למרות ההצלחה: שימו לב גם לחסרונות של מדדי התל בונד?
מדדי התל בונד שהושקו החל משנת 2007 זוכים להצלחה רבה, ויש לומר בצדק. מטרת המדדים היא לסייע למשקיעים בפיזור ההשקעה באג"ח קונצרני, ובכך להפחית סיכונים בחשיפה למנפיק ספציפי ובהשקעות בסכומים קטנים יחסית. בנוסף, הסחירות במדדים גבוהה יחסית בהשוואה למרבית האג"חים הקונצרנים בשוק.
הרכב המדדים מתעדכן פעמיים בשנה (בימי המסחר הראשונים של חודש אפריל וחודש אוקטובר). על פי תנאי סף מוגדרים של דירוג (לפחות A- בדירוג מעלות או A3 בדירוג מידרוג), שווי שוק מינימלי לסידרה (250 מליון ש'), תקופה מינימלית לפדיון (של שנה וחצי) וסחירות (בין 120 האג"ח הסחירות ביותר בקבוצת ההשתייכות).
הבעיה מתחילה כאשר אחד מהניירות במדד לא עומד בתנאי הסף עקב הורדת דירוג לדירוג נמוך מהסף. על פניו המדד אמור להשתבח מבחינת איכות הסדרות בו. זאת מכיוון, שבמקום האג"ח שאינו עומד בדירוג המינימלי נכנס אג"ח אחר בעל דירוג גבוה יותר. אך למרות כך, כמעט תמיד במקרים מעין אלו, הדירוג יורד לאחר שהאג"ח כבר "חטף" בשוק ומחירו ירד בחדות.
משקיע אקטיבי אשר מחזיק את האג"ח באופן ישיר, או מנהל קרן נאמנות (וכנ"ל לגבי מנהל קרן השתלמות / קופת גמל / קרן פנסיה), יכול לבצע ניתוח אובייקטיבי משלו למנפיק ולהעריך האם הוא מעוניין להחזיק בנייר עד לפדיון או למכור אותו בשוק.
לעומת זאת, למשקיע שמחזיק במדד התל בונד אין שיקול דעת. הוא ספג את הירידה החדה במחיר הנייר, וכעת כאשר התשואה לפדיון על הנייר עלתה בחדות (עקב ירידת המחיר), הוא לא יוכל להמשיך וליהנות מתשואה גבוהה זו דרך ההחזקה במדד.
הדוגמה האחרונה היא האג"ח של אלביט הדמיה. הורדות הדירוג של האג"ח ע"י מעלות לדירוג של BBB+ תגרום לכך שסידרה ד', הנסחרת במדדי בתל בונד 40 ותל בונד 60, צפויה להיגרע מהם בעדכון הקרוב. זאת לאחר שמחזיקי האג"ח וביניהם גם מחזיקי התל בונד 40 ו-60 כבר ספגו ירידה של יותר מ-50% בארבעת החודשים האחרונים, והאג"ח מגלמת כיום תשואה לפדיון של כ-35% לשנה במשך 3 שנים.
לעומתם, משקיע אקטיבי שהחזיק בנייר, יכול היה למכור אותו במהלך החודשים האחרונים ולחסוך חלק מהירידות, או מנגד להחליט שהתשואה הגבוהה מצדיקה את ההחזקה בנייר גם בהמשך. בכל מקרה, היה לו שיקול דעת. דבר שכאמור לא אפשרי למשקיע המחזיק את מדדי התל בונד 40 או 60. מקרה דומה התרחש ב-2009, כאשר הסדרות של אפריקה ישראל נגרעו ממדדי התל בונד עקב הורדות הדירוג לחברה.
לסיכום, מדדי התל בונד והתעודות הצמודות להם מהווים מכשיר השקעה טוב ובעלי יתרונות רבים. אך מנגד, גם בעלי חיסרון אחד מהותי במקרה של הורדת דירוג מתחת לדירוג המינימלי. על המשקיע לקחת זאת בחשבון בתוך מכלול השיקולים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
