ועדת הכספים: מנהלי תיקים יחויבו לחשוף דמי הניהול ואופן ניהול ההשקעות

מנהלת מחלקת חקיקה ברשות לניירות ערך, דניאל רימון: "התקנות החדשות יגבירו את התחרות בשוק ההון עקב".
ערן צחי | (9)

ועדת הכספים דנה היום (ב'), בתקנות המסדירות את העיסוק בייעוץ וניהול תיקי השקעות. התקנות יובאו לאישור הוועדה בשבועות הקרובים. התקנות החדשות תחייבנה מנהלי תיקים לחשוף בפני לקוחותיהן, מה גובה דמי הניהול שהן גובות וכן את אופן ניהול ההשקעות. בנוסף, התקנות מחייבות את החברות בשוק ההון לדווח מיידית לרשות לניירות ערך על כל חשד לפלילים כנגד מי מעובדיהן. התקנות החדשות מחייבות את מנהלי התיקים לפעול בשקיפות מלאה תוך העברת דיווח רבעוני ושנתי ללקוחות, שבשלב מאוחר יותר יהיו חשופים לכלל הציבור. בועדת הכספים מסבירים כי מטרת התקנות לאפשר לציבור המשקיעים לכלכל טוב יותר את צעדיהם, לבחור בין חברות השקעות ולהעביר את כספיהם בין החברות השונות. כמו-כן, החברות יחויבו לכתוב את הדו"חות עפ"י פורמט קבוע וזאת על-מנת ליצור אחידות בדיווחי החברות השונות ועל-מנת לוודא שהדו"חות יכללו את כל המידע הדרוש ללקוחות בכדי להעריך את ביצועי מנהלי התיקים, לדעת מה מצב התיקים ולקבל מידע על עלויות הניהול באופן ברור. מנהלת מחלקת חקיקה ברשות לניירות ערך, דניאל רימון, הסבירה את העיקרון המנחה של התקנות: "התקנות החדשות יאפשרו לציבור לקבל מידע מקיף אודות כלל הפעילות של מנהלי התיקים באופן כללי לרבות היקף פעילות, שיטת ניהול התיקים, תשלומי הלקוחות, הכנסות החברות מניהול תיקים, תביעות והרשעות כנגד בעלי או עובדי החברות וכן גילויים באשר לניגודי עניינים באופן ניהול ההשקעות". יו"ר איגוד מנהלי ההשקעות באיגוד לשכות המסחר, עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי ההשקעות באיגוד לשכות המסחר : "כמי שמייצגים את מנהלי התיקים הקטנים לדעתנו ציון גודלה הקטן של חברה שמנהלת סכום נמוך יחסית מכספי הציבור עלול להטיל בה דופי שלא בצדק. הסכנה להערכתי היא שמגמת סגירת בתי ההשקעות הקטנים תימשך וכך תגדל הריכוזיות בניהול הכספים, מה שבסופו של יום יפגע בתחרות".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלי 14/11/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    בשם הקשחת הרגולציה לשמה, הולכים להיפטר מכל בתי ההשקעות הקטנים על חשבון הקטנת התחרות ופגיעה עתידית בציבור המשקיעים. הגופים הגדולים יידעו תמיד להסוות את הפעילות האינטרסנטית שלהם מול הקרנות שלהם בעוד הגופים הקטנים בהם ישנם פחות ניגודי עניינים, ייפגעו. העיקר שמי שנמצא בעמדת החקיקה יוכל להגיד הכנסתי חוק כזה או אחר.
  • 7.
    משה טרי 14/11/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
    על מה בדיוק משלמים לך אלוהים יודע. לך לבג" צ, לך לעליון, לך תעשה משהו.אתה לא רואה איך הורסים למנהלים את החיים והפרנסה? נראה לי שפסגות וכלל משלמות לך שתהיה בשקט כי הם רוצות שהקטנים יתאדו. טעיתי?
  • לא, לא טעית (ל"ת)
    עופר אקסלרוד 14/11/2011 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ראיתי שלהדס ארזים יש כזו שקיפות ב-INBEST (ל"ת)
    בודק 14/11/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הרשות מתעסקת בניירת במקום בכרישי שוק ההון (ל"ת)
    הרשות לניירת וטפסים 14/11/2011 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתי תהיה שקיפות נתונים עליהם מסתמך חישוב המדד (ל"ת)
    יפה שעה אחת אתמול 14/11/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עו" ד מת" א 14/11/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    מה שמסתמן כהטבה לאזרח הקטן או המשקיע הקטן עלול ללכת לכיוון שבו בתי השקעות קטנים לא מסוגלים לעמוד בעלויות הכרוכות של הדיווח. אולי דבר זה מסמן את סופה של תקופה שבה למשקיע הייתה היכולת לבחור בין גופים רבים וכעת תהייה התמקדות בגופים גדולים, חזקים מאוד. בתי השקעות גדולים צריכים לדווח כמו חברה ציבורית לכל דבר, אך מה עם אותם בתי השקעות קטנים???
  • 2.
    משקיעה קטנה 14/11/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    כלקוחה בבית השקעות הייתי מעדיפה שמנהלי התיקים יתרכזו בעיקר בניהול תיקים ולא בבירוקרטיה מול הרשות לניע
  • 1.
    עצמאי 14/11/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    יש לי משרד קטן, מחר יגידו לי לפרסם לציבור כמה אני מרוויח וכמה אני מוכר? הלקוחות שלי בוחרים כל יום מחדש אם לקנות ממני או לא. הם בעלי במאה והם בעלי הדעה, כך צריך להיות גם אצל הברוקרים.
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.