הערכות בבנק לאומי: התמתנות הצמיחה תימשך במחצית השנייה של השנה וב-2012
התוצר המקומי הגולמי עלה בצורה מתונה יותר המשקפת עלייה של 3.3%, במונחים שנתיים בהשוואה לצמיחה ריאלית של 4.7% ברבע הקודם. בעקבות כך, ניתחו בבנק לאומי את הנתון ונתנו צפי לעתיד.
הצריכה הפרטית הסתכמה בעלייה ריאלית של 2.2%, במונחים שנתיים בהשוואה לעלייה של 7.8% ברבע הקודם. ניתן לתלות את ההתמתנות בירידה חדה בצריכה של מוצרים בני קיימא ובפרט של כלי רכב - כנראה גרורות של האסון ביפן. בנתוני היצוא בלטה הירידה ביצוא של שירותי תיירות שירד ברבע השני בשיעור ריאלי של 28.8%, במונחים שנתיים, לאחר שברבע הקודם עלה בשיעור חד מאוד של 56.5%. התפתחות זו הייתה צפויה לאור הירידה החדה בכניסת תיירים לישראל על רקע ההאטה בעולם ובמדינות המפותחות בפרט.
במבט קדימה, מעריכים בלאומי כי מגמת ההתמתנות של הצמיחה במשק צפויה להימשך עד סוף שנה הבאה. שיעור הצמיחה הריאלי של התוצר צפוי להסתכם ב- 2011 בכ- 4.0-4.5% וב- 2012 בכ- 4.0%. זאת לאור ההאטה העולמית, המשפיעה על המשק הישראלי, בשל משקלו הגבוה של רכיב היצוא.
"עליית מידת אי-הוודאות הכלכלית המקומית והגלובלית צפויה להביא להתמתנות של מידת ההתרחבות של ההשקעות בענפי המשק (מכונות, ציוד וכיוב'). מנגד, ייתכן והשקעות אלו יוחלפו במידה חלקית בעלייה בהשקעות שביוזמת הממשלה, כמו השקעות בתשתיות תחבורה. ההשקעה בבנייה למגורים צפויה להמשיך ולהיות גבוהה".
מדד המחירים לצרכן ביולי ירד ב- 0.3%, בהשוואה לצפי שעמד על עלייה של כ-0.2%-0.3%. הירידה המפתיעה הייתה בתלות בהתמתנות הדרמטית בשיעור העלייה של סעיף שירותי דיור שבבעלות דיירים המהווה רכיב מרכזי במדד של כמעט 20%. המדד עלה 0.4% בלבד בהשוואה לערכים אופיניים בסעיף שירותי דיור בבעלות דיירים בחודשי הקיץ שעמדו בעבר על מעל 2%.
המחאה הציבורית בנושא יוקר המחייה נותנת את אותותיה בכך שהצריכה קטנה וגרמה לירידות בסעיפי מוצרים למרות עלייה במחירי הסחורות.
"כתוצאה האינפלציה צפויה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים (1-3%) תוך מספר חודשים. התפתחות זו צפויה להקל על מדיניות הריבית של בנק ישראל, אשר יעדיף בתקופה זו למתן מאוד את תהליך העלאת הריבית לרמתה 'הנורמלית', זאת בשל היחלשות הצמיחה הצפויה בכלכלה העולמית ורמת הריביות הנמוכה הצפויה להישמר זמן רב יחסית, במדינות המפותחות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
