פרסום ראשון

בנק אגוד מזהה אפסייד של 66% במניית ויקטורי על רקע דוח מוצלח

בתחילת סיקור מציין האנליסט בני דקל: "בתחרות גואה המזומן הוא המלך וליקטורי יש הרבה". דקל מצמיד המלצת קנייה במחיר יעד של 30 שקל.
ערן צחי | (3)

התחרות בענף הקמעונאות והמחאה החברתית מהקיץ האחרון פגעו קשות בתוצאות של חברות הקמעונאות הגדולות. רק אתמול הציגה שופרסל בדוחות לרבעון השלישי שחיקה של 60% ברווח הנקי לעומת אשתקד. אולם לא הכל שחור בענף המזון: היום רשת הסופרמרקטים הקטנה ויקטורי הפתיעה כשהציגה גידול של 24% ברווח הנקי לרמה של 7 מיליון שקל.

על רקע הדוחות מפרסמת היום מחלקת המחקר של בנק אגוד תחילת סיקור למניית ויקטורי בהמלצת קנייה ומחיר יעד של 30 שקל - מחיר הגבוה בכ-66% ממחיר המניה בבורסה. האנליסט בני דקל ציין בסקירה (שיצאה טרם פרסום הדוחות הבוקר): "לויקטורי קיים יתרון מובהק משמעותי בהשוואה בין רשתות המזון בענף: מזומן, ובתחרות גואה המזומן הוא המלך. אנו מוצאים את חברת ויקטורי כאטרקטיבית להשקעה".

דבריו של דקל נתמכים בתוצאות שהציגה היום החברה מהם עולה כי את הרבעון השלישי חתמה עם עלייה של 24% ברווח הנקי לרמה של 7 מיליון שקל. ההכנסות עלו ב-10% לרמה של 157 מיליון שקל. לאור כך החליה החברה לשתף את משקיעיה ברווחים כשהכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 10 מיליון שקל.

הסיבות שהביאו את דקל להאמין שבמצב הנוכחי עדיף להשקיע דווקא במנייה של חברת קמעונאות קטנה וזריזה: ויקטורי כחברה קמעונאית קטנה מושפעת לחיוב מתוצאות המחאה החברתית בעיקר בשל עליית מודעות הצרכנים לרכישה בזול. עובדה זו צפויה לתרום לגידול במספר לקוחות הרשת הנתפסת כרשת דיסקאונט. כמו כן, חרם הצרכנים על הרשתות הגדולות הוביל צרכנים לרכוש ברשתות מזון אחרות ובניהן ויקטורי".

בנוסף מציין דקל כי כדי להשיג צמיחה יש לפתוח עוד סניפים. "מי יכול להשיג צמיחה בקלות? כמובן הרשתות הקטנות שלהן מספר החנויות קטן, כשכל תוספת של חנות מגדילה משמעותית את סך הכנסות הרשת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם אני קונה, בהחלט השקעה ראויה (ל"ת)
    המשקיע 29/11/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניבוש 29/11/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    נרכשו 30K. בהצלחה !
  • ברכה 06/12/2011 08:07
    הגב לתגובה זו
    אין אין, אין על ויקטורי!!! רשת המזון הטובה ביותר אחלה מחירים שפע של מבצעים תמשיכו כך
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי