המשנה לנגיד: "התמונה באירופה מדאיגה ובאופק לא נמצא פתרון"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, החליטה אמש להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לחודש דצמבר לרמה של 2.75%, זאת בצל ההרעה במשבר החובות הריבוניים באירופה וההשלכות על הצמיחה הגלובלית והכלכלה הישראלית.
הבוקר דיברה המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג עם Bizportal והסבירה מהן הסיבות העיקריות להורדת הריבית. כמו כן, פלוג לא שללה אפשרות של הורדת ריבית נוספת במידה והמצב הכלכלי בישראל ובעולם ימשך. לסיום רמזה שתחזית הצמיחה של בנק ישראל למשק צפויה עוד לרדת.
"השיקול העיקרי להורדת הריבית היה סביב השאלה מה קורה במשק הישראלי ומה צפוי לקרות. ניתן לראות כי חלה ירידה ביצוא בהיקף של 15% בשילוב עם התמתנות בביקושים המקומיים. הירידה התרחשה כתוצאה מהאטה בסחר העולמי. כמו כן, טרם נראה פתרון באופק למשבר החוב באירופה. מעבר לכך אנחנו רואים שהגופים הבינלאומיים מעדכנים בתדירות גבוהה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה באירופה. דבר המשפיע על איך הדברים צפויים להתפתח בישראל. אלו השיקולים העיקריים שעמדו לנגד עינינו".
פלוג הוסיפה ואמרה שבבנק ישראל צופים כי ההאטה במשק הישראלי תמשיך, והסיבות לכך הן בראש ובראשונה הסיכון מפני מיתון באירופה וההאטה הגלובלית המשפיעים באופן ישיר על מצבה הכלכלי של ישראל.
האם בחודשים הקרובים אנחנו צפוים לחוות עוד הורדות ריבית במידה והכלכלה העולמית תמשיך להידרדר?
"היתרון במדיניות ריבית היא שכל חודש אנחנו מסתכלים על הנתונים. אי הוודאות כל כך גדולה, ולכן זה בעייתי לדבר על מגמה. בתקופת ההתאוששות דיברנו על העלאת ריבית. עכשיו אנחנו לא מדברים על מגמה של הורדה. אם באירופה יצליחו להגיע להסכם, ומשבר החוב יהיה בתהליך פיתרון, דברים יכולים להתפתח לכיוון השני.
אחרי שארגון ה-OECD ביצע אתמול הורדת תחזית רוחבית לכלכלה העולמית, ולישראל הוא חתך בתחזית מ-5.4% ל-4.7% השנה, האם בבנק ישראל שוקלים ליישר קו ולעדכן מטה את התחזית?
- 6.g.m 29/11/2011 12:00הגב לתגובה זו2. מילים כדורבנות , אחוזי צמיחה גבוהים לא טובים לאנשים שמרוויחים משכורת ממוצעת. לוקחי הלוואות עלולים להתרסק במידה ותמשיך הצמיחה כמו שהיא נמשכת.מספיק לנו לצמוח ב 2 אחוז לשנה , לא צריך יותר.
- 5.ביזפורטל, תפסיקו להפחיד משקיעים !!! (ל"ת)סתם אורח 29/11/2011 11:49הגב לתגובה זו
- 4.תום 29/11/2011 11:23הגב לתגובה זובנק ישראל יצר את בועת הנדל" ן ועכשיו הם שומרים את האויר בפנים. לא מזמן בנק ישראל הודיע שהרבית תעלה ל3.5% . כעת מתוך דאגה לקבלנים ולבנקים הם מורידים רבית כדי להקל כביכול על נוטלי המשכנתאות ,.כדי להמשיך ולתדלק את בועת הנדל" ן.
- 3.חי 29/11/2011 10:28הגב לתגובה זוהכל היה ידוע גם בתחילת שנה.. שגעו הציבור שהריבית יעלה ..כרגע הפוך מורידים נזק אדיר.. לציבור עקב הצהרות בלתי יציבות של בנק ישראל כולל בדיור..בושה..
- 2.יבגני 29/11/2011 09:54הגב לתגובה זוואתם מורידים ריבית שיראו שאתם שולטים במצב ושיש לכם תשובה למצב. אבל את יודעת מה הבעיה קרנית שאתם פועלים אחרי הזמן ובוודאי נגררים אחרי העולם אתם ממשיכים לנפח מחירים במדינה ולגרום לאינפלציה אינפלציה חזקה וחבל כי אתם פוגעים באוכלוסיה שלא יכולה לעמוד באינפלציה שאתם יוצרים כדי לעזור לכל הטיקונים וזה חבל!!!
- 1.איציק 29/11/2011 09:42הגב לתגובה זולא יעזור שום עזרה המקום הכי הכי בטוח להשקעה בארץ ישראל ולכל חכמי חלם שחושבים שזה יגיעה לפה תפנו את הכסה שלכם למי שחושב כמוני
- אנחנו כבר לא שמורת טבע? (ל"ת)גידי 29/11/2011 10:04הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
