ועדת הכספים במהלך: אישרה את הגבלת הפירמידות העסקיות ל-2 שכבות
חברות ההחזקה הגדולות במשק בישראל עומדות ככל הנראה בפני שינויים מבניים משמעותיים בתקופה הקרובה. זאת, לאחר שועדת הכספים של הכנסת החלה היום (ג') בהליך הצבעות על פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות ואישרה כבר שני סעיפים. הסעיף הראשון והמשמעותי מגביל את הפירמידות העסקיות לשני שכבות בלבד (לרבות שכבה שכוללת חברות שמגייסות כסף באמצעות אג"ח). למהלך צפוי להיות השלכות מהותיות על חברות אידיבי אחזקות חברה לישראל, דלק קבוצה ועוד חברות נוספות הנסחרות בבורסה. ראש אגף התקציבים היוצא גל הרשקוביץ דרש כי הפירמידה העסקית תוגבל לשתי שכבות בלבד, וחברי הוועדה בראשות היו"ר ניסן סלונימסקי קיבלו את עמדתו. שר האוצר יאיר לפיד לא נכח בדיון במסגרת וועדת בכספים, זאת למרות שביטל מראש את השתתפותו בכנס שרי האוצר של ה-OECD בצרפת במטרה להשתתף בישיבת הוועדה ולהציג את משנתו הכלכלית בכל הנוגע לריכוזיות במשק. נציין כי אין מדובר באישור סופי, והסעיף שמעגן את הפירמידות העסקיות לשתי שכבות בלבד צריך לעבור עדיין את אישור הממשלה, ואז ולאחר אישור הממשלה הסעיף יועבר להצבעה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. בממשלה נוטים לאפשר קיום שכבה שנייה ושלישית בכפוף לסייגים שונים, לדוגמא החלה של הסעיף רק על חברות המגייסות אג"ח, ולא מן הנמנע כי נוסח הסעיף צפוי לעבור שינויים רבים עד אישורו בכנסת. כזכור, בחודש שעבר הצעת חוק הריכוזיות אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כאשר מטרתו להפחית את קבוצות הריכוזיות במשק ולהגביר את התחרות העסקית. הצעת החוק התבססה על המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק שטיפלה ועסקה בשיקולי הריכוזיות והתחרותיות במשק הישראלי, כמו גם בהגבלות על מבני אחזקות פירמידיאלים והפרדה בין אחזקות ריאליות לאחזקות פיננסיות.

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- סאפיינס מזנקת 24%, פורמולה עולה 12.5%; מדד הבנקים עולה 3.9%
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים,
חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.
הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב
היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.
ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו
תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.
מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות
מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע
כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות
המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל
ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.