הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

הקריפטו, הפך לזירה פיננסית גלובלית שמגלגלת סכומי עתק ובישראל, כמו בעולם, הוא מושך גם את תשומת הלב של רשויות האכיפה. האנונימיות היחסית, המהירות והביזור של העסקאות הפכו את המטבעות הדיגיטליים לכלי אטרקטיבי גם למי שמבקש להסתיר פעילות כלכלית.

בית משפט השלום בראשון לציון שחרר בתנאים מגבילים את טימור ברטוב, עוסק עצמאי בתחום תיווך שירותים פיננסיים, שנחקר בחשד שבמשך שנים העלים הכנסות משמעותיות שהפיק מפעילות בזירות מסחר למטבעות קריפטוגרפיים. החקירה, שנוהלה על ידי יחידת פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בשיתוף היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433, נפתחה אחרי קבלת מידע מודיעיני לפיו ברטוב פעל באופן שיטתי בזירות מסחר בינלאומיות, תוך ניהול עסקאות בהיקפים גבוהים וללא דיווח כחוק לרשויות.

לפי החשד, בין השנים 2018 ל-2024 עסק ברטוב במכירות ובהמרות של מטבעות וירטואליים, כשסך הפעילות הגיע למיליוני שקלים. אף על פי כן, בדוחות השנתיים שהגיש בשנים 2021 עד 2023 הצהיר כי אין לו הכנסות ורווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים. בנוסף, בהצהרת ההון שנדרש להגיש ליום 31 בדצמבר 2021, לא ציין כי הוא מחזיק במטבעות קריפטוגרפיים, למרות החשד כי החזקות אלו היו קיימות. לטענת רשויות האכיפה, מדובר בשורת הצהרות כוזבות שנועדו להסתיר את היקף פעילותו ואת רווחיו מהעין הציבורית והרגולטורית.

החקירה, שהחלה בצורה סמויה, עברה למישור גלוי עם עיכובו של ברטוב בידי בלשי היאל"כ. בחיפוש שבוצע בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב ו"ארנקים קרים" (התקנים פיזיים לאחסון מאובטח של מטבעות דיגיטליים) שלטענת הרשויות שייכים לו. במסגרת החקירה נגבו עדויות ונאספו ראיות נוספות, שלפי רשות המסים מחזקות את התמונה הראייתית כנגדו. בשלב זה הוטלו עליו מגבלות שונות, והחקירה נמשכת.

• כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
• זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברשות המסים ובמשטרה מציינים כי מדובר בחלק ממאבק מתמשך בתופעת העלמות המס בשוק הקריפטו תחום שצומח בקצב מהיר ומציב אתגרים ייחודיים לרגולטורים ולאכיפת החוק. המטבעות הדיגיטליים, מתוקף היותם מבוזרים ואנונימיים מאפשרים לבצע עסקאות חוצות-גבולות בלי להשאיר תמיד עקבות ישירות במערכת הבנקאית. המצב הזה מחייב את הרשויות לפתח שיטות חקירה מתקדמות, לשתף פעולה עם גופי אכיפה בינלאומיים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור כספים ומעקב אחר עסקאות.