איציק שמולי: "רוצים פתרון אמיתי ושורשי, לא באים להידבר לצורך ההידברות"

היום התכנסו צוותי המומחים המייעצים למפגיני האוהלים והציעו פתרונות. ספיבק: "הממשלה חייבת לשפר את כל התחומים האלה שמביאים לפערים החברתיים"
שרות Bizportal | (9)

"אנחנו רוצים פתרון אמיתי ושורשי. אני לא מציב אולטימטום לראש הממשלה - נשב עם כל מי שהוא שולח. אבל אנחנו לא באים להידבר לצורך ההידברות. אם בפגישה הראשונה נרגיש שאין תכלית לא נישאר שם. ביקור באוהל זה דבר חשוב אבל חשובים יותר הם המעשים והתקציבים" - כך אמר בצהריים יו"ר התאחדות הסטודנטים וממובילי המחאה, איציק שמולי במסיבת העיתונאים של צוותי המומחים המייעצים למפגיני האוהלים.

אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, אשר עומד בראש צוות החשיבה של המפגינים, אמר כי "הצוותים שלנו יציעו חלופות במאבק לצדק חברתי. הממשלה מינתה את צוות טרכטנברג, אבל כלכלה היא לא חזות הכל. אנחנו מביאים ידע ממגוון רחב של תחומים ועם ניסיון רב שנים. מי שחושב שהשוק החופשי בלבד יכול לפתור את תחלואי החברה לא מבין את מה שקורה באמת כאן. אנחנו עדיין לא יודעים מהו המנדט של צוות רוטשילד ולא את הפעולות העתידיות שלו. הממשלה חייבת לשפר את כל התחומים האלה שמביאים לפערים החברתיים."

עוד הוסיף ספיבק: "הציבור קורא לממשלה: התחילו לתקן, נמאס לנו מחוסר התפקוד שלכם. הממשלה אומרת לציבור דברים שאין בהם אמת. היא אומרת, למשל, שאסור להגדיל את הוצאות התקציב כדי לא לפגוע ביציבות. אפשר וצריך לתקן את מדיניות המסים, להוריד את כל המסים העקיפים של נתניהו. אם נגלגל אחורה את כל המיסים העקיפים שלו, יתגלו מיליארדים. הממשלה נושאת את שם הכלכלה לשווא. ככלכלן מקצועי, אני יכול לומר שהוצאה נוספת היא על חשבון הכנסה נוספת, אבל הממשלה צריכה לסגת מעקרונות הבסיס שלה: הורדת המסים, הקטנת משקל הממשלה במשק וביטול התקציב הדו שנתי. הממשלה חייבת לפתוח את התקציב ל-2012."

פרופ' יוסי יונה, מומחה לחינוך מאוניברסיטת בן גוריון אמר: "אנחנו מבקשים לסייע בעיצוב מחדש של דמותה של החברה הישראלית, כדי לתקן עיוותים. בדומה לצעקה העולה מהמאהלים, אנו סבורים שמשהו יצא משליטה והלך לאיבוד. שוכחים מה תפקידה של ההנהגה לשרת את האוכלוסייה ולא להיפך. ההון נצבר בקרב עשירונים עליונים בלבד ולא מחלחל למי שבאמת זקוק לזה, זו רפובליקת בננות, כשחברה בסכנת קריסה אין משמעות להצלחת הכלכלה והצמיחה."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דני 15/08/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    כך מלמדים באוניברסיטה? פר' יונה אולי תלך לפוליטיקה ומשם תעשה סדר?קדמונינו אמרו " חוכמות בחוץ ברוננה"
  • 4.
    פיני 15/08/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    הצוות בעל צבע סוציאליסטי ברור-היינו שם ולא נחזור לשם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חשבתי שתהיה בשורה-אכזבה!!!אם המוחים רוצים סדר יום אחר ולא מתקן שיילכו לבחירות!!!!!!!!!!יקימו מפלגה ונראה אותם כאלה גיבורים
  • 3.
    אתגר 15/08/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    ליכוד זה משטר אכזרי, חסר רחמים, אין להם רחמנות על חסרי היכולת, איך נתתי לזה יד
  • אתה לא הצבעת לליכוד.אתה מתחכם (ל"ת)
    משה 15/08/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
  • escalator 15/08/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    האמנם תחת שלטון הכאילו שמאל מצבך היה טוב יותר? מי החזיק ברכב פרטי? נחזור לטלויזיה שחור לבן בסיגנון המחיקון? מיליארדים על תיקון הסכמות בלתי ניתנות למימוש עם הפלסטינים?
  • איזה שמאל ואיזה ימין ? מי עסק ברווחת האזרח? א (ל"ת)
    סולידריות חברתית 15/08/2011 15:09
  • 2.
    הועדה תיתן כרטיסייה לסטודנטים ותסתום לכולםתפה (ל"ת)
    ועדת מסמוס 15/08/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    התרשמתי שאתה קומוניסט.האם זה נכון? (ל"ת)
    שי 15/08/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
  • השאלה מופנית לפר' יונה (ל"ת)
    חזרה 15/08/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.