בימים סוערים אלו כאשר שוקי ההון עוברים טלטלה קשה, מרבית תשומת הלב של המשקיעים מופנית מטבע הדברים אל שוק המניות. אך הארועים האחרונים לא פסחו גם על שוק אגרות החוב, שם נרשמו תנודות חריגות במחירי הנכסים השונים, אשר מצריכות בחינה מחודשת של תמהיל ההשקעות של המשקיעים. לפני כחודש כתבתי כאן על הבריחה של המשקיעים אל עבר אגרות החוב הממשלתיות האמריקניות והגרמניות והתשואה הנמוכה בהן הן נסחרות. בינתיים קרו כמה אירועים בעולם ומגמת ירידת התשואות נמשכה ואף התחזקה. בקשר למצב בארץ כתבתי: "השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בימים אלה עשויה להניב תשואה עודפת על השקעה באלו הקצרות, במיוחד אם הארועים בעולם ובלימה אפשרית בעליית מחירי הדיור, יגרמו לנגיד להשהות את העלאות הריבית הצפויות. מאידך, אם התשואות בחו"ל תעלנה, הן יגררו אחריהן עליית תשואות גם כאן (אם כי במידה מתונה יותר). לכן השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בעת הנוכחית הינה סבירה אך לא יותר מכך". בחודש האחרון עלה מחיר אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות (שחרים) בכ-2%. עלייה זו הגיע בתגובה להתגברות החששות ממשבר עולמי, וכן מהמחאה החברתית אשר התפרצה בארץ. אירועים אלו, יחד עם ירידה במחירי הסחורות תרמו לירידה חדה בציפיות האינפלציה מרמה של יותר מ-3% לפני כחודש לרמה של כ-2% כיום. הירידה בציפיות האינפלציה נותנת לנגיד בנק ישראל אפשרות לבצע הפוגה בהעלאות הריבית לאחר שהעלה אותה בחדות בחודשים האחרונים. האפשרות של הורדת ריבית בזמן הקרוב נראית לי לא כל כך סבירה. על אף האירועים האחרונים והירידה בציפיות האינפלציה, סביר שנגיד הבנק לא ינהג בפאניקה וישנה בקיצוניות את מתווה הריבית, שכאמור היתה במגמת עלייה בעת האחרונה. בנוסף לכך אנו עדיין צפויים למספר מדדים חיוביים בחודשים הקרובים. מה עושים עם הכסף? מק"מ לשנה נסחר כיום בתשואה דומה לריבית בנק ישראל העומדת על 3.25%. תשואה זו בה נסחר המק"מ מתמחרת הותרת הריבית ברמה הנוכחית במהלך השנה הקרובה. איגרת חוב שקלית לשנתיים (ממש"ק 0913), נסחרת בתשואה שנתית בגובה 3.33%. כלומר, בשנתיים הקרובות מתומחרת בשוק העלאת ריבית של עד 0.25% בלבד וגם זה, רק בעוד יותר משנה. בעוד מחירי אגרות החוב השקליות בריבית קבועה עלו בחדות, ומחירם כיום משקף מצב בו הריבית אינה עולה והאינפלציה נשארת ברמה נמוכה, ירד מחירן של אגרות החוב בריבית משתנה ביותר מ-1%, והן נסחרות היום בתשואה גבוהה של 0.5% מזו של המק"מ (לדוגמה: ממשלתי ריבית משתנה 817 נסחר בתשואה 3.65%). לכן לדעתי, כדאי כיום להתחיל בתהליך של מכירת שחרים וקניית אג"ח בריבית משתנה. זאת מתוך הנחה כי הפוטנציאל לרווחי הון נוספים בשחרים הינו קטן בצורה משמעותית מבעבר. מה המצב באג"ח הקונצרני? ניקח לדוגמה את אגרות החוב של הבנקים: *נכון ל-10.08.2011 גם כאן ניתן לראות שאגרות החוב בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאלו בריבית קבועה. נוסף לכך, פערי התשואה מאג"ח ממשלתית מקבילה הינם גבוהים יותר עבור אגרות החוב בריבית משתנה. לכן גם באג"ח הללו כדאי לדעתי לבצע מעבר מאלו בריבית קבועה לאלו בריבית משתנה. הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.