לאחר שיחת מרקל-סרקוזי: השווקים לא נרגעו, מדד הדקס הגרמני ירד 0.73%
המסחר היום בבורסות באירופה התנהל בירידות שערים וננעל במגמה מעורבת כאשר ברקע תוצאות פגישת מרקל - סרקוזי שנכשלה בהרגעת השווקים. המדד האיזורי Stoxx Europe 600 עלה 0.1% לאחר שהיה רוב הים בירידות ניכרות שהובלו על ידי מניות הבנקים וסקטור הפיננסים לאחר שצרפת וגרמניה הכיזו אתמול על מס חדש לפעולות פיננסיות.
מדד הדקס בגרמניה ירד 1.3%, הפוטסי הבריטי טיפס 0.6% והקאק בצרפת הוסיף 1%. מבין מניות הבנקים שבולטות לשלילה נציין את Royal Bank of Scotland שירדה 2.5% בלונדון, דוייטשה בנק איבדה 2.3% בפרנקפורט ומניית BNP Paribas צנחה 1.7%, והיתה המנייה החלשה במדד הקאק הצרפתי.
אתמול נפגשו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי בניסיון להתקדם בפתרון בעיות משברי החוב שמעיקים על כלכלת גוש האירו. המנהיגים דחו על הסף את הרעיון להנפיק אגרות חוב משותפות לכלל גוש האירו. היוזמה שצברה תאוצה לאחרונה נועדה גם לנטרל את הסנטימנט השלילי שנוצר כאשר תשואות אג"ח של מדינות בגוש האירו עולה.
בגזרת המאקרו, מספר המשרות הפנויות במגזר השירותים הפיננסים נפל ביולי בכ-10%, בצל קיצוצי כוח האדם וחששן של החברות מפני החולשה שמתגלה בהתאוששות הכלכלית, כך עולה מנתונים שפרסמה חברת היעוץ מורגן מקינלי. מדובר ב ירידה מ-5,544 משרות פנויות ביוני ל-4,977 משרות פנויות ביולי. בתקופה המקבילה אשתקד נרשמו 6,048 משרות פנויות.
בנוסף, בימים אלה מפחיתים הבנקים בבירה הבריטית את מספר העובדים שלהם, בעקבות תוצאות הרבעון השני שהיו הרבה מתחת לציפיות. לדברי מורגן מקינלי, תופעה זו יוצרת בימים אלה סערה בשוק העבודה של הסיטי של לונדון.
אתמול השווקים קיבלו מכה קשה כאשר נתון הצמיחה בגרמניה איכזב והוסיף 0.1% בלבד ברבעון השני כאשר הצפי לרבעון עמד על כ-0.5%. בתוך כך, נזכיר כי נתון זה מצטרף לנתון מאכזב נוסף בשבוע שעבר כאשר צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה דיווחה כי הצמיחה ברבעון השני הייתה אפסית.
- 1.מה היה שם באירופה? כל הזמן רק בעיות (ל"ת)שאול 17/08/2011 12:33הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
