מיליונר פשט את הרגל וסירב לשלם מזונות - כמה חויב לשלם לגרושתו?
התדרדרות היחסים עם הרשות הפלשתינית נותנת את אותותיה גם במישור האישי. מיליונר לשעבר, שניהל רבים מעסקיו בסיתוף עם עסקים ברשות הפלשתינית, תבע את מדינת ישראל על סך של עשרות מיליוני שקלים, בתואנה כי התדרדרות היחסים בין ישראל לרשות היא שפגעה בעסקיו.
בד בבד, ובזמן שנושי המיליונר דורשים את החזרי החובות אליהם, תבעה אשתו לשעבר ואם ילדיו, להעביר אליה את קופת הכינוס של חברותיו בשל חוב מזונות לילדיה, שהצטבר לכדי שני מיליון שקלים. לאחר מאבק ממושך, ולאחר שהמנהל המיוחד של כונס הנכסים סירב להעביר כספים מקופת הכינוס אל גרושתו, הגיעו לאחרונה הצדדים להסדר, לפיו חלק ניכר מכספי קופת הכינוס כ-780 אלף שקלים - יועברו לידי האישה כחלק מחוב המזונות אליה.
אולם גרושת המיליונר ממשיכה לטעון כי לא שולמו לה מלוא מזונותיה ובשבועות הקרובים היא צפויה להגיש, באמצעות עו"ד ענבר לב, תביעה לקבלת יתרת הכספים שעוד נותרו בקופת הכינוס הנאמדים ב-150 אלף שקלים נוספים.
נציין כי טרם פשיטת הרגל של המיליונר, הוא חויב לשלם לילדיו מזונות בסך 50 אלף שקל בחודש. ההחלטה על גובה המזונות התקבלה בפשרה בבית המשפט המחוזי, שישב כערכאת ערעור להכרעת ביהמ"ש למשפחה בנושא. במסגרת הפשרה נקבע כי המיליונר ישלם סכום מהוון של כלל מזונותיו, על סך 1.8 מיליון שקל. אולם על אף החלטת הפשרה, נמנע הראשון מלהעביר כספי המזונות לילדיו והודיע על פשיטת רגל.
גרושתו של המיליונר, לא התייאשה והגישה באמצעות עורכי דינה הקודמים תביעת חוב למנהל המיוחד שהתמנה בתיק הכינוס של חברותיו המסחריות.
דחתה תשלום של 900 אלף שקל - ותקבל 800 אלף שקלים מקופת הכינוס
עו"ד לב, המייצגת את גרושת המיליונר, מציינת כי למרות שהחוק קובע כי תשלום חוב מזונות קודם לתשלום כל חוב אחר במסגרת פשיטת רגל, דחה המנהל המיוחד שמונה לעסקיו של המיליונר את בקשת גרושתו, היות ולטענתו אין רלוונטיות לפסיקת המזונות, הואיל והמיליונר פשט את הרגל.
באי כוחה של הגרושה דאז, ערערו על פסיקתו של המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מיד ובסמוך להגשת ערעורה, ניהל המנהל המיוחד מו"מ לפשרה מול עורך דין שאותו שכרה, ובסיומו הסכים לכך שהגרושה תקבל סך של 900 אלף שקל, כמחצית מסכום החוב. הגרושה לא ששה לחתום על הפשרה וזו התפוצצה.
משכך, ובתום מאבק משפטי ממושך של הגרושה, שאותו ניהלה עבורה עו"ד לב, נחתם בימים אלה הסדר בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
על פי ההסכם, שלו ניתן תוקף של פסק דין, ישולם סך של 780 אלף שקל מקופת הכינוס של המיליונר לגרושתו, בגין חוב דמי המזונות. הסכום ישולם לה בכפוף לתשלום חובו של המיליונר לביטוח לאומי בגין מזונות, העומד על 82 אלף שקל, וכן הסדרת חובות ועיקולי הוצאה לפועל המתנהלים כנגדה.
- 4.דחתה פשרה של 900 אלף והפסידה 120 אלף. (ל"ת)תפסת מרובה לא תפסת 02/08/2013 22:33הגב לתגובה זו
- 3.רוני , רואה חשבון 28/07/2013 10:12הגב לתגובה זוזה הקופה של החברות שלו ששילמה . כמו בכל עסק יש נכסים והתחייבויות . שפושטים רגל יש יותר התחיבויות מנכסים בהפרש גדול יחסית . היא בגלל שהתגרשה ממנו קבלה קדימות והשיגה את הבנקים והספקים זה הכל . זה בכלל לא תלוי בו אם לשלם או לא לשלם . מה גם שהרבה שפושטים רגל מתגרשים בכוונה דווקא מתוך דאגה לאישה ולילדים וככה מצילים משהו לפחות .
- 2.הגרושה העלוקה 28/07/2013 08:47הגב לתגובה זו50 אלף דמי זונות לגרושה? מה היא עשתה בכסף ניתוחים להגדלת חזה? מגיע לה עכשיו היא תשאר חסרת כל . תאבת בצע.
- 1.הכותרת הפוכה מהכתבה. משתמע ממנה שפשט רגל כדי לא לשלם (ל"ת)מזונות! 28/07/2013 08:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
