האוזר: "שוק הפורקס פרוע - כספם של משקיעים רבים בסיכון גבוה מאוד"
הוויכוח על הסדרת שוק ה-FOREX בישראל עלה היום לדיון בוועדת המשנה לני"ע של ועדת הכספים. הדיון נועד להתניע את פעילות ועדת המשנה הרוצה לקדם גיבוש תקנות שיוסכמו על כולם ולהגישן לועדת הכספים. בעוד שחברות הפורקס טענו במהלך הדיון כי "הרגולציה תמוטט את זירות המסחר", קרא יו"ר רשות נייר ות ערך, פרופ' האוזר לשוק ה-FOREX "שוק פרוע" ואמר כי "נדרשת הגנה על כספי המשקיעים".
ח"כ בועז טופורובסקי, יו"ר ועדת המשנה לניירות ערך, הבטיח בדיון ראשון על תקנות זירות מסחר, שאם יאושרו, יכניסו לתוקף את התיקון לחוק ניירות ערך שאושר כבר ב- 2010 "נפעל להסדיר את פעילותן של חברות הפורקס בהקדם". החוק נועד להסדיר את הפעילות בזירות המסחר במט"ח, באמצעות חברות ה- Forex, מסחר שכאמור נועד להפיק רווחים משמעותיים מהשינויים בשערי המט"ח ומדדים רלוונטיים.
סיכון גבוה מאוד
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "כל יום שעובר ללא הסדרת השוק, כספם של משקיעים רבים בסיכון גבוה מאוד. מסחר במינוף גבוה וכל תנודה של אחוז לכאן או לכאן בעלת השלכות מרחיקות לכת על כספי המשקיעים. בדקות משקיע יכול לאבד את כל כספו. התחום מנוהל ללא הסדרה והגנה נאותה על ענייני הציבור. אנחנו מקדמים צעדי פיקוח ורישוי להבטיח שכספי המשקיעים לא יהיו הפקר, שתתקיים הגינות מסחרית. הרגולציה עפ"י אמות המידה המקובלות בעולם".
בתגובה לטענות החברות, לפיהן הרגולציה תמוטט את הזירות בארץ, אמר: "ההצעה שלנו מאוזנת. הפיקוח הוא לא רק תו תקן אלא פיקוח אמיתי שמגן על הלקוח. בכל יום של עיכוב מפקירים לקוחות לסיכון גבוה. טענות הנגד הן אלו שנשמעות תמיד ונועדו לעכב בלבד".
לדברי האוזר, "ישבנו עם כל הנציגים ושינינו דברים אך צריך לשים לזה סוף. גם אפס או מעט רגולציה היתה מביאה חברות זרות. יש הכבדה אך במינון ואיזונים ובאופן הדרגתי. יש כאן גם היבט צרכני. אם החברות רוצות לפעול ברגולציה כמו על הבנקים או על תעודות סל - בבקשה. אלו סיסמאות לא רציניות. החברות לא חושפות את הכל אך מביעות התנגדות".
מהי פשרה הגונה?
מנגד התייצב שוקי אברמוביץ',נשיא חברת AVA TRADE שאמר: "רמת ההון העצמי הנדרש עפ"י התקנות יוצרת מצב של חוסר עניין לקיים פעילות בישראל. ביפן נדרש כמיליון דולר, כשמדובר ב-170 מיליון תושבים. באירופה זה 10 מיליון דולר ל- 400 מיליון תושבים. היקף העסקאות שנעשות בארה"ב 20 מיליון דולר, ל- 450 מיליון תושבים".
"בישראל הרשות היתה צריכה לעשות את זה הדרגתית בהתחלה 1 מיליון דולר ואח"כ נוסחת התאמה. המינוף איננו המצאה שלנו אלא התחום של מסחר במטבעות במדדים במינוף גבוה קיים כבר שנים רבות ע"י הבנקים. הזירה הזו מביאה לכל לקוח פרטי את מה שהיה קיים שנים ללקוחות גדולים. הבנקים בישראל מציעים לציבור מסחר דומה ללא הגבלות חמורות ואילו זירות המסחר האלטרנטיביות מהוות חלופה אמיתית המנגישה את העיסוק בתחום בעמלות נמוכות הרבה יותר מאלו של הבנקים בישרא
לדברי אברמוביץ' "הסדרה קשיחה מדי כמו בתקנות, תגרום לציבור לפנות לכיוונים אחרים לחברות לא מפוקחות ולא מורשות במינוף ללא הגבלה. ביפן כשהורידו את המינוף, בין 70% ל- 80% מהלקוחות עברו לעבוד עם חברות לא מפוקחות מחוץ ליפן. כיום המינוף המותר ביפן עומד על 25%. רמת המינוף המוצעת בתקנות תגרום לתהליך כזה גם בישראל".
בהתייחסו לרמת המינוף ההגונה בשוק אמר אברמוביץ', "במניות ניתן להסתפק ביחס של 1 ל- 25 ובמטבעות ובסחורות עיקריות אפשר להחליט שהמינוף יהיה 1 ל-50. זו פשרה הגונה".
התחרותיות תיפגע
יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון באיגוד לשכות המסחר, טל זוהר התייחס גם הוא לסוגייה ואמר, "התקנות והחוק הנוכחי יפגעו בתחרותיות. אם לא תהיה תחרותיות אין טעם בכל הרגולצייה, כי לא יהיה שוק כאן בישראל".
"הלקוח בעולם כולו מעוניין במינוף גבוה והוא ייפנה לאפיקים שיאפשרו לו את זה. ברגולצייה לא נכון להיכנס לזה בצד של המינוף אלא בצד של המחיר, שאם אני נותן מינוף גבוה ובתמורה צריך לתת בטחונות גבוהות במיוחד ייתכן שלא אתן את המינוף הזה".
לדבריו, "בבריטניה למשל, הסדרת הנושא הגדילה משמעותית את ההון הנכנס לאנגליה ולכן הון עצום זורם ללונדון, כי הרגולטור יצר בסיס מאוד כדאי ותחרותי לחברות להיכנס לשם. בארה"ב המצב הפוך וההון זורם החוצה. כל ישראלי וכל אמריקני יכול לבצע עסקאות בחו"ל אפילו במינוף של 1 ל- 420".
- 10.חברות הפורקס לא מועילות אלא לבעליהם יש לסגרם מיד (ל"ת)יק 13/08/2013 14:16הגב לתגובה זו
- 9.שאנשים פשוט יקחו אחראיות על המעשים שלהם.. בכיינים. (ל"ת)ע. 12/08/2013 13:55הגב לתגובה זו
- 8.לא פותרים את הבעיה. 11/08/2013 17:43הגב לתגובה זופורקסזה בעיה גדולה - אך התקנות החדשות רק יעבירו את הפעילות לחברות שרשומות בגיבלרטר והמציעות אתרי אינטרנט בעברית... מודל ההון המוצע - לא הגיוני בעליל, ופשוט לא יפעלו פה. (ופורקס - זו בעיה אחת גדולה, מפתים לקוחות לפעול בזירות פחות הוגנות מבורסה פתוחה כמו תל-אביב!).
- 7.דן 11/08/2013 17:29הגב לתגובה זוהאים מפעל הפייס יוכל להתקיים אים יהיו פרסים נמוכים האים אנשים יקנו ....פרס מקסמלי 100,000 ש"ח תראו איך זה מוריד את כמות האנשים שקונים וחלקם אף ישלח בחו"ל....
- 6.א.ק. 11/08/2013 17:26הגב לתגובה זותנאים נוחים בישראל למסחר בשוק ההון והקמת זירות שמושכות הון מהעולם. אנחנו כבר לא בעולם של מדינות נפרדות אלא גלובלי שבו ההון זורם חופשי. ישראל חייבת להיות קרקע פוריה למשיכת הון ומסחר. לפיכך יש לקבוע חוקים ותקנות קלים, קצרים וברורים בכמה שפות. יש לאפשר לחברות וקרנות הון רבות להשקיע בישראל בכמה זירות מסחר שונות, יש להשקיע בחינוך והדרכה של הציבור על ידי תכנית לחינוך פיננסי כבר מבית הספר התיכון וקורס לניהול פיננסי לכל חייל שמשחרר מהצבא. חינוך פיננסי מצד אחד וחופש פיננסי מצד שני.
- 5.א.ק. 11/08/2013 17:14הגב לתגובה זוכל סוחר באשר הוא, אמור לקבל יעוץ לגבי מה המשמעות של המינוף והפרופיל סיכוי/סיכון על ידי נציג זירת המסחר, על הנציג להבהיר היטב מה המשמעות של המינוף, כי רבים מסתכלים רק על הסיכוי ולא על הסיכון...אבל יש לאפשר לזירות מסחר להתקיים בישראל ולהיות קלות לתפעול.
- 4.ררמ 11/08/2013 16:39הגב לתגובה זוממתי נותנים לחברות הימורים להתחרות בבורסה על מכשירים שנסחרים רק בפיקוח. זה כמו לתת לפיצוציות לפזר כסף נייר מזויף ... אה זה גם קורה....
- 3.Z 11/08/2013 16:05הגב לתגובה זוהרי היכן שהכול פועל כמו שצריך (שוק ההון) הרסת עם עודף הרגולציה והיכן שברור שחסר רגולציה אתה מתמהמה . ברוקרים פקטיים הרסת את הבנקים אתה מעדיף. אין עמלות אין הגיון בדרישות ההון. המכרזים מחיר שאתה כופה על הפעילים המוסדיים לא פועלים לטובת העמיתים - בקיצור הכול אתה עושה הפוך הכול!!! - לך הביתה! נכשלת!
- 2.zfrdg 11/08/2013 15:56הגב לתגובה זואי אפשר להכיל רגולציה שמשנה תוואי השקעה רק באמצעות הסבת מיכשור המושפע מתנאי מיסוי במשק ,בהינתן שנוצר דיסוננס מובהק בין הלחצים על המשק מחד גיסא,והצורך לווסת הכתבה רגולטיבית שתיטיב עם המשקיע הקטן מאידך גיסא,אלא צריך ,לדעתי,לכונן מערכת אמפירית (מושפעת מצרכי המשק) שתדע לברור את המוץ מהתבו,ולראות איך יוצרים סטרוקטורה פיננסית שמיטיבה עם "עמך".
- 1.משה. ששון ישר 11/08/2013 15:15הגב לתגובה זולומר את דברי לפגוש אנשים חדשים חבל שלא הודיעו שישי דיון בוועדת הכספים
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIהעולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?
בורסת ת"א אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.
למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.העולות
נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.
סי-לאב - סי-לאב 0% תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי
של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע
בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית
בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 1.64% מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.07% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהתחזיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. החברה, שפועלת בתחומי ניהול ההספק, חיישני התמונה ופתרונות RF למובייל, נהנית מביקושים גוברים לשבבים המשמשים מרכזי נתונים ויישומי בינה מלאכותית, ומרחיבה השקעות בתחומי ה-SiGe וה-SiPho.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
החברה צופה ברבעון הרביעי של 2025 הכנסות של כ-440 מיליון דולר (±5%), המשקפות צמיחה של 14% בהשוואה לשנה שעברה ו-11% לעומת הרבעון השלישי. התחזית גבוהה בכ-5.6 מיליון דולר מהציפיות של האנליסטים ומשקפת המשך צמיחה בטכנולוגיות הליבה של החברה.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך להתרחבות בפעילות ה-SiPho וה-SiGe, טאואר הודיעה על השקעה נוספת של 300 מיליון דולר בהגדלת כושר הייצור ובפיתוח טכנולוגיות הדור הבא. ההשקעה כוללת הרחבת הקיבולת במפעל Fab 3 שבניופורט ביץ’, תוך שמירה על תפוקה מלאה, וכן הארכת חוזה השכירות של האתר בכ-3.5 שנים נוספות, עד לשנת 2030, בעלות שנתית ממוצעת של 24 מיליון דולר.
