ספטמבר אכן שחור: המעו"ף פתח פער אדיר של 8% מהנאסד"ק, "המצב המדיני לא מגולם"; צפו בגרף
חודשים ארוכים מדברים בבורסה בת"א על 'החשש מספטמבר' כאשר הכוונה היא להדרדרות המצב הגיאופוליטי באזור בשל ההליכה של הפלסטינים לאו"ם. מאז החלו אותם דיבורים, נפל המשטר במצרים, היחסים עם תורכיה ראו שפל נוסף, המשטר בסוריה מהלך על כרעי תרנגולת, בארץ קמה מחאה חברתית שפוגעת קשות בסקטורים רבים באחד העם ועדיין לא דיברנו על מצב הכלכלה האמריקנית. ובכל זאת ספטמבר 'מקיים את ההבטחה' ומוכיח עצמו כחודש רע מאוד בבורסה בת"א, בטח כשמסתכלים באופן השוואתי.
מדד המעו"ף צנח מתחילת ספטמבר בשיעור של 6.8%, זאת בעוד בוול סטריט מדד הנאסד"ק דווקא עלה 1.66% והדאו ג'ונס וה-S&P רשמו ירידה מינוריות של פחות מ-1%. צריך לציין כי הירידה החודש במעו"ף באה לאחר נפילה של 7.5% בחודש אוגוסט, זאת אל מול ירידה של 6.4% בנאסד"ק, כלומר תשואת החסר רק הולכת ומתרחבת. צפו ב'גרף על גרף', המעו"ף בכחול מול הנאסד"ק בחום, מאז החל גל הירידות בסוף חודש אפריל האחרון:
גם ביחס לאירופה השקועה במשבר חובות המצב בת"א לא נראה טוב מידי. הדאקס השיל החודש 3.6%, הפוטסי השיל 0.5% ורק הקאק הצרפתי רשם חודש גרוע מהמעו"ף עם נפילה של 6.9%, זאת בעיקר בשל הורדת הדירוג בשבוע החולף לשתי ענקיות הבנקאות במדינה (סוסייטה ג'נרל וקרדיט אגריקול).
רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים, התייחס לעניין בשיחה עם Bizportal ואמר כי "ספטמבר בהחלט עדיין לא מגולם בבורסה בת"א. המעו"ף איבד גובה לאחרונה בגלל סיבות לא מקומיות, כלומר בעיקר בגלל המשבר באירופה. עכשיו הפוקוס חוזר להיות ספטמבר וההכרזה הצפויה באו"ם של הפלסטינים על מדינה. זה עניין דרמטי עם הרבה מאוד השלכות מדיניות שקשה לחזות אותם ולכן השוק פשוט מפחד."
- 16.העצבני 18/09/2011 20:17הגב לתגובה זואני מחזיק ממך כאחד שמבין ויודע את שוק ההון.הפעם היפלת את עצמך למלכודת פופוליסטית.למה אתה בודק את היחס בינינו לבין העולם רק בשבוע האחרון.?כעיקרון אתה חושב שאנחנו צריכים להיות דבוקים לישבן של העולם?אם העולם עולה אז אצלנו החברות שוות יותר ?ראוי יותר ממקצוען כמוך לבדוק את הנתונים לאורך זמן כמו שנה או שנתיים ואז יתברר לך שהכותרת שגויה.תקן אותי אם אני טועה.
- 15.מבין 18/09/2011 18:32הגב לתגובה זוכאשר כל אחד מותח קווים ונקודות כרצונו אפשר להציג תמונה מעוותת. הבא נבחן את הנתונים בטווח זמן אמיתי. התשואה משנת 2000 ועד שנת 2011 הינה 100% רווח. התשואה בנסד" ק באותם שנים הינה שווי ש 50% מהתיק המקורי.... יותר מזה אם נבדוק את תשואות השוק הישראלי בשנים 2009-2011 נראה כי תשואת השוק על המעוף הרבה יותר גבוה. אז למה לשרטט ציורים מעוותים במקום להסתכל למציאות בעיניים ???
- 14.האמיתי 18/09/2011 17:37הגב לתגובה זוממתי אנחנו בקורולציה שווה לנאסדק מה יש גן עדן במזרח התיכון מה זו ההשוואה הטיפשית הזו אנו בסכנה קיומית ואמקיקה זו אמריקה גן עדן של שוטיםאבל בטוחים
- 13.לקנות מניות!! (ל"ת)השוק עולה 18/09/2011 15:51הגב לתגובה זו
- 12.אתם מגזימים עם השחור והלבן (ל"ת)שחר 18/09/2011 12:35הגב לתגובה זו
- 11.אריה 18/09/2011 12:21הגב לתגובה זוכל אחד מביע דיעה מתוך פוזיצינ
- 10.רודף הצדק 18/09/2011 12:10הגב לתגובה זושהרמי דרור הזה לא ממש מבין בשוק ההון. עכשיו הוא יגיד לנו למכור, ובעוד כמה חודשים כשהשוק יהיה סביב 1300 ומעלה הוא יגיד לנו לקנות...הם ממליצים הכל הפוך החבר' ה האלה. אולי כדאי שילמדו קצת ניתוח טכני, ופסיכולוגיה של ההמונים בשוק ההון...
- 9.אבי 18/09/2011 11:52הגב לתגובה זוהטייקונים מחכים לטיפשים .
- אחד שיודע גם להפסיד 18/09/2011 13:41הגב לתגובה זואתה אדם קטן עם כסף קטן. כשאתה מרוויח - אתה תותח. כשאתה מפסיד - הטייקונים אשמים.מילים אחרות: אתה לוזר אמיתי.
- 8.דוד 18/09/2011 11:51הגב לתגובה זוועוד ישראל קיבל עלתה בדרוג כמדומני..
- 7.ראש וחצי 18/09/2011 11:28הגב לתגובה זוחברים מה שהכותרת אומרת זה שהנסדק עלה בטירוף ותיכף יתקן מטה
- 6.מיקי 18/09/2011 11:10הגב לתגובה זולא להתעסק בשורטים הם סוגרים פוזיציות ועוברים ללונג, תמיד " זה לא ניראה" וכשזה ניראה זה מאוחר מידי.
- 5.אריה 18/09/2011 11:09הגב לתגובה זואחוז למעלה בשוק. במלחמת לבנון השנייה השוק עלה 10 אחוז כאשר היינו במצב של מלחמה. שלא יעבדו עליכם, יש קרנות גידור שמטילות אימה על אחד העם ועושים כרצונם. והם מחליטים מה יקרה בבורסה
- 4.פוזי 18/09/2011 11:06הגב לתגובה זונשמע קצת הזוי לא???
- 3.איציק 18/09/2011 10:44הגב לתגובה זובכל הפירסומים אודות הגורמים המשפיעים על הבורסה ניפקד מקומם של השולטים על הפוזיציות. לעיתים נידמה כי רק הכלכלה משפיעה על הבורסה. לדעתי, לספקולנטים ישנו תפקיד חשוב בקביעת הכיוון.
- 2.גם נאסדק יפתח שלילי בשני (ל"ת)ליצן הכפר 18/09/2011 10:44הגב לתגובה זו
- 1.גדי 18/09/2011 10:43הגב לתגובה זוומונעים ירידות ,זה המצב בשוק השורטיסטים מתכסים ומפסידים, ושחקני מעוף הכי חזקים בשוק קובעים מדיניות השוק.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
