הנתונים האחרונים המתפרסמים אודות הכנסות המדינה הצפויות מפיתוח תגליות הגז והנפט בישראל לצד הגרעון התופח של המדינה מדגישים את הנזק הנגרם לקופת המדינה כתוצאה מכל עיכוב בפיתוח תגליות הגז הטבעי.

החשבת הכללית במשרד האוצר, רו"ח מיכל עבאדי - בויאנג'ו, פרסמה הבוקר (ד') הנחיות מחייבות לחשבי משרדי הממשלה לביצוע בקרות מקיפות לעסקאות תמלוגים ובתוך כך חשפה לראשונה נתונים אודות ההכנסות הצפויות למדינה מפרויקט 'לוויתן', בו מחזיקות נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש ורציו יהש.

המדינה מעריכה את הכנסותיה מתמלוגי הגז (תמלוגים, מיסים והיטלים) מתגליות 'לוויתן', 'תמר' ו'ים תטיס' בכ-548.3 מיליארד שקלים, כאשר ההכנסות בערכים מהוונים להיום (לפי שיעור של 10%) ללא ה'לוויתן' נאמדים בכ-20.3 מיליארד שקלים.

רק לפני כשבועיים פורסם כי הכנסות של כ-140 מיליארד שקל צפויות לממשלה מתמלוגים מגז ונפט בערכים נומינליים ממאגרי 'תמר', 'ים תטיס', ו'נעה' ללא ה'לוויתן'. לפיכך, המדינה חושפת כי הכנסות הצפויות מ'לוויתן' בערכים נומינליים נאמדים בכ-400 מיליארד שקלים.

המדינה בדומה ליזמים תתחיל לראות הכנסות מהפרויקטים רק לאחר פיתוחם. בעוד תגלית 'תמר' צפויה להתחיל לספק גז למשק הישראלי באפריל 2013, מועד פיתוח ה'לוויתן' כלל לא נראה באופק. הסיבות לכך רבות ומגוונות אך המהותיות שביניהן קשורות לחוסר הבהירות הרגולטורית וקשיי המימון הגדולים.

מגבירים את הפיקוח על הכיס של המדינה

מבחינתה של עבאדי מדובר על צעד נוסף בהמשך לשורה של צעדים שננקטו להגברת הפיקוח והבקרה על הכנסות המדינה ועל נכסי המדינה. על פי ההנחיות החדשות, חשבי המשרדים מחויבים לנתח את הסדרי התמלוגים בכל משרד, לבצע שורה של חישובים שנועדו לבחון את הסכומים המתקבלים על ידי המדינה ואת הדוחות הכספיים של חייבי התמלוגים, לקיים ביקורת של רואה חשבון על סכומי התמלוגים וכן לרשום הסדרים אלו בצורה נכונה.