ד"ר לזר: "רשות ני"ע צריכה לאמץ את הקדמת הדוחות גם בחברות הציבוריות"

"בתקופה זו, בה מחזורי המסחר נמוכים והבורסה הישראלית מדשדשת במקום, כל שיפור בזרימת המידע מהחברות אל ציבור המשקיעים יכול לשפר, ולעזור בקבלת החלטות"
יעל גרונטמן | (1)

"על רשות ניירות ערך לאמץ את החלטת המפקח על הבנקים ולהקדים את מועד פירסום הדוחות של הבנקים וחברות הביטוח ולהכיל אותה על החברות הציבוריות בישראל", כך טוען רו"ח ד"ר רוני לזר, מבית הספר לחשבונאות במכללת שערי משפט בהתייחסו להחלטה שפירסמו לפני כשבוע בנק ישראל ומשרד האוצר.

במסגרת ההוראה החדשה סיכמו המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, כי בנקים וחברות ביטוח יפרסמו את דוחותיהם הכספיים השנתיים חודשיים מסוף השנה (עד סוף חודש פברואר) ולא אחרי שלושה חודשים, כפי שההוראות מחייבות כיום. במקביל, יקוצר מועד הדיווח של דוחות כספיים רבעוניים ל-45 ימים מסוף הרבעון ולא חודשיים אחריו, כפי שההוראות מחייבות כיום.

שיפור בזרימת המידע עוזר בקבלת החלטות

ד"ר לזר טוען כי "בתקופה זו, בה מחזורי המסחר נמוכים והבורסה הישראלית מדשדשת במקום, כל שיפור בזרימת המידע מהחברות אל ציבור המשקיעים יכול לשפר, ולעזור בקבלת החלטות".

ונותן דוגמא למידת ההשפעה ולחשיבות שיש לדוחות הכספיים ומזכיר כי "ביום שישי האחרון היינו עדים לפרסום דוחותיה הכספיים של מיקרוסופט. מתוך תגובת המשקיעים במסחר במניה (ירידה של 11% במחיר המניה), ניתן לראות בברור שהאינפורמציה הגלומה בדוח הרבעוני הינה חשובה ביותר לערך המניה ואם כך, רצוי לקבלה מוקדם ככל האפשר".

"הקדמת פירסום הדוחות קשורה קשר ישיר גם לצורך של ישראל להתקרב לנורמות המקובלות בעולם. זה יקדם את שוק ההון הישראלי וימשוך גופים מוסדיים זרים להשקעה בבורסה הישראלית. כלומר, מהלך של הקדמת מועדי הדיווח על ידי החברות הציבוריות בישראל עשוי לשפר את מידת המשיכה של השוק המקומי בעיני הזרים".

בשוק האמריקני רוב החברות הגדולות מחויבות בפרסום הדוחות הכספיים שלהם כ-60 עד 75 יום מסיום שנת הכספים שלהן. ד"ר לזר מציין כי חברות ציבוריות קטנות בארה"ב עדיין נדרשות לפרסם דוחות לאחר 90 יום, ולהערכתו, יש לאפשר גם לחברות הציבוריות הקטנות בישראל להמשיך באותו לוח זמנים.

לא בעד רגולציה נוספת

"אני לא חושב שהקדמת הדיווח גם בקרב החברות הציבוריות זה עניין הולך שנות את מצבו של שוק ההון המקומי מהקצה אל הקצה, אבל אם אנו מניחים שבדוחות הכספיים של החברות יש ערך, וגם על רקע השיפור ביכולות הטכנולוגיות בעשור האחרון, אז אני לא מבין למה לא לדרוש גם מהחברות הציבוריות להקדים את פרסום הדוחות ולקרב את הציבור למידע שכרוך בפעילות של החברות".

"שיהיה ברור, אני לא בעד רגולציה נוספת, אבל במקרה זה לא מדובר ברגולציה נוספת אלא בשינוי טכני במהותו שעשוי לשפר את מידת השקיפות בשוק ולקרב את הבורסה בישראל למצב המקובל בעולם".

גם בלי הלחץ של רשות ני"ע: הבנקים יפעילו לחץ על החברות הכלולות

בתגובה לשאלה שהפנה Bizportal לרשות ני"ע ביחס לבעייתיות שתהיה בכך שהבנקים אשר מחזיקים בנתחים בחברות ציבוריות שונות, יפרסמו את דוחותיהם עוד לפני שהחברות הכלולות יפרסמו את דוחותיהן, נמסר מרשות ני"ע כי "כללי החשבונאות מאפשרים משיכת תוצאות של חברות כלולות בפער זמן של רבעון, דהיינו על סמך תוצאות של רבעון קודם של החברה הכלולה, כך גם בארה"ב התאפשר קיצור מועדי הדיווח של החברות הכלולות, וכך גם בכללים שחלים על הבנקים".

לדעת ד"ר לזר אם לדוגמא, בנק לאומי מחזיק בנתח בחברה לישראל - הבנק צפוי להתחיל להפעיל לחץ על החברה לישראל לפרסום מוקדם יותר של דוחותיה, גם ללא שרשות ני"ע תכתיב זאת. אני מצפה שזה יגרור יותר חברות ציבוריות להקדים את פירסום הדוחות שלהן".

לטענת ד"ר לזר, "כל שינוי מעין זה בהוראות ובתקנות צריך להיעשות בצורה שקולה ובהתראת זמן מספיקה על מנת לאפשר לחברות ולמשרדי רואי החשבון להיערך בהתאם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ד לרגולציה! 24/07/2013 13:02
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה לא נותר פה שוק. יש לבטל חוקים ותקנות. לא צריך לחנוק עוד יותר - לא נשאר מה לחנוק עם עוד רגולציה!!!
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.