מימן מאשים: "מיעוט בשוק ההון פעל באופן בלתי אחראי שהשפיע לרעה"
על רקע קריסתה של חברת אמפל אמריקן בעקבות הפסת הספקת הגז המצרי ובאמצע המו"מ על הסדר החוב, החליטה החברה לפנות להליך של פשיטת רגל בארה"ב במטרה לקבל את הגנת ביהמ"ש מפני נושיה. על רקע זה תקפו היום המוסדיים המחזיקים באגרות החוב של החברה, בובראשם פסגות ומיטב את בעל השליטה בחברה - יוסי מימן לא נשאר חייב ופתח במתקפת נגד חריפה. המניה קרסה היום בבורסה ב-52.3%
לדברי מימן: "הפרויקט המצרי היה פרויקט בינלאומי אסטרטגי בתמיכת ממשלות ישראל וממשלות בינלאומיות ומשקיעים בינלאומיים. לצערנו בשל נסיבות בלתי צפויות במצרים החברה הגיעה למצב הנוכחי. כל המשק הישראלי השקיע מיליארדים על בסיס הגז המצרי, והסיכון היה ידוע ומוכר לכל מי שהשקיע באג"ח אמפל, וגם העובדה שEMG היא נכס מרכזי של אמפל לטובת החזר החוב.
מימן מבהיר ומאשים "פעלתי במרץ גם ב-8 החודשים האחרונים להפעלת מאמצים מדיניים גלויים ובלתי גלויים במעורבות של מספר ממשלות בעולם לצד המאמץ המשפטי, זאת למרות הקשייים המיותרים שנגרמו על ידי מיעוט בשוק ההון שפעל באופן בלתי אחראי שהשפיע לרעה על מאמצים אלה.
"נוצר מצב אבסורדי, בו אני יושב במשך 8 חודשים ועושה הכל על מנת להגיע להסדר הוגן שישרת את המחזיקים, ומול שתי נציגויות אנו מגיעים להסדר חתום, ואילו מיעוט בלתי אחראי בקרב המוסדיים שאמור לייצג את המחזיקים שוכח זאת ועסוק במה יכתבו בעיתון מחר או איך הדבר ישפיע על מעמדם מול מתחרה כזה או אחר, זאת , גם במחיר הורדת ערך למחזיקי האג"ח, זאת בזמן שאותם מיעוט של "מייצגי המחזיקים" יודעים היטב כי כל התחשיבים מוכיחים שמתווה ההסדר שהושג ונחתם עם הנציגויות שהם עצמם מינו, מהווה האלטרנטיבה הטובה ביותר למחזיקים, וכי כל אלטרנטיבה אחרת תשמיד ערך עבור מחזיקי האג"ח.
"התנהלות אותם הגורמים הביאה למצב שלא היה מנגנון בו ניתן היה להגיע להסכמה מחייבת, ולראיה העובדה שחתמנו על מתווה עם הנציגות הראשונה לפני מספר חודשים, שיפרנו אותו לבקשת הנציגות השניה, שיפרנו אותו עוד לבקשת אנטרופי, ובסוף הוא טורפד על ידי מיעוט המחזיקים למרות שהם אלו אשר מינו את הנציגויות.
"להערכתי אותו מיעוט קיבל החלטה שלא משנה מה נציע, הם מתכוונים לטרפד כל הסכם ללא קשר לתוכן שלו ולמידת הפגיעה שתהיה במחזיקים, כפי שהם גם עשו בשבוע האחרון בו הסכמנו לדרישות נוספות שלהם.
משיכת הזמן וחוסר היכולת להגיע להסכמות במסגרת המנגנון הקיים בשל התנהלות המיעוט, גרמה ב-8 החודשים האחרונים לפגיעה קשה ביכולת ההשבחה של נכסי החברה האחרים שבסופו של דבר אמורים לשרת את החזרת החוב למחזיקים שאותם גורמים מתיימרים לייצג.
"קבלנו החלטה לפנות ל Chapter 11, על מנת להפסיק את הפגיעה בנכסי החברה ולאפשר משא ומתן תכליתי וענייני שיאפשר למחזיקים למצות מקסימום ערך מאחזקות החברה. בניגוד לטענות שנשמעו היום, האופציה הזאת היתה ידועה ועל השולחן, בין היתר בשל היותנו חברה אמריקאית, כך שגם אם ההסדר היה מאושר על ידי המחזיקים, היינו צריכים לפנות במסגרת הליכי C11 לאישור בית המשפט בארצות הברית.
"תחת מטריית בית המשפט, אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להגיע להסדר הוגן עם המחזיקים, אני מקווה שכולם יפעלו מתוך האינטרס של הגנה על המחזיקים באגרות החוב של אמפל, וישימו בצד את שאר האינטרסים האחרים שלהם.
תגובת מיטב ופסגות לפניית אמפל לבית המשפט בארה"ב
"מדובר במהלך הגובל בחוסר תום לב קיצוני ואף יותר מכך. במשך ימים ארוכים ניהלו הגופים המוסדיים מו"מ עם נציגי חברת אמפל ובפרט עם יוסי מימן, בעל השליטה בחברה, ואירית אילוז, סמנכ"לית הכספים, וזאת, במטרה להגיע להבנות בדבר הסדר החוב של הקבוצה.
"יתרה מכך, לפני כשבוע ימים פנתה אמפל לפסגות ולמיטב בבקשה שיצטרפו לנציגות, וזאת על מנת להגיע, לכאורה, למתווה מוסכם. אולם כעת מתברר כי במקביל לניהול המשא ומתן עם המוסדיים, החברה כבר נערכה בפנייה חד צדדית לבית המשפט בארצות הברית בבקשה להקפאת הליכים.
"במהלך התקופה האחרונה, הציעה אמפל הצעות שונות בקשר עם גיבוש המתווה וחזרה בה מהן. כעת, מתברר שמטרתה של אמפל הייתה טקטיקה של משיכת זמן ולא רצון כן להגעה להבנות אמיתיות. כעת מתברר עוד, שגם הפנייה לבית המשפט בארה"ב היא המשך טקטיקת משיכת הזמן של אמפל, במיוחד לאור העובדה שהליכים כאלו בארה"ב יכולים להימשך חודשים ארוכים ולדלל באופן משמעותי את קופת המזומנים המתרוקנת של החברה.
"בשעה שהחברה מוליכה שולל את המוסדיים ואת ציבור המשקיעים, ממשיכים מנהלי אמפל למשוך שכר עתק של מיליוני שקלים בשנה, בעוד שהיקף חובותיה של אמפל לציבור החוסכים במדינת ישראל עומד על כמיליארד שקל .
"לא פעם דרשו פסגות ומיטב כי בכירי אמפל יפחיתו בהוצאות השכר בתקופה קשה זו של החברה, אך ללא כל מענה.
"צר לנו כי אנשים כמו יוסי מימן ואירית אילוז מעדיפים להגדיל את חשבון הבנק הפרטי שלהם על פני הפנסיה של מאות אלפי מבוטחים במדינת ישראל. צר לנו שאלו הערכים וכללי הממשל התאגידי אותם הם בוחרים לייצג.
"מיטב ופסגות מבקשות להדגיש, כי התנהגות שכזו אינה מתאימה ואינה יכולה להיות חלק משוק ההון הישראלי. אנו מאמינים ששוק ההון הישראלי יוקיע מתוכו התנהגות נפסדת שכזו ולא יאפשר את המשך קיומה.
"מיטב ופסגות ימשיכו לפעול בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותן על מנת למקסם את זכויות העמיתים שלהן".
- 5.מימן מאשים???? כנראה אין גבול לחוצפה..... (ל"ת)במבינו 31/08/2012 08:56הגב לתגובה זו
- 4.מי חסר אחריות ? (ל"ת)לול 30/08/2012 19:13הגב לתגובה זו
- 3.אמפל 30/08/2012 18:20הגב לתגובה זומשכורות ענקיות בזמן שהחברה במשבר. תקפיא את המשכורות עד לאחר פרעון האג"ח ואז נדע שאתה פועל בהגינות. בנוסף ,ניראה אותך קונה 5 אחוזים מהאגחים בחשבון האישי שלך בהצעת רכש ב20 אחוז פחות ממה שמכרת לנו. אהה מפחד שלא יהיה פדיון ...טוב גם אנחנו....
- 2.בנקאי בכיר 30/08/2012 17:30הגב לתגובה זוהמוסדיים תמכו עד עתה בהסדרי חוב כדי להמנע מהוצאות משפט . התוצאה הייתה שהתור להסדרי חוב התארך . התור להצטרפות למוסדיים התקצר . אם המוסדיים רוצים להמשיך ולהתקיים הם חייבים לנהוג כפי שהבנקים נוהגים הסדר לא בכל מחיר וכשצריך משלמים הוצאות משפטיות .
- 1.ברנדון 30/08/2012 17:25הגב לתגובה זוהמוסדיים משקיעים בנייר ערך שאין להם אפשרות להשפיע על גובה המשכורות של מנהליה? הרי רק על משכורות אפשר להביא נייר לפשיטת רגל!

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
