פיצויי הפיטורים שלנו במקום העבודה - האם הם מוגנים?
פעמים רבות אנו שומעים כי פיצוי פיטורים המופקדים לקופות האישיות שלנו, ביטוח המנהלים, קופת הגמל וקרן הפנסיה מוגנים. האם אכן כך? ממה הם מוגנים ואם כן האם בכל הקופות אותו דבר?
לעניינינו סעיף 26 לחוק פיצוי פיטורים שנוסחו מובא להלן:
26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)
(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה:
1. אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה.
2. אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.
אז מה אומר הסעיף בלשון פשוטה?
משמעות הסעיף היא, כספים שהופקדו לטובת פיצוי פיטורים אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או עיקול. התניה זו לא תחול בנסיבות שהעובד עזב בנסיבות שאינן מזכות בפיצוי פיטורים אלא אם כן הכספים הופקדו לביטוח לקיצבה.
מלשון הסעיף ניתן להבין כי כספי הפיצויים שהופקדו בביטוח לקיצבה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים) אינם ניתנים להחזרה למעביד גם אם העובד עזב בנסיבות שאינן מזכות, כלומר התפטר.
לסעיף זה יש יוצא מן הכלל בסופו של הסעיף: "אלא אם כן נקבע בהסכם קיבוצי או הסכם אחר שהוא כן ניתן.
מהו הסכם אחר?
הסכם אחר לא מוגדר בחוק, ועל כן ההגדרה זכתה לפרשנויות רבות בעבר. כך לדוגמא נשמעה בעבר הטענה שתנאי הפוליסה מהווים הסכם אחר. יחד עם זאת, כיום לאור פסיקות בית המשפט, חקיקת סעיף 20 קיימת התייחסות דווקנית יותר לסעיף ולהגדרה "הסכם אחר".
האם כספים המופקדים בקופת גמל (בנקאית לשעבר) נהנים מאותה הגנה?
אין ספק שתיקון 3 שקבע כי גם הפקדות לקופת הגמל מטרתן הינה לקיצבה בלבד. תיקון זה העלה את רמת ההגנה הניתנת בקופת גמל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הסעיף מדבר על ביטוח לקיצבה וקופת הגמל אינה קופת ביטוח. בנוסף חשוב לזכור כי רק הכספים מ-2008 מופקדים לקיצבה. ועל כן לגבי קופת הגמל ורמת ההגנה כנראה נקבל תשובה רק לאחר שענין זה יגיע לבית המשפט.
במהלך שנת 2008 התקבל פס"ד הדן בנושא "ההגנה על הפיצויים" פס"ד גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר נגד קרן מקפת (בר"ע 2662/04). סיפור המקרה הוא, גל קור (המערערת) הגישה תביעה בגין גניבה כנגד עובד שלה. לאחר שזכתה בפסק הדין ביקשה לעקל את כספי העובד שהופקדו בקרן הפנסיה מקפת. ראש ההוצאה לפועל קיבל את עמדת מקפת שסירבה לאפשר את העיקול.
העניין הגיע לביהמ"ש, שפסק כי מהפרשנות התכליתית של החוק ניתן לקבוע כי מטרתו הגנה מוחלטת לעובד מפני עיקול על ידי נושי המעביד והגנה חלקית מפני נושיו הוא. כל עוד לא הגיעה תקופת הזכאות של העובד לפנסיה לא יכולים נושי העובד להטיל עיקול על זכויותיו המופקדות בקרן הפנסיה.
לסיכום:
חשוב לדעת כי פיצוי הפיטורים ובעיקר אלו המופקדים בביטוח למטרת פנסיה נהנים מהגנה על ידי החוק, הגנה חזקה אך לא בהכרח מלאה. תיקון 3 אשר קבע כי כל הכספים מ-2008 יופקדו למטרת קיצבה הכניס גם את קופות הגמל למסלול הקיצבה וככאלה גברה ההגנה גם על הכספים החדשים בקופות,
הגנה דומה לביטוח מנהלים ולפנסיה? את זאת נדע רק בעתיד.
- 5.יואל 20/07/2011 20:54הגב לתגובה זוישנן תקנות המגבילות ומפרטות עד איזה אחוז ניתן להשקיע בכל אחד מאפיקי ההשקעה
- 4.משה 20/07/2011 20:02הגב לתגובה זולעניות דעתי לא ניתנה תשובה לשאלה. מי המפסיד/מרוויח מהשקעות כספי הפיצויין ? האם הכספים מוגנים ע" י הנחיות השקעה מסויימות ?
- 3.רוני 20/07/2011 12:11הגב לתגובה זוכלומר האם פיצוי הפיטורין המופקדים לקופות האישיות שלנו, יכולים להיות מושקעים בנכסים מסוכנים כגון מניות ואופציות או שמאחר ומדובר בקופת פיצויים יש הגבלות על הגוף המוסדי להשקיע כספים אלה אך ורק בנכסים סולידיים (וזאת בהשוואה להשקעות של כספי התגמולים מצד הגוף המוסדי). במילים אחרות האם יכול להיות מצב שהופרשו לי כספים לקופת פיצויים ועלולים לבשר לי שעקב הפסדים בבורסה - כספי הפיצויים אותם אקבל קטנים מאלה שהופרשו עבורי. אשמח אפילו לתשובה קצרה בת שורה אחת. תודה.
- 2.שמעון 20/07/2011 12:07הגב לתגובה זולגבי הפקדות חובה ( כלומר נכון לשנת 2011 3.34% ) לא ניתן להחזיר למעסיק , אך אם המעסיק הפקיד מעל לסכום זה הוא יוכל לקבל החזר עבור סיבות שאינן מזכות בפיצויים ( התפטרות ) עבור החלק היחסי העולה על 3.34% . כלומר אם הפקיד לעובד 1000 ש" ח ומתוך סכום זה 800 הם חובה את ההפרש ( 200 ) יוכל לדרוש החזר מהקרן עבור סיבה שאינה מזכה בפיצויי פיטורין. ***אלא אם כן חתום על סעיף 14
- 1.יובל 20/07/2011 11:36הגב לתגובה זועוד פעם נושא חשוב ומענין ותכלס תודה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
