בשעת אסון: "תוכנית הקבורה ההמונית של המדינה בזבזנית וטראגית"
פורום חברה קדישא מציע לראשונה תוכנית משלו לקבורה המונית למקרה של אירוע רב נפגעים. במכתב שנשלח לשר מתן וילנאי, השר להגנת העורף, טוען הפורום, המאגד את 12 חברות הקדישא הגדולות בישראל, כי התוכניות הנובעות מתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 19) הכוללות קבורה ארעית להרוגים הרבים או העברה למתקני קירור, עד לקבורה מסודרת בבתי העלמין האזרחיים, הן תוכניות בעייתיות מבחינה הלכתית וגם מבחינה אנושית רגשית.
התוכנית של משרדי הממשלה קובעת כי בשלב הראשון ייקברו החללים, באופן זמני, בארונות בבתי עלמין ארעיים (ללא קשר הכרחי בין מקום קבורתו הארעי של החלל לבין מקום מגוריו) בשלב השני, לאחר הזיהוי, יועברו החללים לקבורה מסודרת. נקודת המוצא של מגבשי התוכנית הייתה שבאירוע רב-נפגעים לא תהא יכולת קבורה מסודרת בבתי העלמין בשל בעיות זיהוי כוח אדם.
"למדינה ולרשויות יש מספיק זמן להערך לקבורת חירום בצורה מסודרת במקום מגוריו של הנפטר וללא צורך להוציא אדם מקבר לזהות אותו ולקבור במועד מאוחר ובלתי ידוע " טוען, מנכ"ל פורום חברות קדישא זאב רוזנברג.
על פי התוכנית שגובשה בפורום המדינה תחזיק מלאי של למעלה מ-10,000 קברים מוכנים לשעת חירום, אשר יתוחזק באופן שוטף.
"הפתרון שמקדמת המדינה לקבורה בעת אסון המוני הינו פתרון שאינו יעיל ואינו הומני", מציין רוזנברג. "התוכנית לקבירת ההרוגים באופן זמני כאלמונים בבתי עלמין ארעיים היא בזבזנית ותגרום לכאב גדול ומיותר למשפחות. למדינה ולרשויות יש מספיק זמן להערך לקבורת חירום בצורה מסודרת במקום מגוריו של הנפטר וללא צורך להוציא אדם מקבר לזהות אותו ולקבור במועד מאוחר ובלתי ידוע."
עוד מוסיף רוזנברג כי "לתוכנית הנבחנת כיום יש לא מעט בעיות הן מבחינה הלכתית (הלנת המת או לחילופין ביזויו -כתוצאה מהוצאת המת מקברו) והן מבחינה פסיכולוגית- בעיה שיכולה להתעורר כתוצאה מקושי בני המשפחה להתמודד עם קבורת בני משפחתם בקבורה המונית ועם החוויה שבהבאה מאוחרת לקבורה מסודרת."
בחברה קדישא מפרטים את היתרונות שבתוכנית רזרבת הקברים:
למדינת ישראל תהיה בכל עת רזרבה של מקומות קבורה מוכנים לשעת חירום (בדיוק כפי שיש רזרבה של קמח, דלק וכדומה), כל העבודות יבוצעו על ידי חברות הקדישא, תהיה פריסה ארצית של הרזרבה מהצפון ועד הדרום, הקרקעות תהיינה ממוקמות באזורים הצמודים או הסמוכים לבתי העלמין הקיימים, כך שהתשתיות והמיתקנים הדרושים יהיו מוכנים גם לשעת חירום.
לדבריהם, פתרון זה יחסוך מהמשפחות סבל נוסף של טלטול ההרוג מבית קברות ארעי לבית הקברות הקבוע, לוויה נוספת וכל הטראומה הכרוכה בכך. שמירת כבוד המת. חסכון כספי משמעותי. ביצוע תוכנית זו ייתן גם פתרון למחסור בשטחי קבורה בפעילות השוטפת של חברות הקדישא.
- 4.קדישא 29/04/2012 12:52הגב לתגובה זוכבר היום יש לח" ק אלפי קברים שמוכנים לתקופה של יותר מ5שנים בממוצע אז יש בעצם רזרבות קברים מוכנות בכל אחת מבתי הקברות הגדולים בארץ אז למה צריך עוד להכין למקרה חירום ? ד' ירחם
- 3.להשתמש בראיה ממוחשבת (ל"ת)חנון 29/04/2012 12:45הגב לתגובה זו
- 2.בונים שם גורדי שחקים של בתי קברות (ל"ת)ללמוד מיפן 29/04/2012 12:35הגב לתגובה זו
- 1.רק קבורה בקומות (ל"ת)בזבוז שטח 29/04/2012 12:35הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
