בשוק האג"ח: האם הגיע הזמן לריבית משתנה?
בימים סוערים אלו כאשר שוקי ההון עוברים טלטלה קשה, מרבית תשומת הלב של המשקיעים מופנית מטבע הדברים אל שוק המניות. אך הארועים האחרונים לא פסחו גם על שוק אגרות החוב, שם נרשמו תנודות חריגות במחירי הנכסים השונים, אשר מצריכות בחינה מחודשת של תמהיל ההשקעות של המשקיעים.
לפני כחודש כתבתי כאן על הבריחה של המשקיעים אל עבר אגרות החוב הממשלתיות האמריקניות והגרמניות והתשואה הנמוכה בהן הן נסחרות. בינתיים קרו כמה אירועים בעולם ומגמת ירידת התשואות נמשכה ואף התחזקה.
בקשר למצב בארץ כתבתי: "השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בימים אלה עשויה להניב תשואה עודפת על השקעה באלו הקצרות, במיוחד אם הארועים בעולם ובלימה אפשרית בעליית מחירי הדיור, יגרמו לנגיד להשהות את העלאות הריבית הצפויות.
מאידך, אם התשואות בחו"ל תעלנה, הן יגררו אחריהן עליית תשואות גם כאן (אם כי במידה מתונה יותר). לכן השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בעת הנוכחית הינה סבירה אך לא יותר מכך".
בחודש האחרון עלה מחיר אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות (שחרים) בכ-2%. עלייה זו הגיע בתגובה להתגברות החששות ממשבר עולמי, וכן מהמחאה החברתית אשר התפרצה בארץ. אירועים אלו, יחד עם ירידה במחירי הסחורות תרמו לירידה חדה בציפיות האינפלציה מרמה של יותר מ-3% לפני כחודש לרמה של כ-2% כיום.
הירידה בציפיות האינפלציה נותנת לנגיד בנק ישראל אפשרות לבצע הפוגה בהעלאות הריבית לאחר שהעלה אותה בחדות בחודשים האחרונים. האפשרות של הורדת ריבית בזמן הקרוב נראית לי לא כל כך סבירה. על אף האירועים האחרונים והירידה בציפיות האינפלציה, סביר שנגיד הבנק לא ינהג בפאניקה וישנה בקיצוניות את מתווה הריבית, שכאמור היתה במגמת עלייה בעת האחרונה. בנוסף לכך אנו עדיין צפויים למספר מדדים חיוביים בחודשים הקרובים.
מה עושים עם הכסף?
מק"מ לשנה נסחר כיום בתשואה דומה לריבית בנק ישראל העומדת על 3.25%. תשואה זו בה נסחר המק"מ מתמחרת הותרת הריבית ברמה הנוכחית במהלך השנה הקרובה. איגרת חוב שקלית לשנתיים (ממש"ק 0913), נסחרת בתשואה שנתית בגובה 3.33%. כלומר, בשנתיים הקרובות מתומחרת בשוק העלאת ריבית של עד 0.25% בלבד וגם זה, רק בעוד יותר משנה.
בעוד מחירי אגרות החוב השקליות בריבית קבועה עלו בחדות, ומחירם כיום משקף מצב בו הריבית אינה עולה והאינפלציה נשארת ברמה נמוכה, ירד מחירן של אגרות החוב בריבית משתנה ביותר מ-1%, והן נסחרות היום בתשואה גבוהה של 0.5% מזו של המק"מ (לדוגמה: ממשלתי ריבית משתנה 817 נסחר בתשואה 3.65%).
לכן לדעתי, כדאי כיום להתחיל בתהליך של מכירת שחרים וקניית אג"ח בריבית משתנה. זאת מתוך הנחה כי הפוטנציאל לרווחי הון נוספים בשחרים הינו קטן בצורה משמעותית מבעבר.
מה המצב באג"ח הקונצרני?
ניקח לדוגמה את אגרות החוב של הבנקים:
*נכון ל-10.08.2011
גם כאן ניתן לראות שאגרות החוב בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאלו בריבית קבועה. נוסף לכך, פערי התשואה מאג"ח ממשלתית מקבילה הינם גבוהים יותר עבור אגרות החוב בריבית משתנה. לכן גם באג"ח הללו כדאי לדעתי לבצע מעבר מאלו בריבית קבועה לאלו בריבית משתנה.
הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר ב
- 5.צודק לאומי 201 301 הם יעלו חזק (ל"ת)שרון 15/08/2011 17:53הגב לתגובה זו
- 4.אחד העם 15/08/2011 15:16הגב לתגובה זוכתבה מיקצועית ונכונה
- 3.דובוני אכפת לי 15/08/2011 15:14הגב לתגובה זוהשחרים הולכים לעלות ולעלות ולעלות....!
- 2.א 15/08/2011 10:39הגב לתגובה זועדיף לחכות ולראות מה יקרה בעולם. לא מאמין שהאגחים האלה יברחו למעלה. אם הנגיד בכל זאת יוריד את הריבית בסוף החודש תהיה שם עוד מכה רצינית מאוד למטה. הורדת ריבית היא לא ארוע בלתי סביר.
- 1.ותיק בשוק ההון 15/08/2011 09:53הגב לתגובה זוהפעם באמת יש הזדמנות באג" ח בריבית משתנה שימו לב לכתבה של סטפק בגלובס מלפני שלושה שבועות ותראו איך מי שהקשיב לו נמחק הפעם אגרות החוב הנ" ל באמת משקפות תמחור חסר
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
