רוביני: "צריך בזוקה ענקית של לפחות 2 טריליון אירו, אי אפשר לחכות 3 חודשים"

כמי שחזה את הבועה בשוק הדיור בארה"ב, רוביני נוקב במהלכים שיש לנקוט בהם במטרה להשיב את השקט הכלכלי - גם אם הוא לא מאמין שהם יקרו
דניאל פליישר | (14)

שלוש שנים לאחר נפילת ליהמן ברדרס, מניות הסקטור הפיננסי באירופה וארה"ב נמצאות תחת לחץ כבד לאחר שמחירי הביטוחים על מניות הבנקים קפצו לשיא של כל הזמנים לאור חששות בדבר התפשטות משבר החובות וההתאוששות האיטית עד כאב ברחבי העולם.

בראיון שהתקיים ע"י בלומברג עם נוריאל רוביני, יו"ר 'רוביני גלובאל אקונומיקס', נשמעה קריאתו של רוביני לפעולה החלטית ורחבה הרבה יותר ממה שמתכננים המנהיגים באירופה, נכון לרגע זה. "אני מאוד מודאג שעניינים יצאו מכלל שליטה", הדגיש רוביני בראיון.

"הבעיה היא לא יוון כחדלת פרעון, אלא העובדה שקיימים שני פילים ענקיים בחדר, איטליה וספרד, שהן פשוט גדולות מכדי ליפול אך גם גדולות מכדי להציל", אמר רוביני בראיון כאשר הוא מציג את חוסר האמון של המשקיעים בשתי המדינות.

בין האמצעים שרוביני, המשמש גם כפרופסור באוניברסיטת 'סטרן סקול אוף אקונומיקס' בניו יורק, נקב היו פיחות בערכו של האירו, הוון חוזר של הבנקים באירופה ו"תהליך מסודר של הוצאת יוון מגוש האירו". בנוסף, רוביני טוען כי יש צורך במדיניות פיסקלית מרחיבה במרכזה של גוש האירו על מנת להימנע ממיתון בכל מדינות אירופה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    מאיר 04/10/2011 07:48
    הגב לתגובה זו
    אם יקבעו 2 מטבעות לכל מדינהץאחד מקומי בו ישולמו כל המשכורות ויהיה חוקי ויאפשר הדפסת כסף בנוסף ליורו ששערו יקבע בשוק העולמי. תהיה גמישות לכל מדינה לקיים משק תחרותי לעולם בהתאם לחוזק הכלכלה והגרעון במדינה.יוון צריכה לחזור לדרכמה בנוסף ליורו שיהיה מטבע שני .שער הדרכמה כמובן כלפי היורו צריך להיות נמוך מאוד בהתאם לגרעון היווני וכך ישחקו המשכורות והתשלומים של הממשלה היוונית
  • 13.
    מחר עליות רק בסקטור הגז (ל"ת)
    מנשה 03/10/2011 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    רובני צודק הוא הכי מציאותי (ל"ת)
    כסף שחור 03/10/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אבנר גל 03/10/2011 21:49
    הגב לתגובה זו
    כל העולם יודע שאתה שורטיסט וכל דבריך מפוזיציה
  • 10.
    הנפילה הגדולה עוד תגיעה כרגע זה רק הפרומו (ל"ת)
    כסף שחור 03/10/2011 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שני 03/10/2011 21:18
    הגב לתגובה זו
    גם שעון מקולקל מורה את השעה פעמיים ביום. הוא כבר שמונים שנה מיום שנולד חוזה רק משברים, כך שאין פלא שמידי פעם הוא גם מצליח.
  • 8.
    פיני 03/10/2011 20:48
    הגב לתגובה זו
    יש כלכלה חדשה . מדפיסים בלי הכרה.
  • 7.
    co007 03/10/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
    מחר הבורסה בת" א תחגוג בירידות. מי שלא מימש היום יואכל אותה מחר ובגדול. בתאבון ללוזרים.חחחחחחח
  • 6.
    משקיע 03/10/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם חצי שנה אומר תזהרו חורבן.מי ששמע לו וקנה תעודות סל שורט עשה מלא כסף(אני לא).כל הכבוד רוביני
  • 5.
    שגיא 03/10/2011 20:00
    הגב לתגובה זו
    טרליון דולר ולכן כדי להימנע ממערבולות אים יהיה גיבוי של 2 טריליון האג" ח האיטלקי והספרדי יונפק בתשואה סבירה שלא תיגרום לפשיטת רגל את זה כול אחד יודע מיזה מיספר חודשים גם בלי רוביני.
  • 4.
    קטסטרופה לפנינו (ל"ת)
    ללא ספק 03/10/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פינוקיו 03/10/2011 19:50
    הגב לתגובה זו
    ד" ר מנחוס ניהיה לי צעיר בעשרים שנה
  • 2.
    כמה שהוא צודק.יישר כח (ל"ת)
    עודד 03/10/2011 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבירם 03/10/2011 19:45
    הגב לתגובה זו
    שייקחו לו את המיקרופון כבר
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי