בזכות הירידה בהוצ' המימון: הכשרת הישוב עברה לרווח של כ-21.5 מיליון שקל
חברת הכשרת הישוב פירסמה היום (ג') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-154 מיליון שקל, צמיחה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ברוב סעיפי ההכנסות נרשם גידול, בעיקר בסעיפי הכנסות מעסקאות בנייה ובהכנסות מהפעלת בתי מלון. בהכנסות מתחום המלונאות נרשם גידול של כ-70% והן הסתכמו בכ-74.6 מיליון שקל, לעומת כ-43.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
אלא שעל אף העלייה בהכנסות רשמה החברה ירידה של כ-5.6% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, והוא הסתכם בכ-65.05 מיליון שקל. הכנסות המימון של הכשרת הישוב הסתכמו ברבעון המסוקר בכ-29.11 מיליון שקל, והוצאות המימון הסתכמו בכ-82.15 מיליון שקל. בסיכום סעיף זה, רשמה הכשרת הישוב הוצאות מימון נטו של כ-53 מיליון שקל.
ברבעון המקביל רשמה החברה הכנסות מימון בהיקף של כ-15.85 מיליון שקל והוצאות מימון של כ-101.56 מיליון שקל, כלומר ברבעון המקביל הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-85.71 מיליון שקל.
במילים אחרות, ברבעון השני קטנו הוצאות המימון נטו של הכשרת הישוב מכ-85.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, לכ-53 מיליון שקל ברבעון המסוקר (כלומר הוצאות המימון נטו ירדו בכ-32.67 מיליון שקל) - ירידה של כ-38.12%. בעקבות הירידה בהוצאות המימון עברה החברה ברבעון הנוכחי מהפסד נקי לרווח נקי.
בנוסף, ברבעון המקביל רשמה החברה הפסד של כ-21.44 מיליון שקל כתוצאה מפעילות שהופסקה. הוצאות המימון יחד עם ההפסד מפעילות שהופסקה הביאו את החברה לרשום ברבעון המקביל הפסד נקי של כ-39.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-21.5 מיליון שקל ברבעון המסוקר.
מהנתונים עולה עוד, כי העלייה ברווח הנקי מפעולות שנמשכו (שנבעה מהירידה בהוצאות המימון) היתה למעשה עלייה מהפסד של כ-18.27 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של כ-21.5 מיליון שקל ברבעון המסוקר.
במהלך הרבעון השני שרפה הכשרת הישוב מזומנים בסכום של כ-63.76 מיליון שקל וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים והשקעות לזמן קצר בסכום של כ-218.8 מיליון שקל.
החברה מדווחת כי רווחי עסקי המלונאות הסתכמו בשמונה מיליון שקל ברבעון השני, לעומת כששה מיליון שקל ברבעון המקביל. כמו כן מדווחת הכשרת הישוב על יציבות בהכנסות מהשכרת נכסים ברמה של יותר מ-47 מיליון שקל ברבעון.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה, הסתכם הרווח בכ-14 מיליון שקל לעומת הפסד בסך 22 מיליון שקל במחצית המקבילה בשנה קודמת. עם זאת, החברה רשמה ירידה של כ-8% ברווח התפעולי לכ-102.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2011. במחצית הראשונה של השנה השלימה החברה גיוס של כ-200 מיליון שקלים ברוטו. ההון העצמי של החברה הסתכם בסוף יוני בכ-966.6 מיליון שקל והוא מהווה כ-24.7% מהמאזן.
עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב, ציין כי: "ההכנסות מעסקי המלונאות של הקבוצה גדלו בתקופת הדוח ב-70% בעקבות הכפלת מספר החדרים המנוהלים תחת רשת רימונים. החברה ממשיכה לפתח את הפעילות החדשה בתחום האנרגיה, ופרסמה ביוני האחרון דוח הערכת משאבים פרוספקטיביים ברישיונות "שרה" ו"מירה", השלימה חוזה לחכירת אסדה, ונערכת לקידוחים הצפויים בתחילת 2012".
הוא הוסיף: "החברה מתכוונת להמשיך ולהרחיב את הנדל"ן המניב שלה, על ידי קידום פרוייקטים בשלבי תכנון שונים, בעיקר בבני-ברק, ראשון לציון ונתניה. לאחרונה החברה החלה בביצוע ההרחבה בקניון "שבעת הכוכבים" והחלה בהקמת מגדלים למשרדים ומסחר במתחם הכשרת הישוב בבני-ברק. על כל אלה, יש להוסיף את ההתקשרות בהסכם עם דסק"ש אשר יוביל את מעריב לדרך חדשה".
- 1.עם מנכ" ל בולע ניירות בחקירות משטרה תגיעו רחוק (ל"ת)דוד 30/08/2011 13:12הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
