חילוקי דעות בין שרי האוצר: "גייתנר לא יכול לבקר את המדיניות שלנו"
שרי האוצר של האיחוד האירופי יחד עם נציגי הבנקים המרכזיים, מתכנסים היום (ו') ומחר בורשה, פולין, כדי לדון בדבר משבר החובות הריבוניים באירופה, בדגש על המשבר ביוון. לראשונה, מצטרף למפגש של שרי האוצר ונגידי הבנקים באירופה גם שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, שמאיץ בקובעי המדיניות האירופאים לנקוט בצעדים פיסקאליים ומוניטאריים כדי לטפל במשבר. אולם, על פי דיווחים בסוכנויות הידיעות, נראה כי שרי האוצר באירופה שוללים צעדים להאצת הצמיחה והזרמת הון לשווקים, כדי לטפל במשבר התוקף את אירופה כבר 18 חודשים. מנגד, ממשיך גייתנר להפציר במובילי המדיניות לנקוט בצעדים משמעותיים, אשר גורסים כי "אין מקום לקיצוץ במיסים או להגדלת ההוצאות על רקע החשש מהמשך המיתון". יוון תצטרך לחכות "ההחלטה על הענקת הסיוע הנוסף לממשלת יוון במסגרת תוכנית החילוץ שגובשה לה בשנת 2010, תתקבל בחודש אוקטובר", אמר ז'אן-קלוד יונגר, ראש ממשלת לוקסמבורג והעומד בראש ועידת שר האוצר של האיחוד האירופי. יונגר, המנהל את הדיונים בסוף השבוע הקרוב, אליהם הצטרף גם שר האוצר האמריקני טימותי גייתנר, הדגיש כי "יוון לא הצליחה לעמוד בדרישות הצנע של האיחוד האירופי וקרן המטבע כדי לקבל סיוע נוסף", אולם העיר כי "אנו מכירים במאמציה של יוון לעמוד ביעדים הפיסקליים שהוצבו לה". גייתנר חוטף שרת האוצר של אוסטריה מריה פקטר התקיפה היום את מקבילה האמריקאי טימוטי גייתנר ואמרה כי הוא לא נמצא במקום שבו הוא יכול להרשות לעצמו לתקוף את המדיניות של מנהיגי גוש היורו לגבי ההתמודדות שלהם עם משבר החוב, דברים אלו של פקטר נאמרו במסגרת ועידת שרי החוץ של גוש היורו המתקיימת בפולין. "הייתי מצפה ממנו שאם הוא רוצה להטיף לעולם על ההתנהלות הכלכלית, אז שייתן לעולם לבקר את המהלכים של ארה"ב", הוסיפה פקטר. שר האוצר של ספרד יצא להגנתו של גייטנר ואמר כי "אנחנו נוקטים במירב המאמצים על מנת להחזיר את היציבות לשווקים. שר האוצר של ארה"ב בסך הכל מספק לנו רוח גבית וכלים להתמודד עם המשבר". שר האוצר הגרמני: "חשוב לייצב את השווקים גם באירופה וגם בארה"ב ולהגיע לפתרון אשר יחזיק מעמד זמן רב
- 3.הם בפאניקה -המצב קשה יוון לא עומדת ביעדים שלה (ל"ת)קונים זמן ומקוים לנס 17/09/2011 11:35הגב לתגובה זו
- 2.כמו ילדים בני 4.הכל עניין של כבוד ותו לא! (ל"ת)בוגר 16/09/2011 21:54הגב לתגובה זו
- 1.הסכימו השרים על זה שלא יסכימו. (ל"ת)אלי 16/09/2011 20:31הגב לתגובה זו

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.