משבר החובות באירופה: המשקיעים אופטימיים לאחר הנפקה מוצלחת של ספרד; המדדים והחוזים מטפסים
המשקיעים בשוקי ההון ברחבי העולם שואבים אופטימיות לאחר הנפקות שביצעו היום ספרד ויוון - האירוע המרכזי בגוש האירו. בתגובה, התשואות על האג"ח הספרדי והאיטלקי נופלות במקביל לירידה בעלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של מדינות גוש האירו.
התשואה על איגרת חוב של ממשלת איטליה לעשר שנים יורדת בכ-9 נקודות הבסיס ל-5.79%, בעוד אג"ח לתקופה דומה של ממשלת ספרד מאבדת 12 נקודות הבסיס ומשקפת תשואה של 6.17%. התשואות על אגרות החוב של ספרד ואיטליה זינקו ביום שני בצל חששות שמנהיגי אירופה יכשלו בלהגיע להסכמה בנוגע לחבילת סיוע נוספת ליוון בפסגה שתתכנס ביום חמישי הקרוב. הזינוק החד בתשואות על האג"ח מפעיל לחץ נוסף על מנהיגי האיחוד האירופי להרגיע את השווקים.
ספרד ויוון הנפיקו היו אגרות חוב בשווי 5.75 מיליארד אירו (8.1 מיליארד דולר). ספרד גייסה 4.5 מיליארד אירו בהנפקת אג"ח לפדיון תוך שנה ושנה וחצי ויוון מכרה 1.25 מיליארד אירו לפדיון בעוד 3 חודשים.
קנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקל, מסרה היום באמצעות הדובר הראשי שלה, שגרמניה בטוחה שפסגת המנהיגים תפיק הסכם למימון חילוץ נוסף ליוון, שקיבלה כבר 110 מיליארד אירו בשנה שעברה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית.
המדדים המובילים בבורסות באירופה נסחרים בעליות שערים. מדד הדאקס הגרמני מטפס ב-1.5% ומדד הקאק 40 הצרפתי מוסיף 1.1%. בבריטניה, נסחר הפוטסי בעלייה של 0.53%. אופטימיות המשקיעים משתקפת גם במסחר בחוזים עתידיים לקראת פתיחת יום המסחר בוול סטריט.
ספרד הצליחה לגייס 3.787 מיליארד אירו בהנפקה ל-364 ימים בתשואה של 3.702% ו-660.88 מיליון אירו בתשואה של 3.912%.
"ההנפקה של ספרד עברה בהצלחה וזה בהחלט משרה אופטימיות", אמר רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי בבית ההשקעות מיטב. "בסך הכל אנחנו רואים שהנפקות הקצרות במדינות הללו מצליחות ויש לזה השלכות בכל הנוגע לתזרים המזומנים. זה נותן להן אוויר לנשימה. אין ספק שהמחירים יקרים אך זו המציאות כיום. במידה וספרד תבצע את הצעדים הנכונים היא תוכל להוריד את מחיר הכסף".
"אני אופטימי בנוגע ליום חמישי. מנהיגי אירופה לא ישימו מקלות בגלגלים ובמידה ויוון תעמוד ביעדים הפיסקלים שיקבעו היא תמשיך לקבל כסף", הוסיף אייכל.
מנפצים את תקרת החוב
עוד היום, בארה"ב תיערך הצבעה ראשונה וסימלית על הצעתם של הרפובליקנים לקיצוץ התקציבי. תוכניתם שכותרתה "קצץ, כסה ואזן" צפויה לעבור בבית הנבחרים שם עדיין יש לרפובליקנים רוב גדול אך ככל הנראה תיפול בסנאט שם הצד הדמוקרטי שולט.
- 2.אודי 19/07/2011 17:08הגב לתגובה זוהצלחת הנפקה לציבור המשקיעים הרחב ולא לפי הצלחת הנפקה לבתי דפוס!!!!
- 1.שוקי 19/07/2011 13:35הגב לתגובה זואופטימיות לעוד כמה ימים ספורים.........
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
