בשבוע שעבר פרסמה הועדה לבחינת הריכוזיות במשק, בראשותו של חיים שני את מסקנות הביניים שלה. רבים וטובים לפניי כבר הציגו מסקנות אלו ולא חסכו את דעותיהם לגבי המלצות הועדה. המצדדים טוענים כי מסקנות אלו יובילו לשינויים מהותיים במשק הישראלי, ולביטול המצב השורר בו מזה עשרות שנים של מעורבות ושליטה גדולה של קבוצות מעטות. מאידך, טוענים המתנגדים כי המסקנות אינן מתייחסות די לטיפול בנושא ריכוזיות ענפית, ריכוזיות בתחום קרנות הפנסיה ואין התייחסות ישירה לבעיית המחירים.

כמנהל השקעות, החלטתי לבדוק את הסוגיה הנ"ל מנקודת מבט אשר קרובה אל תחום עיסוקי. עד כמה הריכוזיות בשוק ההון גדולה ומשמעותית, אם בכלל? לצורך כך ניתחתי את מדד ת"א 100 על פי שווי שוק ועל פי משקל במדד. כמו כן בחנתי את נתוני מדדי האג"ח המובילים, שכן על מנת לבחון את ריכוזיות קבוצות השליטה במשק לנתונים אלו ערך עצום. להלן הנתונים והממצאים:

את הרשימה פותח יצחק תשובה , טייקון הגז, עם שווי שוק כולל במדד 23 מיליארד ש' ומשקל כולל של 3.3%:

נוחי דנקנר בין מובילי הרשימה עם כמות לא מבוטלת של חברות מייצגוץ במדד ת"א 100, ופיזור מרשים של ענפים עסקיים. שווי שוק של מעל 37 מיליארד ש' ומשקל של 7.85%:

מש' עופר מובילה את הרשימה עם שווי שוק כולל של 87 מיליארד ש' בקירוב ומשקל 14.31% במדד ת"א 100:

שאול אלוביץ , טייקון התקשורת עם שווי אחזקות כולל של מעל 22 מיליארד ש' ומשקל כולל 7.2%:

בין הנציגים הנוספים שבולטים במדד ניתן לציין את שרי אריסון עם 2 חברות בדמות בנק פועלים וחב' הנדל"ן שיכון ובינוי, בעלות שווי כולל של כמעט 20 מיליארד ש' ומשקל של 7.09%.

יש לציין כמובן גם את אילן בן דב , אף הוא עם 2 נציגות במדד ת"א 100, שווי שוק של 6 מיליארד ש' ומשקל של 1.56% במדד. יחד איתו ברשימה, צדיק בינו . הוא חולש על 3 נציגות, פז נפט, הבנק הבינלאומי ופיבי. שווי ההחזקות הינו 10 מיליארד ש' ומשקלם במדד 1.45%. אליעזר פישמן עם 2 נציגות במדד בעלות שווי כולל של מעל 3.7 מיליארד ש' ומשקל של 0.34%.

אין ספק, כי למרות שמדד ת"א 100 ספג ירידות קשות של מעל 20% מתחילת השנה ומניות הטייקונים איבדו מיליארדי שקלים משווים, יש ללמוד מהנתונים על עוצמת ריכוזיות שוק המניות. משקלם הכולל של החזקות קבוצות השליטה במדד ת"א 100 עומד על 43.1%, ומס' הנציגות במדד זה עומד על 40.

מדדי האג"ח המובילים מציגים את תמונת ריכוזיות הטייקונים בצורה מוחשית וברורה יותר:

קבוצות השליטה בולטות ללא עוררין במדד תל בונד 60 עם 42 נציגות במדד ומשקל כולל של 65% בקירוב. בתל בונד השקלי מתקבלת תמונה זהה, עם אחיזה ב-18 נציגות מתוך 30 החברות במדד, ומשקל כולל של מעל 70%, למרות העובדה שלקבוצות צדיק בינו ואליעזר פישמן אין נציגות במדד זה.

ראוי לציין ולעורר דיון בכל הנוגע לאגרות החוב של בנק הפועלים מקבוצת שרי אריסון. אשר נוכחותם במדדים אלו הינה מרכזית ולדעתי אף מוגזמת. בתל בונד 60 נמצאות לא פחות מ-10 אגרות חוב בעלות משקל כולל של 16.44%. בתל בונד השקלי ישנן 3 נציגות בעלות משקל כולל של 17.11%.

בעקבות כל אלה, טוב יעשו קברניטי הרשות לניירות ערך אם יגבילו את משקל המנפיק בכל מדד ומדד. השוק התנודתי אשר מלווה אותנו מתחילת השנה והאתגרים אשר ניצבים בפני שוק האשראי המקומי והעולמי בעתיד, דורשים ואף מחייבים את כל אנשי שוק ההון, החל ממנהלי ההשקעות ועד הרגולטורים, לתת חשיבות יתר לפיזור הסיכונים בתיקי ההשקעות. פיזור מנפיקים והגבלת משקלם במדדי הבונד המובילים הינו דבר מתבקש.

לסיכום, המלצותיה של הועדה לבחינת הריכוזיות במשק הינן בחזקת מהפכה במשק הישראלי ובשוק ההון. לרשות הטייקונים עומדות כ-4 שנים לבצע את הפרדת ההחזקות הריאליות והפיננסיות. פרק זמן זה אמור לאפשר לגופים למצוא רוכש במחיר הוגן. אך אליה וקוץ בה, אנו נמצאים בשוק של קונים בלבד, הטייקונים יצטרכו לנצל את כל יכולתם המקצועית על מנת לאתר רוכשים פוטנציאליים. ניהול משא ומתן בתנאים אלו ישפיע לשלילה על שוויין של החברות, דבר אשר יוביל לירידות שערים בטווח הקצר. מאידך, טייקונים אשר יחליטו להמתין את מלוא תקופת ההפרדה, אותה מתירה הועדה, לחכות לשעת כושר ושינוי מגמה בשווקים, ייאלצו לשלם על המהלך זה בחוסר ודאות. הקדים ועשה נוחי דנקנר אשר לא המתין לאישורן של מסקנות וועדת הריכוזיות ועל סמך מסקנות הביניים פרסם הודעה בדבר תכנון שינויים מבניים בחברות הקבוצה שבשליטתו.

לדאבוני, גם ציבור המשקיעים ייאלץ להטות שכם ולספוג חלק משמעותי בהפסדים האפשריים בטווח הקצר אשר צפויים בשוק ההון. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות הינן שותפות בבעלות באותן חברות דרך החזקה במניות. כמו כן הן מלוות לאותן חברות כסף באמצעות השקעה באגרות החוב שלהן. אין ספק, השינוי מתבקש וחשוב, וככל הנראה כולנו נישא בנטל הרפורמה.