הוויכוח על הסדרת שוק ה-FOREX בישראל עלה היום לדיון בוועדת המשנה לני"ע של ועדת הכספים. הדיון נועד להתניע את פעילות ועדת המשנה הרוצה לקדם גיבוש תקנות שיוסכמו על כולם ולהגישן לועדת הכספים. בעוד שחברות הפורקס טענו במהלך הדיון כי "הרגולציה תמוטט את זירות המסחר", קרא יו"ר רשות נייר ות ערך, פרופ' האוזר לשוק ה-FOREX "שוק פרוע" ואמר כי "נדרשת הגנה על כספי המשקיעים". ח"כ בועז טופורובסקי, יו"ר ועדת המשנה לניירות ערך, הבטיח בדיון ראשון על תקנות זירות מסחר, שאם יאושרו, יכניסו לתוקף את התיקון לחוק ניירות ערך שאושר כבר ב- 2010 "נפעל להסדיר את פעילותן של חברות הפורקס בהקדם". החוק נועד להסדיר את הפעילות בזירות המסחר במט"ח, באמצעות חברות ה- Forex, מסחר שכאמור נועד להפיק רווחים משמעותיים מהשינויים בשערי המט"ח ומדדים רלוונטיים. סיכון גבוה מאוד יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "כל יום שעובר ללא הסדרת השוק, כספם של משקיעים רבים בסיכון גבוה מאוד. מסחר במינוף גבוה וכל תנודה של אחוז לכאן או לכאן בעלת השלכות מרחיקות לכת על כספי המשקיעים. בדקות משקיע יכול לאבד את כל כספו. התחום מנוהל ללא הסדרה והגנה נאותה על ענייני הציבור. אנחנו מקדמים צעדי פיקוח ורישוי להבטיח שכספי המשקיעים לא יהיו הפקר, שתתקיים הגינות מסחרית. הרגולציה עפ"י אמות המידה המקובלות בעולם". בתגובה לטענות החברות, לפיהן הרגולציה תמוטט את הזירות בארץ, אמר: "ההצעה שלנו מאוזנת. הפיקוח הוא לא רק תו תקן אלא פיקוח אמיתי שמגן על הלקוח. בכל יום של עיכוב מפקירים לקוחות לסיכון גבוה. טענות הנגד הן אלו שנשמעות תמיד ונועדו לעכב בלבד". לדברי האוזר, "ישבנו עם כל הנציגים ושינינו דברים אך צריך לשים לזה סוף. גם אפס או מעט רגולציה היתה מביאה חברות זרות. יש הכבדה אך במינון ואיזונים ובאופן הדרגתי. יש כאן גם היבט צרכני. אם החברות רוצות לפעול ברגולציה כמו על הבנקים או על תעודות סל - בבקשה. אלו סיסמאות לא רציניות. החברות לא חושפות את הכל אך מביעות התנגדות". מהי פשרה הגונה? מנגד התייצב שוקי אברמוביץ',נשיא חברת AVA TRADE שאמר: "רמת ההון העצמי הנדרש עפ"י התקנות יוצרת מצב של חוסר עניין לקיים פעילות בישראל. ביפן נדרש כמיליון דולר, כשמדובר ב-170 מיליון תושבים. באירופה זה 10 מיליון דולר ל- 400 מיליון תושבים. היקף העסקאות שנעשות בארה"ב 20 מיליון דולר, ל- 450 מיליון תושבים". "בישראל הרשות היתה צריכה לעשות את זה הדרגתית בהתחלה 1 מיליון דולר ואח"כ נוסחת התאמה. המינוף איננו המצאה שלנו אלא התחום של מסחר במטבעות במדדים במינוף גבוה קיים כבר שנים רבות ע"י הבנקים. הזירה הזו מביאה לכל לקוח פרטי את מה שהיה קיים שנים ללקוחות גדולים. הבנקים בישראל מציעים לציבור מסחר דומה ללא הגבלות חמורות ואילו זירות המסחר האלטרנטיביות מהוות חלופה אמיתית המנגישה את העיסוק בתחום בעמלות נמוכות הרבה יותר מאלו של הבנקים בישרא לדברי אברמוביץ' "הסדרה קשיחה מדי כמו בתקנות, תגרום לציבור לפנות לכיוונים אחרים לחברות לא מפוקחות ולא מורשות במינוף ללא הגבלה. ביפן כשהורידו את המינוף, בין 70% ל- 80% מהלקוחות עברו לעבוד עם חברות לא מפוקחות מחוץ ליפן. כיום המינוף המותר ביפן עומד על 25%. רמת המינוף המוצעת בתקנות תגרום לתהליך כזה גם בישראל". בהתייחסו לרמת המינוף ההגונה בשוק אמר אברמוביץ', "במניות ניתן להסתפק ביחס של 1 ל- 25 ובמטבעות ובסחורות עיקריות אפשר להחליט שהמינוף יהיה 1 ל-50. זו פשרה הגונה". התחרותיות תיפגע יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון באיגוד לשכות המסחר, טל זוהר התייחס גם הוא לסוגייה ואמר, "התקנות והחוק הנוכחי יפגעו בתחרותיות. אם לא תהיה תחרותיות אין טעם בכל הרגולצייה, כי לא יהיה שוק כאן בישראל". "הלקוח בעולם כולו מעוניין במינוף גבוה והוא ייפנה לאפיקים שיאפשרו לו את זה. ברגולצייה לא נכון להיכנס לזה בצד של המינוף אלא בצד של המחיר, שאם אני נותן מינוף גבוה ובתמורה צריך לתת בטחונות גבוהות במיוחד ייתכן שלא אתן את המינוף הזה". לדבריו, "בבריטניה למשל, הסדרת הנושא הגדילה משמעותית את ההון הנכנס לאנגליה ולכן הון עצום זורם ללונדון, כי הרגולטור יצר בסיס מאוד כדאי ותחרותי לחברות להיכנס לשם. בארה"ב המצב הפוך וההון זורם החוצה. כל ישראלי וכל אמריקני יכול לבצע עסקאות בחו"ל אפילו במינוף של 1 ל- 420".