המשק בישראל הולך להישרדות כלכלית, ויש "פצצה מתקתקת"
נראה שאין כיום מחלוקת לגבי הקביעה כי שוק הנדל"ן למגורים בישראל מצוי בקיפאון עז שלא היה כמותו שנים רבות. חברות בניה, מתווכים ובנקאים מדווחים על ירידה מהותית בהיקף העסקאות. מתווכים שמעדכנים מידי חודש את מצאי הדירות יד שנייה שברשותם, מדווחים על עמידה במקום במכירות. זאת למרות שקיימת ירידה מתמשכת במחירי הדירות הנדרשים ע"י המוכרים, ונכונות הולכת וגדלה מצידם לירידה נוספת במחיר במקרה של מו"מ רציני.
רוב האנליסטים בשוק נוטים לראות בירידה הגדולה בביקוש לדירות, איתות מובהק לירידת מחירים מהותית הצפויה בענף הדיור בשלוש השנים הקרובות. נדמה שעם מסקנה זו קשה היום להתווכח. השאלה הנכבדה שעומדת עתה על סדר היום הינה, האם הקיפאון הנוכחי בשוק הנדל"ן למגורים מאותת לנו בנוסף, על האטה כלכלית במשק הישראלי בשנים הקרובות, או בשנה הקרובה לפחות?
לדעתנו התשובה לכך היא חיובית. התפכחות הציבור ממחירי הדיור הגבוהים ומיוקר המחיה מהווים שינוי צרכני מנטלי. גלי המחאה אשר שטפו את מדינת ישראל בחודשיים האחרונים הוכיחו, כי הבועה לא הייתה במחירי הדיור בלבד אלא גם במחירי הסחורות והשירותים.
אין זה מקרה כי הציבור הרחב דורש היום תיקון לא רק בסעיף הדיור אלא גם ביוקר המחיה. לטעמנו הציבור עבר תהליך צרכני מנטלי משמעותי, לפיו "הדהירה" האינסופית אחר המחירים המאמירים במשק, התחלפה בגישה שאומרת "לא עוד". לא כל מחיר שנדרש למוצר - ראוי לשלמו.
יש לקוות כי ועדת טרכטנברג וממשלת ישראל ימצאו את הדרך ליישם מהלכים כלכליים במשק הישראלי אשר יורידו את מחירי הדיור ויוקר המחיה. אולם בין אם ינקטו צעדים אלו ובין אם לאו, הציבור הישראלי של ספטמבר 2011 אינו הציבור של ספטמבר 2010. היום שלא כמו בעבר, כל מחיר אשר יידרש מהציבור הישראלי לשלם עבור סחורה או שרות ייתקל לדעתנו, בביקורת ובגישה מפוכחת יותר של הציבור.
ירידה במדדי האינדיק טורים הכלכליים במשק
עיון בנתוני האינדיק טורים הכלכליים במשק, כפי שפורסמו ע"י הלמ"ס ב-31.8.11 והשוואתם לאותם אינדיק טורים כפי שפורסמו ב-31.8.10, מלמדים כי ביצועי המשק הישראלי ברבעון השני מצביעים על מגמת האטה בפעילות העסקית במשק. כך למשל ייצוא הסחורות במאי - יולי 2010 עלה ב-14.5% בחישוב שנתי. לעומת זאת, במאי-יולי 2011 ירד 0.4% בחישוב שנתי. מדד הייצור התעשייתי במאי - יולי 2010 עלה ב-13% בחישוב שנתי. לעומת, מאי - יולי 2011 המצביע על ירידה של 1.8% בחישוב שנתי.
מספר הלינות של תיירים במלונות תיירות עלה במאי-יולי 2010 ב-24.6% בחישוב שנתי. השנה, ירד הנתון ב-26.7% בתקופה המקבילה בחישוב שנתי (ירידה אחרונה זו אין ספק שהיא קשורה למצב הכלכלי העולמי).
סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס
במסגרת הצטרפותה לארגון ה-OECD, נדרשה ישראל החל מחודש דצמבר 2010 לערוך סקר חודשי שוטף בקרב מנהלי חברות, המעריך את המגמה בעסקים. עפ"י נתוני הסקר שפורסמו ב-12 בספטמבר 2011, נתוני ארבעת החודשים האחרונים (מאי - אוגוסט) ובעיקר נתוני חודש אוגוסט מצביעים על עלייה בהערכת מנהלי הפירמות על הרעה הצפויה במצב העסקים.
הערכה שלילית זו מתייחסת בחודש אוגוסט הן לענפי התעשייה (9.2%-), ענף הבינוי (7.7%-), ענף המסחר הקמעונאי (12%-), ענף השירותים (4%-) וענף המלונאות (33.1%-).
להלן טבלת הסקר המפורטת שפורסמה ע"י הלמ"ס:
מאזן כולל והמאזן לפי ענפים, דצמבר 2010 - אוגוסט 2011 (אחוזים)
ממצאי הסקר הנ"ל מעידים ללא ספק על ציפיות והערכות של מנהלי הפירמות להרעה במצב הכלכלי של עסקיהם.
ענף הנדל"ן למגורים: פצצה מתקתקת
לדעתנו, ענף הנדל"ן למגורים עשוי בשנים הקרובות לספוג את המכה החזקה ביותר. יש מקום להניח, כי מגמת העלייה במחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות תתחלף במגמה של ירידת מחירים, על מנת להגיע לאיזון הכלכלי, ריאלי ונכון של הנכסים. מגמה זו טומנת בחובה סיכון לא קטן לקבלנים, אשר רכשו כמות גדולה של קרקעות במכרזי המינהל במחירי שיא ובאמצעות מינוף.
קבלנים אלו עשויים להיחבט כלכלית, וגלי ההדף לא יפסחו מעל הבנקים המממנים, הענפים הקשורים והמשק הישראלי בכללותו.
לסיכום אנו סבורים כי עפ"י האינדיק טורים הקיימים היום במשק הישראלי בכלל ובשוק הנדל"ן למגורים בפרט, מסתמן כי שנת 2012 לא הולכת להיות שנה של צמיחה ושגשוג, אלא שנה של התחפרות והישרדות של המשק הישראלי.
עוה"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"
- 7.שוק הנדלן במצב יותר חמור ממה שחושבים (ל"ת)מתווך מובטל 20/09/2011 15:20הגב לתגובה זו
- 6.שמאי - רן 19/09/2011 14:20הגב לתגובה זומרכז ת" א בגבעתיים, וירדו בפריפריה
- גל 22/09/2011 21:52הגב לתגובה זואת המחירים המופקעים בנדלן זהו ניגמרה החגיגה בנדלן
- מאור 20/10/2011 16:50הסיבה לעליות הינן שאתרי האינטרנט אפשרו פירסום בחינם ואנשים זרקו חכה למים במחיר מופרז עד למציאת קונה, כיום ניתן לראות בקלות את העסקות שבוצעו בשכונה ואף אחד לא רוצה לשלם יותר וגם אף אחד לא רוצה למכור בפחות (אף צד לא רוצה לצאת פראייר- לכן הקפאון במחיר. המכירות היחידות הן של משפרי דיור שרכשו דירה לפני שמכרו את שלהם.
- גנית 19/09/2011 15:35הגב לתגובה זודוד,כאחת שנמצאת בתחום שוק הנדלן מסכימה לדעתך בענין קפאון מוחלט בשוק הדירות יד 2.הקפאון ימשך כל זמן שהקונים " יושבים על הגדר" בהמתנה להחלטות הממשלה והמחאה.אין ספק שמשהו בתודעה הציבורית השתנה.ונקווה שאנו נמצאים בירידה לצורך עליה....ימים יגידו.כתבה ממצת ועינינית - נהנתי.
- דני 20/09/2011 17:58לאנשים אין כסף . במיוחד אחרי ההגבלות של פישר...
- 5.קוקו 18/09/2011 22:15הגב לתגובה זויוקר המחיה עלה רק בכ 3.4% בכל אחת משלוש השנים האחרונות ? הדיור בעיקר מחירי ההשכרה מהוים כ25% מהמדד, והמזון והאנרגיה ,ועוד ,,מדוע זה אינו מתבטא במדד יוקר המחיה??????.
- 4.זו תהיה מכה כואבת לבנקים (ל"ת)vekpi nkus 18/09/2011 18:17הגב לתגובה זו
- משה 20/09/2011 17:56הגב לתגובה זותמיד אשפר לעלות עמלות , הורדת ריביות על פקמים , וכמובן מחיקת ההון של הלווים ואח״כ מכירת הנכס במחיר יותר נמוך . או איך שהיה כתוב בסטיקר של בנק לאומי במלחמת לבנון השניה ״אנחנו ננצח״ .
- 3.e 18/09/2011 18:00הגב לתגובה זואז אולי תפחית לי את הניפוח על החוב שלי לבנק
- 2.אבי המתווך 18/09/2011 16:51הגב לתגובה זובתור מתווך אני רואה את זה בשטח. הבנאדם צודק אבל זה לא יקרה תוך חודש חודשיים ,זה יקח שנה שנתיים בצורה זוחלת עד שהשוק יתייצב. לכל העליות המטורפות של הנדל" ן היו שותפים הבנקאים,שמאים,יזמים,קבלנים, ובמיוחד מנהל מקרקעי ישראל שספסר בקרקעות ששייכות לעם ישראל. מסכנים אלו שרכשו דירות בשנה האחרונה. בשוק הנדלן רוב ההשקעות ממונפות והמכה תהיה כואבת. בגלל אוזלת ידה של הממשלה אנחנו כלומר המשק הישראלי נשלם ביוקר על החמדנות של הממשלה ועם סיפסור הקרקעות כי אותם עניין רק איך להרוויח כסף מהציבור.
- Denis 16/10/2011 22:39הגב לתגובה זוכל העליות המטורפות של הנדל" ן היו שותפים הבנקאים,שמאים,יזמים,קבלנים, ובמיוחד מנהל מקרקעי ישראל שספסר בקרקעות ששייכות לעם ישראל! צודק 100%! לא תהיה ירידה תוך חודש חודשיים ,זה יקח שנה שנתיים! לא צודק! לאנשים כבר עכשיו אין כסף לקנות... ובונים הרבה. תגלה לנו אמת - בכמה כבר ירדו המחירים? טוב, מובן שאתה לא תפגע במחירות שלך.
- דני 20/09/2011 17:54הגב לתגובה זוהם גם אחראים למחיריהדירות הגבוהים...
- אתה לא יודע כמה אתה צודק (ל"ת)מתווך מובטל 20/09/2011 16:46הגב לתגובה זו
- רן מ. 19/09/2011 07:56הגב לתגובה זומוריד מחיר מדי פעם 10-15 אלף ובקושי מתקשרים וגם אלו שמתקשרים מבלבלים את המוח.
- 1.אינדיק טורים - פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)איזה עליבות של הגהה 18/09/2011 14:22הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
