יוון לא תעמוד ביעד הגירעון; אסטרטג ב-UBS: "לא יפגע במו"מ עם המלווים"
יוון ממשיכה לעמוד במרכז תשומת לב המשקיעים מסביב לעולם, והיום היא מעיבה על השווקים לאחר שבשבוע שעבר דיווחים על הקמת מנגנון שיאפשר למדינה לצלוח את המשבר הביאו את מדדי המניות באירופה לרשם את השבוע החזק מזה חודשים ארוכים.
לפי הדיווחים מהיממה האחרונה, שר האוצר היווני הבהיר כי יוון לא תעמוד ביעד הגירעון שנדרש ממנה ע"י הלווים הבינלאומיים לשנים 2012-2012. יוון העבירה היום תקציב חדש שכולל תוכנית קיצוצים (צעדי צנע) בהיקף של 8.8 מיליארד דולר, תקציב שעבר על דעת המלווים הבינלאומיים של המדינה ונציין כי שר האוצר של אירופה צפויים להיפגש היום בלוקסמבורג.
בתוך כך, הובהר כי הגירעון השנה צפוי להסתכם ב-8.5% מהתוצר (או 25.2 מיליארד דולר) וזאת בזמן שהיעד שנקבע ליוון הוא לגירעון של 7.8% מהתוצר (או 23.1 מיליארד דולר). בשנת 2012 צפוי אומנם הגירעון לרדת לרמה של 6.8% מהתוצר אך עדיין מדובר במספר שגבוה מהיעד שנקבע למדינה שעומד כעת על 6.5%.
לדבריו של שר האוצר היווני, פספוס יעד הגירעון הוא בשל מיתון חמור מהתחזיות כאשר כעת הצפי הוא שהכלכלה היוונית תתכווץ בשיעור של 5.5% ב-2011, זאת מול תחזית מחודש מאי לפיה הכלכלה היוונית אמורה הייתה להתכווץ ב-3.8% בלבד. כעת הערכה היא שהגירעון אפילו יילך ויגדל אם צעדי הצנע לא יתממשו.
אסטרטג המטבעות של UBS התייחס בשיחה עם בלומברג למצבה של יוון ואמר כי "המספרים החדשים של הגירעון היווני לא אמורים להוריד את המו"מ של ממשלת יוון עם ה'טרויקה' מהפסים. יוון הבטיחה לעשות צעדי צנע נוספים בכדי לקבל את המשך הסיוע ואנחנו נשארים בדעה שהסיוע יגיע בסופו של דבר".
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפנדארו, ניסה אתמול להרגיע את הרוחות כשאמר: "נמלא את ההבטחות שלנו כדי לשמור על אמינותה של יוון".
על רקע הידיעות מכיוון יוון בורסות אירופה יורדות למעלה מ-2%: הדאקס בגרמניה יורד 2.4%, מדד הפוטסי בברטיניה נחלש ב-1.95% והקאקס בצרפת מאבד 2.26% מערכו.
"זה לא טוב אבל עדיין לא שוברים את הכלים"
צעדי הצנע האחרונים בהם נקטה ממשלת יוון כללו פיטורי 30 אלף עובדי מדינה. צעד דרמטי זה נדרש מהממשלה היוונית כדי שתוכל להמשיך לקבל את כספי הסיוע מאירופה. יוון מחכה שחבילת הסיוע הבאה תשוחרר על ידי טרויה (נציגי האיחוד האירופי, הבנק האירופי וה-IMF ). מדובר בחבילה של 10.7 מיליארד דולר כאשר הערכות הן שייבתן אור ירוק לחבילה הזו. החששות הן בעיקר להמשך מתן הסיוע. המרווחים בין האג"ח של גרמניה לאג"חים של ספרד ואיטליה הולכים היום וגדלים, דבר שמשקף את חששות המשקיעים.
"זה לא טוב אבל עדיין לא שוברים את הכלים" אומר אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומוסיף "טרויקה אמרה שהתקציב החדש בינתיים לא יפגע. אני לא חושב שיוון תוכל לעשות עוד הרבה קיצוצים. נראה שמה שעושים עכשיו זה להביא אותה בצעדים קטנים כדי לא לגרום לזעזועים. המשך הסיוע לא אומר שזה יפתור אותה מפשטית רגל.
- 4.גיל 03/10/2011 20:38הגב לתגובה זואין הגיון באיום שמתפרסם על יוון כי לא יתכן שמדינה קטנה תפיל את בורסות העולם ויש מאחורי הפירסומים נוכלים שמדרבנים מפולות כדי לאסוף סחורה בחצי מחיר ולהתעשר
- 3.תכינו הרבה עצים למדורה של יוון (ל"ת)מירב 03/10/2011 11:57הגב לתגובה זו
- 2.שחר 03/10/2011 11:28הגב לתגובה זואת השווקים.מדינה אף פעם לא פושטת רגל.לדוגמה היא יכולה למכור את מחצית קפריסין או חלק מיוון לישראל או לתורכיה
- ארנולד 03/10/2011 12:22הגב לתגובה זויוון סתם חרטה
- 1.יסו אוזו 03/10/2011 10:12הגב לתגובה זויוון לא צריכה להיות הסיבה לכך שזורקים סחורה . הסיבה העיקרית היינה חשש משינוי מדיניות . לא עוד הדפסת כסף אלה גריסת כסף . לכל החלשים גריסת כסף לא תהיה . הדרך היחידה של העולם לצאת מהמשבר זה להדפיס כסף בצורה מבוקרת אינפלציה . ההדפסה תימשך .
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
