298.3 מיליארד שקל מחפשים אמא ואבא (ולא לעולם חוסן!)
298.3 מיליארד שקל - זהו סך שוק אגרות החוב הקונצרניות הסחירות במדינת ישראל נכון לתום חודש יולי השנה. מדובר בהיקפים יציבים יחסית בשנתיים האחרונות. נתוני האחזקות באג"ח קונצרני בישראל מלמדים כי תפוח האדמה הלוהט של החוב התאגידי הסחיר במדינת ישראל, מצוי ברובו בידי הציבור הרחב המחזיק כ-47.4% מחוב זה. נמוך פרופורציונאלית רק ב-3% מאחזקות השיא באפיק זה בשנות השיא של האפיק בשנת 2008. בנוסף, הציבור באמצעות רכישת קרנות הנאמנות בעלות מרכיב קונצרני ניכר, הגדיל חשיפה לאפיק הקונצרני מ- 10.7% בשנת 2009 ל- 14.7% בתום חודש יולי השנה.
בחינת התפלגות של המחזיקים באגרות החוב הקונצרניות הסחירות מלמד כי העדר הסחירות ומנגנון עשיית שוק איכותי גרם לכך כי האחזקה של משקיעים זרים בשוק האג"ח הקונצרני הסחיר אפסית וצפויה להיוותר כך בטווח הנראה לעין. המשקיעים הזרים הפועלים באופן אקטיבי בשוק המק"מ ואגרות החוב הממשלתיות מדירים רגליהם משוק החוב המקומי הן בגאות והן בשפל.
המשקיעים הזרים אשר אי אפשר לזלזל במקצועיותם אינם מתרשמים מרמות התשואה הן באגרות החוב בעלות הדירוג הגבוה דוגמת אגרות החוב של הבנקים והן באגרות בדירוגים הנמוכים יותר הנראים לחלק מאתנו בשוק המקומי "כהזדמנויות יוצאות דופן". אין ספק כי העדרם של המשקיעים הזרים מן השוק הקונצרני המקומי הוא תופעה בעייתית אשר אסור לגורמים הרלוונטיים להשלים עמה ויש לעשות כל מאמץ על מנת למשוך את המשקיעים האלה לשוק אגרות החוב הקונצרניות המקומי.
העלאת דירוג החוב של ישראל היא פלטפורמה יוצאת דופן למשיכת משקיעים זרים בעתיד בצוותא עם בניית מנגנוני עשיית שוק בדומה לשיטה באגרות החוב הממשלתיות, אולם להערכתנו, לפי שעה צפויה התמתנות בפעילות הזרים בשוק האג"ח המקומי עד להתבהרות התמונה המדינית. מיותר לציין כי "חלום" משיכת המשקיעים הזרים לשוק האג"ח התאגידי רחוק מתמיד.
מדד התל- בונד 60 מפגין לעת עתה יציבות יחסית בחסות הבנקים. אך לא לעולם חוסן
מזה זמן אנו חוששים מפני זליגת המשבר בשוק המניות לשוק האג"ח הקונצרני המדורג. למרות התחושה הציבורית לפיה מדדי אגרות החוב הקונצרניות צנחו מתחילת השנה בשיעורים ניכרים, בעיקר עקב שורת הסדרי החוב אשר עלו לכותרות בעת האחרונה, המספרים מלמדים על תמונה שונה של ירידות שערים מתונות ובהחלט לא צניחה או מפולת.
מדד התל בונד 60, המהווה עבורנו לטובת הדיון כמדד יחס רלוונטי, ירד מתחילת השנה כ-4.5% בלבד ואילו בשנת 2010 רשם מדד זה עלייה נאה של 10.8%. עיקר המהומה באגרות החוב הקונצרניות התרחשה מחוץ למדדי התל בונד המרכזיים. ירידות השערים החדות אירעו ברוב המקרים באגרות החוב בדירוגי ההשקעה הממוצעים והנמוכים ולא בדירוגי ההשקעה הגבוהים. מובן כי קיימות אגרות חוב קונצרניות בתוך מדדי התל בונד אשר צנחו בצורה חדה, אולם הדבר אירע על רקע סיפורי מיקרו ספציפיים לכל חברה ולא על רקע ירידה גורפת בתאבון לנכסי סיכון.
ירידות שערים נומינליות של מדד התל בונד 60 מתחילת השנה הנוכחית אינם חזות הכל, שכן מדד אג"ח ממשלתי עלה בתקופה האמורה ב -2.5% כך שהמרווח של מדד התל בונד 60 אל מול אגרות החוב הממשלתיות המקבילות, צמח בלמעלה מ- 1.4% מתחילת השנה ובהחלט מדובר בתמחור מחודש של רמת הסיכון במדדי התל בונד.
יחד עם זאת, חלק לא מבוטל בעלייה במרווחים הקונצרניים במדד התל בונד 60 מקורו בצניחה ספציפית במחירי אגרות החוב של קבוצת אי.די.בי, אג"ח של אלביט הדמיה וכן ירידה חדה במחירי אגרות החוב של דלק קבוצה. 20 האג"ח במדד התל בונד 60 רשמו תשואות נומינליות חיוביות (נכון ליום המסחר של ה-12/9/2011). בבחינה סקטוריאליות של ביצועי מדד התל בונד 60 הרי 26 מבין אגרות במדד תל בונד 60 הינם אגרות של בנקים וכולם רשמו תשואות חיוביות עד כדי תשואות שליליות מינוריות מתחילת השנה.
באופן לא מפתיע ומובהק, סקטור חברות האחזקה וההשקעות הניב את התרומה השלילית הבולטת למדד התל בונד 60. כל 13 אגרות החוב של חברות ההשקעות והאחזקה במדד הניבו תשואות שליליות. המרווח הקונצרני באגרות החוב של מדד התל - בונד 60 עומד על 385 נקודות בסיס, אולם המרווח הקונצרני החציוני עומד על 255 נקודות בסיס בלבד וזאת בשל ההטיה כלפי מעלה של המרווח הקונצרני על ידי אגרות החוב "הבעייתיות".
טבלה מספר 1 - אגרות החוב המפסידות ביותר במדד תל בונד 60 (נכון לתאריך 12/9/2011)
מעדיפים סיכון מניות על פני אג"ח קונצרניות
אנו ממשיכים להמליץ להצטייד בסבלנות בכל האמור בהגדלת רכיב האג"ח הקונצרני בתיק ההשקעות. בתיק השקעות המשלב מניות ואג"ח קונצרני אנו מעדיפים להחזיק בסיכון המנייתי על אף האופק הקודר בטווח הקצר, כחלק מראייה ארוכת טווח של מבנה תיק ההשקעות וסבורים כי נוכח העננות המקומית והגלובלית, יחס הסיכוי סיכון באפיק הקונצרני, עדיין אינו מצדיק חשיפות גבוהות בתיקים סולידיים ביחס לאפיק המנייתי ורמות המחירים השוררות בו. אנו מזהים חשש אמיתי "להידבקות" של האפיק הקונצרני בירידות השערים החדות של האפיק המנייתי וחוששים מהשפעת תנועת מלקחיים על תיק ההשקעות.
לתפיסתנו, זו תקופה להגדיר מצרף נכסי סיכון תאגידיים כולל הרצוי בתיק ההשקעות על בסיס פרופיל הסיכון שמעוניין בו בעל התיק כשאת יתרת התיק אנו ממליצים להחזיק באגרות חוב ממשלתיות ונזילות עד יעבור זעם.
- 5.כן זה הוא! פריזמה נמחקה הוא נשאר.. (ל"ת)מטושלח 17/09/2011 18:20הגב לתגובה זו
- 4.זה לא פגוט מפריזמה? הבחור נראה קצת מוכר ... (ל"ת)דניאלה 16/09/2011 11:22הגב לתגובה זו
- 3.שטייניץ במקרה אגרקסקו שבר את השוק (ל"ת)שטייניץ שבר את הכבוד 16/09/2011 09:05הגב לתגובה זו
- GuyGo 16/09/2011 10:05הגב לתגובה זואיוולת של המדינה - הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לתשובה ובן דב זה מה שהמדינה עשתה באגרקסקו- גם דפקו את העסק וגם לא שילמו את החוב . צריך לתבוע את הדירקטורים של המדינה .
- מישהו שיסביר לביבי מה שטייניץ עשה. (ל"ת)פשוט חלמאות 17/09/2011 10:22
- 2.ברקליס כל הנפקה מקבל בראש (ל"ת)שטיינץ הרס את השוק 15/09/2011 22:21הגב לתגובה זו
- 1.מקס פאואר 15/09/2011 14:35הגב לתגובה זולא מומלץ לבעלי קרחת, הטייקונים הספרים !

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
