מימן מאשים: "מיעוט בשוק ההון פעל באופן בלתי אחראי שהשפיע לרעה"

פסגות ומיטב מגיבים לפניית אמפל להליך פשיטת רגל: "בשעה שהחברה מוליכה שולל את המוסדיים ואת ציבור המשקיעים, ממשיכים מנהלי אמפל למשוך שכר עתק של מיליוני שקלים בשנה"
יעל גרונטמן | (5)

על רקע קריסתה של חברת אמפל אמריקן בעקבות הפסת הספקת הגז המצרי ובאמצע המו"מ על הסדר החוב, החליטה החברה לפנות להליך של פשיטת רגל בארה"ב במטרה לקבל את הגנת ביהמ"ש מפני נושיה. על רקע זה תקפו היום המוסדיים המחזיקים באגרות החוב של החברה, בובראשם פסגות ומיטב את בעל השליטה בחברה - יוסי מימן לא נשאר חייב ופתח במתקפת נגד חריפה. המניה קרסה היום בבורסה ב-52.3% אמפל אמריקן הגיש בקשה לפשיטת רגל לדברי מימן: "הפרויקט המצרי היה פרויקט בינלאומי אסטרטגי בתמיכת ממשלות ישראל וממשלות בינלאומיות ומשקיעים בינלאומיים. לצערנו בשל נסיבות בלתי צפויות במצרים החברה הגיעה למצב הנוכחי. כל המשק הישראלי השקיע מיליארדים על בסיס הגז המצרי, והסיכון היה ידוע ומוכר לכל מי שהשקיע באג"ח אמפל, וגם העובדה שEMG היא נכס מרכזי של אמפל לטובת החזר החוב. מימן מבהיר ומאשים "פעלתי במרץ גם ב-8 החודשים האחרונים להפעלת מאמצים מדיניים גלויים ובלתי גלויים במעורבות של מספר ממשלות בעולם לצד המאמץ המשפטי, זאת למרות הקשייים המיותרים שנגרמו על ידי מיעוט בשוק ההון שפעל באופן בלתי אחראי שהשפיע לרעה על מאמצים אלה. "נוצר מצב אבסורדי, בו אני יושב במשך 8 חודשים ועושה הכל על מנת להגיע להסדר הוגן שישרת את המחזיקים, ומול שתי נציגויות אנו מגיעים להסדר חתום, ואילו מיעוט בלתי אחראי בקרב המוסדיים שאמור לייצג את המחזיקים שוכח זאת ועסוק במה יכתבו בעיתון מחר או איך הדבר ישפיע על מעמדם מול מתחרה כזה או אחר, זאת , גם במחיר הורדת ערך למחזיקי האג"ח, זאת בזמן שאותם מיעוט של "מייצגי המחזיקים" יודעים היטב כי כל התחשיבים מוכיחים שמתווה ההסדר שהושג ונחתם עם הנציגויות שהם עצמם מינו, מהווה האלטרנטיבה הטובה ביותר למחזיקים, וכי כל אלטרנטיבה אחרת תשמיד ערך עבור מחזיקי האג"ח. "התנהלות אותם הגורמים הביאה למצב שלא היה מנגנון בו ניתן היה להגיע להסכמה מחייבת, ולראיה העובדה שחתמנו על מתווה עם הנציגות הראשונה לפני מספר חודשים, שיפרנו אותו לבקשת הנציגות השניה, שיפרנו אותו עוד לבקשת אנטרופי, ובסוף הוא טורפד על ידי מיעוט המחזיקים למרות שהם אלו אשר מינו את הנציגויות. "להערכתי אותו מיעוט קיבל החלטה שלא משנה מה נציע, הם מתכוונים לטרפד כל הסכם ללא קשר לתוכן שלו ולמידת הפגיעה שתהיה במחזיקים, כפי שהם גם עשו בשבוע האחרון בו הסכמנו לדרישות נוספות שלהם. משיכת הזמן וחוסר היכולת להגיע להסכמות במסגרת המנגנון הקיים בשל התנהלות המיעוט, גרמה ב-8 החודשים האחרונים לפגיעה קשה ביכולת ההשבחה של נכסי החברה האחרים שבסופו של דבר אמורים לשרת את החזרת החוב למחזיקים שאותם גורמים מתיימרים לייצג. "קבלנו החלטה לפנות ל Chapter 11, על מנת להפסיק את הפגיעה בנכסי החברה ולאפשר משא ומתן תכליתי וענייני שיאפשר למחזיקים למצות מקסימום ערך מאחזקות החברה. בניגוד לטענות שנשמעו היום, האופציה הזאת היתה ידועה ועל השולחן, בין היתר בשל היותנו חברה אמריקאית, כך שגם אם ההסדר היה מאושר על ידי המחזיקים, היינו צריכים לפנות במסגרת הליכי C11 לאישור בית המשפט בארצות הברית. "תחת מטריית בית המשפט, אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להגיע להסדר הוגן עם המחזיקים, אני מקווה שכולם יפעלו מתוך האינטרס של הגנה על המחזיקים באגרות החוב של אמפל, וישימו בצד את שאר האינטרסים האחרים שלהם. תגובת מיטב ופסגות לפניית אמפל לבית המשפט בארה"ב "מדובר במהלך הגובל בחוסר תום לב קיצוני ואף יותר מכך. במשך ימים ארוכים ניהלו הגופים המוסדיים מו"מ עם נציגי חברת אמפל ובפרט עם יוסי מימן, בעל השליטה בחברה, ואירית אילוז, סמנכ"לית הכספים, וזאת, במטרה להגיע להבנות בדבר הסדר החוב של הקבוצה. "יתרה מכך, לפני כשבוע ימים פנתה אמפל לפסגות ולמיטב בבקשה שיצטרפו לנציגות, וזאת על מנת להגיע, לכאורה, למתווה מוסכם. אולם כעת מתברר כי במקביל לניהול המשא ומתן עם המוסדיים, החברה כבר נערכה בפנייה חד צדדית לבית המשפט בארצות הברית בבקשה להקפאת הליכים. "במהלך התקופה האחרונה, הציעה אמפל הצעות שונות בקשר עם גיבוש המתווה וחזרה בה מהן. כעת, מתברר שמטרתה של אמפל הייתה טקטיקה של משיכת זמן ולא רצון כן להגעה להבנות אמיתיות. כעת מתברר עוד, שגם הפנייה לבית המשפט בארה"ב היא המשך טקטיקת משיכת הזמן של אמפל, במיוחד לאור העובדה שהליכים כאלו בארה"ב יכולים להימשך חודשים ארוכים ולדלל באופן משמעותי את קופת המזומנים המתרוקנת של החברה. "בשעה שהחברה מוליכה שולל את המוסדיים ואת ציבור המשקיעים, ממשיכים מנהלי אמפל למשוך שכר עתק של מיליוני שקלים בשנה, בעוד שהיקף חובותיה של אמפל לציבור החוסכים במדינת ישראל עומד על כמיליארד שקל . "לא פעם דרשו פסגות ומיטב כי בכירי אמפל יפחיתו בהוצאות השכר בתקופה קשה זו של החברה, אך ללא כל מענה. "צר לנו כי אנשים כמו יוסי מימן ואירית אילוז מעדיפים להגדיל את חשבון הבנק הפרטי שלהם על פני הפנסיה של מאות אלפי מבוטחים במדינת ישראל. צר לנו שאלו הערכים וכללי הממשל התאגידי אותם הם בוחרים לייצג. "מיטב ופסגות מבקשות להדגיש, כי התנהגות שכזו אינה מתאימה ואינה יכולה להיות חלק משוק ההון הישראלי. אנו מאמינים ששוק ההון הישראלי יוקיע מתוכו התנהגות נפסדת שכזו ולא יאפשר את המשך קיומה. "מיטב ופסגות ימשיכו לפעול בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותן על מנת למקסם את זכויות העמיתים שלהן".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מימן מאשים???? כנראה אין גבול לחוצפה..... (ל"ת)
    במבינו 31/08/2012 08:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי חסר אחריות ? (ל"ת)
    לול 30/08/2012 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמפל 30/08/2012 18:20
    הגב לתגובה זו
    משכורות ענקיות בזמן שהחברה במשבר. תקפיא את המשכורות עד לאחר פרעון האג"ח ואז נדע שאתה פועל בהגינות. בנוסף ,ניראה אותך קונה 5 אחוזים מהאגחים בחשבון האישי שלך בהצעת רכש ב20 אחוז פחות ממה שמכרת לנו. אהה מפחד שלא יהיה פדיון ...טוב גם אנחנו....
  • 2.
    בנקאי בכיר 30/08/2012 17:30
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים תמכו עד עתה בהסדרי חוב כדי להמנע מהוצאות משפט . התוצאה הייתה שהתור להסדרי חוב התארך . התור להצטרפות למוסדיים התקצר . אם המוסדיים רוצים להמשיך ולהתקיים הם חייבים לנהוג כפי שהבנקים נוהגים הסדר לא בכל מחיר וכשצריך משלמים הוצאות משפטיות .
  • 1.
    ברנדון 30/08/2012 17:25
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים משקיעים בנייר ערך שאין להם אפשרות להשפיע על גובה המשכורות של מנהליה? הרי רק על משכורות אפשר להביא נייר לפשיטת רגל!
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.