אושרה תוכנית האב לדרום ירושלים: כ-5000 יח"ד ייבנו לאוכ' "צעירה ויצרנית"

הוועדה המחוזית אישרה את השלב הראשון לתוכנית האב ל-12 שכונות בעיר. כ-3,500 יח"ד דיור צפויות להיבנות בהליך של התחדשות עירונית
לירן סהר | (10)

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים אישרה היום (ג') את השלב הראשון בתכנית האב לכ-12 שכונות בדרום מערב ירושלים, ביניהן קריית היובל, קריית מנחם ועיר גנים על פני שטח של כ-6,000 דונם בדרום מערב ירושלים. התוכנית כוללת תכנון מבני ציבור, שטחים פתוחים ותוספת של למעלה מ- 5,000 יחידות דיור.

לדברי הוועדה, התוכנית מציעה מתווה מפורט ליצירת רובע עירוני המיועד לאוכלוסייה כללית צעירה ויצרנית בעיר, תוך יצירת מגוון אפשרויות מגורים ושלד ציבורי הולם המאפשר איכויות קהילתיות, תעסוקה מקומית ומרחב ציבורי נגיש ומפותח, תוך שמירה על אופיין הייחודי של השכונות ועל ערכי הנוף המיוחדים לאזור.

תכנית יובלים-גנים כוללת את שכונות קריית היובל, עיר גנים, קריית מנחם, גבעת משואה, רמת שרת, רמת דניה, עין כרם ומלחה ברובע המאכלס עשרות אלפי תושבים. במינהל מוסרים כי התכנית בוחנת את מערך מבני הציבור והשטחים הירוקים הפתוחים בכלל שכונות אלה בראייה כוללת ומתווה שלד ציבורי אינטנסיבי לאורך ציר הרכבת הקלה החוצה את האזור ולאורך רחובות פנים שכונתיים ראשיים וקובעת פרוגרמה עדכנית לתוספת שטחים עבור צרכים ציבוריים באזור. חשיבותה של התכנית בהיותה אתגר, מהגדולים בעיר, לפיתוח המאפשר תוספת יחידות מגורים משמעותית, לצד פיתוח סטנדרטים מודרניים ראויים בהיצע של שירותי ציבור, גינות עירוניות, מערך חנייה ותשתיות מתאימות.

מתוך כלל השטח, שבחלקו מאכלס שכונות חדשות יחסית, מציעה התכנית פיתוח אינטנסיבי בהליך של התחדשות עירונית לכ- 3,500 יחידות דיור בשכונות הוותיקות, מרביתן מתקופת השיכון הציבורי, המאופיינות בצפיפות נמוכה יחסית במצוקת חנייה ובתשתיות מיושנות, אך גם באיכויות קהילתיות גבוהות וערכי נוף וטבע ייחודיים, במיקומו על גב רכס, בשולי העיר המערביים.

בשטח המיועד להתחדשות עירונית, מציעה תכנית השלד פיתוח אינטנסיבי ותוספת של בין 5,000 ל-8,000 יחידות דיור, הן באזורים חלשים מבחינה כלכלית וחברתית והן באזורים אחרים, בהתייחסות אדריכלית פרטנית למרקמים בעלי מאפייני בינוי שונים ובכלל זה קביעת מתחמים לפינוי ובינוי מחדש תוך יצירת תשתית ציבורית ומרחב ציבורי ראוי במתחמים אלה ובאזור כולו ותוך חיבור האזור למוקדים עירוניים משמעותיים בהיקף העירוני הרחב.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יחיאל 10/11/2011 17:26
    הגב לתגובה זו
    הרבנים החרדים פסקו שאין לסמוך על מעלית שבת (למעט במקרים חריגים), ולכן חרדים נמנעים בד" כ ממגורים בקומות גבוהות. ברמת-גן עלו על השיטה כבר מזמן ובאמצעות בניה לגובה מנסים שם למנוע התפשטות חרדית מבני-ברק לתוך גבולות ר" ג (ראו למשל שכונת מרום נווה). יודגש כי רוב הדתיים-לאומיים (" הסרוגים" ) כן משתמשים במעליות שבת, בהתאם לפסיקת רוב הרבנים שלהם.
  • 5.
    N 08/11/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    וכמה מזה יופנה לחברה החרדית. תנחשו לבד מי יקבל יותר הקצאה לדירות.
  • דוס 08/11/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
    הדירות בדרך כלל יוצאות לשוק, ומי שקובע זה כוחות השוק. מי שמשלם יותר, קונה. אם החילונים ירצו לשלם יותר על דירה בעיר הקודש מהחרדים, היא תהיה שלהם, ואם לא - אז לא. די להשמצות המכוערות.
  • 4.
    מכבסת מילים. (ל"ת)
    צעיר ויצרני 08/11/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירושלמי מגיב למס' 1 08/11/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    הם מייצרים פשיעה ועבריינות. הם מייצרים מקומות עבודהלשוטרים ולסוהרים ולעובדי מרכזי גמילה מסמים.
  • ירמיהו 10/11/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    וגם בפשעי מין של רבנים ומלמדים בתינוקות של בית רבן. (בת" א היא וגם בפשעי מין של רבנים ומלמדים בתינוקות של בית רבן, ובתפיסת בחורי ישיבות שמבריחים סמים. לחרדים אין מוסר
  • לך לעבוד יא פרזיט !! (ל"ת)
    תגובה לירושלמי המתנש 09/11/2011 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ממשששש... (ל"ת)
    ... 08/11/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 08/11/2011 15:47
    הגב לתגובה זו
    הם מייצרים כסף של אחרים..
  • מה לך ולירושלים חתיכת לא שייך (ל"ת)
    ירושלים לחרדים 08/11/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.