האם אגרות החוב הבנקאיות עדיין מעניינות להשקעה?
לפני כשבעה חודשים פרסמתי כאן כתבה תחת הכותרת "
הנחה זו הרחיקה משקיעים מאגרות חוב ארוכות וכך עלו התשואות על אגרות החוב הארוכות של הבנקים לכ-4% לשנה צמוד למדד. בינתיים התרחשו בארץ ובעולם כמה אירועים (מחאה חברתית, אי יציבות גיאו-פוליטית / בטחונית באזורנו, משבר חובות באירופה), ומעניין לבדוק כיצד השפיעו אירועים אלה על אגרות החוב. חשוב מכך, האם הן עדיין מעניינות להשקעה?
אגרות החוב הקונצרניות הושפעו בתקופה האחרונה משני כוחות מנוגדים: מצד אחד, ירידת הריבית אשר אמורה הייתה להשפיע על אגרות החוב (ובמיוחד על אלו הארוכות) בצורה חיובית, ולגרום לירידת התשואות ועליית המחיר. בניגוד לכך בצד השני, עליית פרמיית הסיכון בארץ ובעולם, אשר משפיעה על האג"ח הקונצרניות בצורה שלילית, וגורמת לעלייה במרווחים הנדרשים בעת השקעה באג"ח קונצרני.
בטבלה להלן מוצגים נתונים לגבי אותם שטרי הון וכתבי התחייבות של הבנקים:
כפי שניתן לראות בטבלה, אגרות החוב המתוארות עדיין נסחרות בתשואה של כ-4% צמוד למדד לשנה. בחלק מאגרות החוב נרשמה ירידה קלה בתשואה בחצי השנה האחרונה ובחלקן עלייה קלה. אמנם התשואה נשארה פחות או יותר במקום, אך מחירי אגרות החוב עלו בתקופה זו בשיעור ממוצע של כ-3%, זאת אודות לתשואה השוטפת שמספקות אגרות החוב ולמנגנון ההצמדה. אותן אגרות חוב הניבו בשבעת החודשים האחרונים, תשואה נאה וזאת על אף העלייה ברמת הסיכון והתקופה הסוערת העוברת על שוק ההון.
האם אגרות החוב הבנקאיות עדיין מעניינות להשקעה?
ניתן לראות כי המרווחים מאג"ח ממשלתית מקבילה עלו בצורה ניכרת בשבעת החודשים האחרונים. הדבר מצביע על תמחור הסיכון בצורה שונה. כיום, דורשים המשקיעים תשואה גבוהה יותר מאגרות החוב הבנקאיות ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. המשמעות היא שמי שרוכש היום שטרי הון או כתבי התחייבות של הבנקים, יזכה בתשואה גבוהה יותר מבעבר ביחס לאגרת חוב ממשלתית.
בנוסף, הנחה לאחרונה בנק ישראל את הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון. הנחיה שכמובן תחזק את יציבות הבנקים וטובה עבור משקיעי אגרות החוב.
גם הריבית במשק אשר עומדת כיום על 2.75% ולא אמורה לעלות בקרוב ואולי אף תרד, אמורה לתמוך באגרות החוב הארוכות. חשוב לציין כי שטרי הון וכתבי התחייבות נדחים, הינם מכשירים שונים מאגרות חוב רגילות (ונחותים בעת פירוק). לכן חשוב לבדוק את תנאיה של כל אג"ח בנפרד.
לסיכום
המרווח הגבוה מאגרות חוב ממשלתיות, הדרישה להגדלת הלימות ההון של הבנקים והריבית הנמוכה במשק, כל אלו אמורים לתמוך בשטרי ההון וכתבי ההתחייבות של הבנקים הנסחרים כיום בתשואות של כ-4% צמוד למדד לשנה, ומהווים אלטרנטיבת השקעה ראויה ברמת ביטחון גבוהה לאלו המוכנים לסבול תנודתיות מסויימת.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר, טאלנט
- 3.כריש אדום 29/11/2011 20:18הגב לתגובה זוהללוייה
- 2.יוני 29/11/2011 18:01הגב לתגובה זונ.ב- אין לראות בזה המלצה , וכל מי שקונה שיבדוק היטב לפני . ערב טוב לכולם !!
- 1.מעריץ אלמוני 29/11/2011 12:01הגב לתגובה זואשמח עם גם גורביץ, מיר ברק, ושות' יפרסמו כתבות אחרי חצי שנה עם בדיקה למה ששווה המלצתם כל הכבוד לרביב!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
