אפסילון: "הריבית תיוותר מאוד מאוד נמוכה לאורך הרבה מאוד זמן"
"הריבית תיוותר מאוד מאוד נמוכה לאורך הרבה מאוד זמן" זו המסקנה עליה חוזר עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות אפסילון ומעריך בסקירתו השבועית כי זה מה שימשיך לתמוך באפיקים הסולידיים על שלל מח"מיהם. "על כן, אנו מותירים את התיקים הממשלתיים שלנו במח"מ בינוני של בין כארבע לחמש שנים".
אל המסקנה הזו מגיע אזולאי בשל מגוון נתונים "מדד קצת מעל הצפי שאינו מעיד על לחצים אינפלציוניים, תקציב ללא חזון, צריכה פרטית שעלתה ועוד מעט תרד, צריכה ציבורית שגם היא עלתה וגם היא תרד ולקינוח - מטבע מקומי שממשיך להתחזק (אוף, שוב לא עבדה האסטרטגיה של קניית דולרים)".
לדברי אזולאי, "בימים 'רגילים', היינו ככל הנראה מתייחסים לעליית המדד מעבר לתחזיות באופן שונה מזה שאנו מתייחסים אליו כיום. עליית המדד מעבר לצפי לא שינתה מאומה בתחזיות האינפלציה של השוק בשל הגורמים החד פעמיים שנלוו אליו".
"כצפוי, הממשלה 'תרמה' את חלקה לעליית המדד, ואלמלא המיסים שהוטלו בשנה האחרונה, המדד היה עולה ב 1.4% בלבד לעומת עלייה בפועל של 2%".
"מבט מעמיק יותר בנתוני המדד מגלה שהחולשה בצריכה הפרטית
מעמיקה ומחלחלת למספר רב של סקטורים. כך למשל, על אף העלאת המע"מ, המחירים בענף הריהוט והציוד לבית ירדו במחצית האחוז והמחירים בענף ההלבשה וההנעלה עלו במידה פחותה בהרבה משיעורן העונתי הממוצע.
כל אלו מעידים על החולשה בצריכה ועל הירידה ביכולתם של הקמעונאים להעלות מחירים, אפילו לא את מלוא העלייה במע"מ".
מגמת העלייה בשכר הדירה צפויה להימשך
"אם בכל זאת נחפש נקודת אור קלושה במדד, נמצא אותה במחירי הדירות שנראה ומתייצבים ברמתם הנוכחית. אלא שנקודת האור הזו מתעמעמת מאוד לאור המשך העלייה בשכר הדירה. בעוד שמגמת ההתייצבות במחירי הדיור
תואמת את תחזיתנו מתחילת השנה (שהתבססה בעיקר על השחיקה החדה ביכולת לרכוש דירה), הרי שמגמת העלייה בשכר הדירה צפויה להימשך, הן בשל הירידה במלאי הדירות להשכרה (בשל העלייה במס רכישה) והן בשל הפער העצום שנפער בין שיעור העלייה במחירי הדירות לבין העלייה בשכר הדירה.
"כך או אחרת, נדמה שרק הממשלה ושכר הדירה מהווים כעת את "מחוללי האינפלציה" היחידים. במילים אחרות, אינפלציה אינה גורם מקרו בעייתי כעת",כותב אזולאי.
"מקורות אחרים לדאגה ניתן למצוא בעדכון השלישי לחשבונות הלאומיים שפרסמה השבוע הלשכה. האומדן לצמיחת התוצר ברבע הראשון תוקן אמנם בעשירית כלפי מעלה, אולם נבירה בפרטי העדכון מחזקת את התחושה הפסימית
לגבי העתיד הקרוב. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבעון הראשון בקצב שנתי של 5.3% לאחר שירדה ב 0.6% במצטבר בשני הרבעונים הקודמים. נזכיר שנתונים אלו נמדדו לפני שתוכנית הקיצוצים של הממשלה פורסמה,
כך שאין בהם להעיד על העתיד הקרוב".
"הבעיה נעוצה בכך שאם התחזיות בדבר ירידה בצריכה הפרטית תתממשנה, הרי שהגורם שמהווה כמעט 60% מהתוצר עומד להציג הרעה ברבעונים הקרובים. במקביל, ברור שגם ההוצאה הציבורית תרד במידה ניכרת ולא תוכל להוות משקל נגד לירידה בצריכה הציבורית ובהשקעות".
מטים השקעות לשוק האמריקני
לגבי המצב בעולם מציין אזולאי כי "סין תמשיך להוות בטווח הארוך קטר מרכזי של כלכלת העולם. נשיא לשכת המסחר של סין ארה"ב, ג'ון פריסבי, ציין השבוע כי אמנם חלק מהחברות שסוחרות עם סין חוות ירידה בפעילות שם לאחרונה. אולם, גם הוא רואה זאת כתופעה קצרת טווח, ומניח שסיפור הצמיחה של סין רחוק מלהסתיים".

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?