למה שוקי המניות נלחצים כעת לירידות? (ומתי יגיע הראלי)

יוסי פינק | (23)

יוון מעבירה בשיניים את תוכנית הצנע והשווקים יורדים, איטליה מגייסת אג"ח תוך גיוסים ערים וגם מעבירה תוכנית קיצוצים והשווקים יורדים, מבחני הלחץ לבנקים באירופה עוברים בהצלחה יתרה - אבל השווקים יורדים. ובארה"ב, שם משגרים מסרים שתיקרת החוב לא יכולה שלא לטפס, סוחרי האג"חים מבינים זאת והתשואות יורדות אבל שוקי המניות - הם יורדים. אז מה בעצם קורה פה?

אני לא בא להגיד שאין בעיות אבל המצב כרגע הוא שמשבוע לשבוע אנחנו רואים את אירופה עוברת משוכה אחר משוכה, מצליחה שלא ליפול לבורות אבל מדדי המניות - הם מגיבים בעלייה יומית על כל מעבר משוכה ואז מייד חוזרים לרדת. זה הריטואל של התקופה האחרונה.

למה זה קורה? כי השאלה היא לא האם שוקי המניות יצלחו את התקופה המאתגרת הזו ויחזרו לטפס אלא מה יקרה אם הם לא יצלחו. דמיינו מה היה קורה אם הפרלמנט היווני לא היה מאשר את תוכנית הצנע, דמיינו מה היה קורה אם 50 בנקים היו נכשלים ב'מבחני הלחץ' ולא 8 בלבד ודמיינו מה היה קורה אם איטליה הייתה נכשלת לחלוטין בגיוסי האג"ח בשבוע החולף. ודמיינו מה עלול לקרות אם הפוליטיקאים בארה"ב לא יגיעו להסכמות ולא יעלו את תיקרת החוב - כלומר ישלחו את ארה"ב ל'דיפולט'.

כל אחד מהתרחישים הללו עלול ליצור סערה קטלנית בשוקי ההון, לכן המרכיב הפסיכולוגי לא מאפשר למשקיע (ובצדק) להגדיל את רכיב הסיכון שכן פחות קריטי אם המשקיע צודק באשר לכיוון השוק, יותר קריטי זה להבין את עוצמת המהלך הפוטנציאלי לכאן או לכאן בתקופה שהכסף יושב בסיכון.

דעתי היא שבמידה והשווקים יצליחו לעבור עוד ועוד משוכות ובמקביל יציגו נתוני צמיחה משופרים (ופה הכוונה היא בעיקר לארה"ב), הולך ונבנה פה ראלי בשוקי המניות. ייתכן והראלי הזה יתרחש לקראת סוף השנה, העניין הוא שכרגע, הסבירות לנפילה היא כנראה גבוהה יותר מהסבירות לזינוק ולכן אף אחד לא ממהר להיכנס לשוק בשביל משהו שאולי יקרה בעוד כמה חודשים.

ועוד מילה

לא יהיה נכון להגיד ששוקי המניות יזנקו כאשר נקבל וודאות לגבי המצב הכלכלי, כי כשיש ודאות זה אומר שהכל כבר מתומחר ובמצב שכזה שוקי המניות בדר"כ הולכים הצידה (במקרה הטוב). העליות החדות (במידה ויגיעו) יתרחשו כאשר המשוכות יילכו ויתמעטו ורגע לפני שהנתונים בשטח יתחילו להצביע על שיפור אמיתי בכלכלה הגלובאלית - לתשומת ליבכם. בינתיים, צריך בעיקר להיזהר מהמשוכות.

מאת: יוסי פינק, עורך ראשי - Bizportal

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    פחדן 19/07/2011 22:38
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון מאיר פנים לאנשים אמיצים שבשיא השפל הפסיכולוגי מוכנים לקנות. וככול שיהיו ירידות נוספות צריך להמשיך ליקנונת. המכירות הן רק בעליות. כך עושים כסף בשוק ההון. כל השאר זה דיבורים מפוזיציה.
  • 16.
    מקשקש מפוזיציה השוק יעלה לפחות 10% עד 2012 (ל"ת)
    david 19/07/2011 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    משה א. 19/07/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    מצטרף להערכות ב 100%
  • 14.
    אני מופסד כבר 25% --- לא מספיק ? (ל"ת)
    משה 19/07/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
  • h 19/07/2011 18:14
    הגב לתגובה זו
    רק השורטיסטים מורווחים כרגע...וג זה יכול להשתנות לפני שיגידו ביבי בנה לי בית
  • 13.
    לפיינק 19/07/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    שאלה לי אליך בתור עורך ראשי האם אתה גם לוקח אחריות על דבריי הליצנים באתר ? יש פה כאלה שלא מוסיפים לא כבוד ולא יוקרה ובכול זאות מקבלים במה נרחבת האם זה בתמיכתך ? האם אתה אנוס לגבי המצב הנל" ? כי בעניי זה מוזר ותאמין לי על ראש הגנב בוער הכובע...
  • אחת שקולעת 19/07/2011 18:28
    הגב לתגובה זו
    אולי תלמדי לפסק, כפרע?
  • אחד הליצנים 19/07/2011 17:53
    הגב לתגובה זו
    זה בגלל הכובע... ותאמין לי אל תסתכל בקנקנן אלא במה שבתוכו...
  • 12.
    סבלנות 19/07/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    לקנות כרטיסים לפני הזמן *לא המלצה לכלום**
  • 11.
    כתבה תמציתית ומעניינת ! (ל"ת)
    ברק 19/07/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מושקע ברציו 19/07/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    ההיסטוריה מוכיחה כי רגעי המשבר כאשר העדר בורח זה הזמן הכי טוב להשקיע והמרכיב הפסיכולוגי נועד בעיקר לפסיכים.כך היה תמיד וכך ימשיך להיות וטוב שכך...מי שראש על כתפו ועיניים בראשו בעיקר סבלנות מיקצועית בהשקפתו גורף רווחים נאים. לדוגמא,מי שלא קונה עכשיו הכשרה אנרגיה יפספס רווח של עשרות אחוזים בטווח הקצר
  • 100% (ל"ת)
    צודק !!! 19/07/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
  • סוף סוף מישהו כותב לעינין (ל"ת)
    כל הכבוד 19/07/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ליאור 19/07/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    השווקים יורדים כי ברור לכולם שאם היו עושים מבחני לחץ רציניים שכוללים תרחיש של חדלות פרעון אז היו נכשלים הרבה יותר משמונה בנקים ואולי גם יותר מ50. ממש לא חוכמה לעשות מבחן שלא כולל את התרחיש שממנו השוק הכי חושש.
  • 8.
    כל הכבוד, כתבה מצויינת (ל"ת)
    אריק.מ 19/07/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שוסמו, שטחים 19/07/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    כמו כל הפרשנים אתה מנבא את מה שיקרה על סמך מה שקרה. אתה שואל למה השווקים מדשדשים ואף נוטים לירידות למרות שבפועל המדינות צולחות מכשולים. אז ככה - כל מה שציינת כהצלחה אני יכול לפרש כסימן מסוכן. הרעיון בשוקי ההון הוא לא להסתכל על המצב נכון להיום בבוקר אלא מה יהיה מחר. האם זה שאיטליה גייסה כסף ומחיר הגיוס עלה בשיעור חד זה סימן טוב או רע? האם יוון מחוץ למים? בכלל לא. בהלך הרוח ששורה כיום נראה שהיא הולכת לדיפולט. נכון שבאמריקה יש קיבעון פוליטי אבל השווקים חושבים מה יקרה אם וכאשר ביום שאחרי , אגב שמת לב למחירי הזהב? זה לא מדאיג? ובנוסף לכל זה אין סימני מקרו מעודדים - סין נחלשת ארהב מדשדשת אז למה שהשווקים לא יגלמו חשש .אין סיבה לאופוריה
  • 6.
    כתבה מצוינת. מצטרף לתודות. (ל"ת)
    אבי 19/07/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כל מילה בסלע, כתבה תמציתית ואמיתית :) (ל"ת)
    איילת 19/07/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 19/07/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
    הכלכלות הולכות למיתון עמוק. צמצום פיסקלי יוביל בסוף למיתון ולדעתי לכמה שנים טובות. בעיית הפנסיה והיעדר ילודה / צעירים , תקבל ביטוי יתר, ודווקא בטווח הבינוני / ארוך יש את כל הסיבות לפסימיות.
  • 3.
    מרדוק 19/07/2011 09:20
    הגב לתגובה זו
    זה הדבר הכי קל ומיותר,השאלה האם יקרה ,האם יעברו המשוכות והאם יציגו נתוני צמיחה מרשימ ים,לכתוב על פי מטראז' מיותר!
  • 2.
    איתן 19/07/2011 09:16
    הגב לתגובה זו
    גם כתבה תמציתית וגם הגיונית סוף סוף. לדעתי אין ספק כי נותר לאט לאט המצע המתאים לעליות שערים , מאחר והנתונים הכלכליים מעידים על יציבות לצד התאוששות. רווחי החברות עולים, האבטלה בירידה, מחירי הסחורות בירידה. הבעיה היחידה שהפניקה בעלייה.
  • z 19/07/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה ישתפר .בעולם זה יקח הרבה יותר זמן. בארץ זה תלוי במקצועיות של משרד האוצר.יכולים להרוס בן לילה ויכולים לפעול נכון ואז יש אולי סיכוי לנוכח המיתון שיהיה בעולם.
  • 1.
    z 19/07/2011 08:57
    הגב לתגובה זו
    עכשיו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי