עיריית ת"א יוצאת במכרז נוסף לדיור בר השגה - מה הקריטריונים?

מתוך 147 יח"ד שייבנו בפרויקט במתחם כיכר העלייה כמחצית יושכרו על פי קריטריונים של דיור בר השגה - אילו עוד פרויקטים צפויים לצאת לפועל?
לירן סהר | (2)

האם עיריית תל אביב מתחילה לדאוג לדיור במחיר שפוי? הבוקר פרסמה העירייה מכרז שני למכירת קרקע להקמת מבנים למגורים במתחם כיכר העלייה. מתוך 147 יחידות דיור שייבנו בפרוייקט, כמחצית יושכרו על פי הקריטריונים שקבעה העירייה לדיור בר השגה והיתר ימכרו בשוק החופשי.

בנוסף יוקמו במקום מרכז ספורט קהילתי וגינה ציבורית גדולה. מרכז פמבי זה יצא בהמשך לקידום פרויקט דיור בר השגה בגני שפירא אשר בנייתו תחל בקרוב ופרויקט מלגות הדיור לסטודנטים. הגשת ההצעות תתאפשר עד 18.10.2012.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, מסר: "עיריית תל אביב-יפו לקחה על עצמה להוביל את נושא הדיור בר ההשגה, מתוך הבנה שצריך להקל על התושבים בני מעמד הביניים, לנוכח עליית מחירי הדיור. אנו משקיעים כ-10% מתקציב הפיתוח העירוני השנה לצורך בניית דיור בר השגה ועדיין זו טיפה בים. אנו מקווים שגם אחרים ילכו בעקבותינו, זאת כדי שמעמד הביניים יוכל לחיות בכבוד במדינת ישראל".

הקריטריונים לזכאות כוללים תבחיני זכאות, שישה תנאי סף בסיסיים - חסר דירה, תושב תל אביב 5 שנים ברציפות, הגבל גיל, הכנסה, הצהרה על נכסים והון ועבודה, וכן תנאי גמיש התלוי בגודל הדירות שיחול על דירות שגודלן מעל 60 מ"ר עיקרי, כדוגמת הדירות בפרויקט שוק העלייה.

עוד פרויקטים עירוניים לדיור בר השגה נמצאים בשלבי אישור אחרונים:

מיכאלאנגלו ביפו - 16 יחידות דיור בהישג יד - לטובת זכאים מקרב האוכלוסיה הערבית ומגרש ביד אליהו- תוכנית מאושרת ומיועדת לשיווק עם כ- 300 יח"ד, כ-100 דירות בהישג יד לזכאים.

מדובר בפרויקט משמעותי שיסייע להתחדשות הסביבה, תוך שילוב שימושים מסחריים וציבוריים ולאור מיעוט השטחים הציבוריים בסביבה. שטח כיכר העלייה והמבנים שבו נמצאים בבעלות עירונית. בעבר המבנה המרכזי שימש את שוק העלייה, אשר נבנה כשוק המרכזי בתל אביב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 24/07/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
    מי שיקבל לא יהיו מפגיני המחאה.
  • 1.
    אבי 24/07/2012 12:14
    הגב לתגובה זו
    צרייך קודם כול לעזור למי ששירת בצבא זה דבר ראשון!!!אשר יכול להשלים!!!!!!!!!!!!
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.