עליית התשואה בספרד יצרה הזדמנות
המשבר בגוש האירו הדביק לאחרונה גם את ספרד, אשר חובה הינו בהיקף של כ-640 מיליארד אירו. תשואות האג"ח הממשלתי בספרד ל-10 שנים חצו את רף ה-6.5%. עליית התשואות באג"ח הממשלתית האירופית, תרמה לעליית התשואה באג"ח הקונצרניות האירופיות בכלל, ולא פסחה על אג"ח טלפוניקה הספרדית.
זאת למרות שבתקופות האטה, משקיעים מעדיפים חברות דפנסיביות אשר הכנסותיהן אינן מושפעות ממחזוריות השוק, ואינן צפויות להיפגע באופן משמעותי. דוגמת חברות שירותי התקשורת והסלולר בפרט, שהפכו למוצר צריכה בסיסי, עם עליית מספר מנויי הסלולר בעולם שהולך וגואה מדי שנה.
טלפוניקה הספרדית (סימול: TELEFO) הינה ענקית התקשורת המנהלת את עסקיה הגלובליים ממדריד. החברה מעסיקה יותר מ 280 אלף עובדים. היא מפעילת הטלקום השלישית בגודלה בעולם מבחינת כמות לקוחות (אחרי צ'יינה מובייל ותאגיד וודאפון). לחברה כ 300 מיליון לקוחות ברחבי הגלובוס(גידול של 6% השנה), והיא החברה הספרדית השנייה בגודלה. טלפוניקה משווקת שירותי סלולר, קווים נייחים ובעיקר תשתיות אינטרנט, הפרוסים על פני 25 מדינות באירופה, באסיה, בארצות הברית, עם דגש על אמריקה הלטינית.
החברה נוסדה ב 1924 והייתה מונופול בשוק התקשורת הספרדי, עד לפתיחת השוק לתחרות ב 1997. כיום החברה עדיין בעלת נתח שוק גדול בתקשורת הספרדית. במהלך שנות התשעים, החברה הרחיבה את פעילותה לאמריקה הלטינית ונכנסה כבר בשנת 1990 לפעילות בארגנטינה. ב-1996 הרחיבה החברה את הפעילות לברזיל והיא המפעילה השנייה בגודלה במדינה זו.
משנת 2000 ביצעה החברה מהלך אסטרטגי של רכישות חברות תקשורת אירופיות, ב-2005 נרכשה חברת הטלקום הצ'כית, ב-2006 רכשה החברה את O2 הבריטית הפועלת בבריטניה, באירלנד ובגרמניה. ב-2007 רכשה החברה יחד עם שותפות נוספות כ-22% מטלקום איטליה.
לחברה כ-40 מיליון משקי בית המחוברים לקווים נייחים, כ-232 מיליון לקוחות שירותי סלולר וכ-18 מיליון לקוחות אינטרנט מהיר. שווי השוק של טלפוניקה עומד על כ 61 מיליארד אירו. בתשעת החודשים של 2011 הסתכמו הכנסות החברה בכ 46.7 מיליארד אירו, עלייה של כ 5.4% לעומת התקופה המקבילה ב 2010. למרות זאת, ה-EBITDA ירד לכ-14 מיליארד אירו בכ-14.5% פחות לעומת התקופה המקבילה של 2010, לשיעור של כ-30% מההכנסות. ירידה שנובעת מעלייה חד פעמית של מעל 2 מיליארד אירו בסעיף הפרשות שכר ברבעון השלישי. לראיה תזרים המזומנים מפעילות שוטפת צמח ברבעון השלישי השנה לכ-12.1 מיליארד אירו מכ-5.1 מיליארד אירו ברבעון הקודם. לחברה הון עצמי המהוה כ-19% מהמאזן ,יחס החוב נטו להון עצמי של החברה הוא כ-2.64 ויחס החוב נטו ל-EBITDA הוא כ-2.62 - יחסי כיסוי אלה מעידים על מינוף בינוני.
הפיזור הגיאוגרפי של הכנסות החברה מפחית את הסיכון שלה, כיוון שהפעילות באמריקה הלטינית, עם דגש על ברזיל, משמשת לה כמנוע צמיחה. זרוע החברה בדרום אמריקה (המהווה כ-47% מהפעילות) צמחה ברבעון השלישי כ-3.1% וזרוע החברה באירופה (כ-25% מהפעילות) צמחה כ-2.6% ברבעון. שתיהן מפצות על סטגנציה בהכנסות זרוע החברה בספרד. נציין, כי החברה מתמודדת עם תחרות בספרד הגוררת הוצאות תפעוליות גבוהות והורדת מחיר הקישוריות (המקוזזות בעלייה בהכנסות של התוכן).
הפעילות בזרוע החברה באירופה לא צפויה להיפגע משמעותית עקב משבר החובות, מכיוון שהכנסות הענף מתאפיינות ביציבות ובתזרים מזומנים חזק. דירוג החברה ירד באוגוסט ברמה אחת לדירוג BBB+ יציב, על ידי סוכנות הדירוג S&P, ואיגרת החוב הדולרית שלה לשלוש שנים וחודשיים (פדיון בינואר 2015), נסחרת בתשואה של כ-4.6% ובמרווח של כ-4.1% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב.
לסיכום, הפיזור הגלובלי של טלפוניקה מקנה לה בסיס איתן. החברה משווקת שירותים שהביקוש להם הוא קשיח יחסית, והם נחשבים למוצרי צריכה יומיומיים. לדעתנו התשואה הגבוהה מגלמת את סיכון משבר החוב האירופי. בהחזקה סבירה מסך תיק ההשקעות, האיגרת מהווה הזדמנות השקעה נדירה ומעניינת למשקיע בעל אורך רוח אשר יקבל תשואה גבוהה להשקעה קצרת טווח יחסית.
- 3.רוני 12/12/2011 11:58הגב לתגובה זואו שהשם הוא פיקציה או שאני לא יודע מה ! איזה השקעות הוא מנהל בדיוק ? הרי הם רק מתכסים על תעודות סל בתעודות אחרות מה בדיוק הוא מנהל ???????
- 2.מי האידיוט הזה ? 11/12/2011 16:30הגב לתגובה זוכל חברות בדירוג הזה נותנות את התשואה הזאת, כל אידיוט יודע שבמצב השוק היום המרווחים נפתחו, אז מה בדיוק האידיוט הזה בא לחדש פה.
- 1.האגח הזה נסחר בוול סטריט ? (ל"ת)tamur 11/12/2011 10:39הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
