שוקי ההון סוערים: יש חוסכים שמשופעים לרעה - באופן מיידי!
השינויים בשוקי ההון בעולם משפיעים כמובן על כל החוסכים הפנסיונים. יחד עם זאת קיים קהל שסיים את החסכון השוטף, והשינויים התכופים בשוק משפיעים על חיי היוםיום שלו. זהו כמובן קהל הפנסיונרים, החוסכים שמקבלים פנסיית זיקנה מחברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
נשאלתי כמה פעמים בשבועות האחרונים האם התנהגות "תשלום הפנסיה" מחברות הביטוח, זהה להתנהלות תשלום הפנסיה מקרנות הפנסיה. לכל אלה ששאלו ולכל שאר המתעניינים יוקדשו השורות הבאות.
ראשית, חשוב לדעת כי גם אלו וגם אלו מושפעים כמובן מהשינויים בשוק ההון. יחד עם זאת, התנהגות תשלום הפנסיה השוטפת שונה בין שני המוצרים. בהערת אגב נעיר, כי כל מי שרכש פוליסת ביטוח טרום שנת 1991, נהנה מהגנה מלאה מפני השינויים, כשפוליסת הביטוח שלו מבטיחה הן תשואה והן תוחלת חיים.
אז איך משולמת הפנסיה מביטוח המנהלים? ואיך משתנה הפנסיה מקרנות הפנסיה?
השינויים בשוק ההון משפיעים על הפנסיונרים המבוטחים בביטוח המנהלים מידיית. ירידה של 5% תתבטא בירידה שוטפת של 5% בפנסיה שתשולם לאותו פנסיונר. ברוב הפוליסות ובוודאי בפוליסות הישנות, לא קיים מסלול מיוחד לפנסיונרים. כך "שהפנסיונר" שלכאורה היה אמור להפחית את רמת הסיכון שלו, נמצא במסלול הכללי וסופג את השינויים בשוק ההון מידי חודש בגובה הפנסיה החודשית.
בקרנות הפנסיה מנגנון תשלום הפנסיה שונה
הפנסיה השוטפת מוצמדת למדד. על כן למרות הירידות בשוק ההון ולשחיקה שראו "הפנסיונרים של הביטוח", דווקא עמיתי קרנות הפנסיה החדשות ראו בחודשים האחרונים עלייה בפנסיה השוטפת בהתאם לעליית המדד. יחד עם זאת, העובדה כי בשוטף אין שחיקה בגובה הפנסיה אינה מעידה על העובדה כי "הפנסיונרים של קופות הפנסיה" אינם נפגעים.
מנגנון ההתחשבנות של הפנסיונרים בקרנות הפנסיה בניגוד לביטוח, מבוצע אחת לשנה. במהלך הרבעון הראשון מבוצעת בדיקה המשווה את התשואה שהשיגה הקרן בפועל, לעומת התשואה "אותה הייתה אמורה להשיג". תשואה זו עומדת על מדד בתוספת 4% תשואה. במידה והקרן לא השיגה תשואה זו תופחת קיצבת הזיקנה שמשולמת לפנסיונרים.
כך לדוגמא אם המדד בפועל עמד בשנה מסויימת על 4% והקרן השיגה (8%-) על השקעותיה, תופחת קיצבת הפנסיה של הפנסיונרים ב-16%. בנוסף מתעדכנת קיצבת הזיקנה של הפנסיונרים על פי הריבית חסרת הסיכון הקיימת במשק, יחסית לריבית שהייתה קיימת בשנה החולפת. פרמטר שייתכן ויפעל בשנה זו לטובת הפנסיונרים, ועל פי התשואה הדמוגרפית שהשיגה הקרן.
הפנסיונרים של קרנות הפנסיה נהנים מהעובדה כי בניגוד לפוליסות הביטוח, מסלול הפנסיונרים מתנהל בנפרד ובדרך כלל במדיניות השקעות שונה, סולידי יותר, מאשר מדיניות ההשקעה של העמיתים הפעילים.
ראינו כי מנגנון "התעדכנות" הפנסיה שונה בין חברות הביטוח לקרנות הפנסיה. חשוב לקחת בחשבון, כי מנגנון זה מתאים לפנסיות זיקנה וכי חלק מהקיצבאות "האחרות" מתעדכן בצורה אחרת (לדוגמא קיצבת אובדן כושר עבודה בביטוח). ההבדלים בין המכשירים והשוני ביניהם מכתיבים גם את השוני בהצמדת התשלום.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 3.יוחזרו האגח המיועדות למקבלי פנסיה בטוח מנהלים (ל"ת)פנסיונר ב מנהלים 24/09/2011 12:59הגב לתגובה זו
- 2.ד" ר קאופמן 23/09/2011 17:24הגב לתגובה זולמיטב ידיעתי תשואת הקיזוז היא 3.75% ולא 4%, אבל זה לא מקלקל את הכתבה. לא רק שהפוליסות חשופות לתנודות בקצבה החדשית, הן אמורות להבטיח מקדם קצבה המתבסס על תוחלת חיים קצרה מזו שבפועל, ומכיון שבעתיד תקבוליהן יפחתו ותשלומיהן יגדלו, הגרעון האקטוארי בוא יבוא.
- 1.לא התייחסת בכתבה קוד 18/09/2011 10:43הגב לתגובה זותגמולי העובד (%5) ממוסים בעת ההפקדה ואחר כך פעם שנייה כמס הכנסה מהקצבה הפטורים מתייחסים למרכיב פיצויי הפיטורין מהפנסיה בלבד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
