השקעה שרק נראית סולידית: ממשלתיות ארוכות - זהירות!
בתקופה האחרונה מתגברים החששות מפני חדלות פרעון של מספר מדינות אירופאיות. אל הכלכלות הקטנות יחסית של יוון, אירלנד ופורטוגל הצטרפו לאחרונה איטליה וספרד.
לכל מדינה סיפור קצת שונה, אך לכולן מכנה משותף: חוב גדול אשר המדינות מתקשות לצמצם בשל הצמיחה האיטית במדינתן.
עליית הסיכון בדבר יכולת פרעון החוב במדינות הללו גורמת למשקיעים לדרוש "ריבית" גבוהה יותר על ההלוואות שהם מעניקים להן, לכן אנו עדים לעליית תשואות באגרות החוב של מדינות אלו.
בעוד האמריקנים והגרמנים נהנים מכך שהם יכולים לגייס חוב בריבית מאוד נמוכה, נאלצות המדינות "החלשות" לשלם ריביות גבוהות יותר ויותר אשר מקשות עליהן למחזר את חובן במחיר סביר. תהליך עליית התשואות יוצר כדור שלג מתגלגל אשר בימים אלה מנסות המדינות האירופאיות למצוא פתרון לעצירתו.
בטבלה להלן מוצגות התשואות לעשר שנים באגרות חוב של המדינות השונות:
בעת הנוכחית, כאשר אי הוודאות הולכת ומתגברת, מסיטים המשקיעים את כספם לנכסים הנתפשים כבטוחים ביותר: אגרות חוב של ממשלות ארה"ב, שוויץ וגרמניה וכן לזהב. הביקושים הגוברים לנכסים בטוחים העלו את מחירו של הזהב לרמת שיא וגרמו לירידת התשואות באגרות החוב הממשלתיות במדינות "החזקות".
לדוגמה אג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחרת בתשואה לפדיון בגובה 2.89% ואילו אג"ח ל-30 שנים בתשואה 4.19%. הריבית בארה"ב עומדת עדיין ברמה אפסית וצפוייה עפ"י תחזיות האנליסטים להשאר באותה רמה לפחות בחצי השנה הקרובה.
לכן בהחלט ייתכן כי השקעה באגרות חוב ארוכות תניב תשואה גבוהה מבאלו הקצרות. אך לדעתי פוטנציאל הרווח אינו שווה את הסיכון הגלום בהשקעה זו. לשם המחשה, עליה של 0.5% בתשואת האג"ח ל-10 שנים תגרום להפסד בגובה של כ-4% למחזיק בה.
אם נבחן את הנעשה בגרמניה, נגלה כי המצב קיצוני אף יותר. הריבית בגוש האירו הועלתה פעמיים ב-0.25% ועומדת כיום על רמה של 1.5%. למרות זאת אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון בגובה 2.73% בלבד.
אגרות החוב האמריקניות, הגרמניות ודומותיהן נסחרות במחירים גבוהים מאוד. הסיכון ברכישת נכס מסויים נובע לא רק מאיכותו אלא גם מהמחיר בו הוא נרכש (גם רכישת דירה במגדל הכי מפואר בניו יורק היא השקעה רעה אם היא נרכשת במחיר גבוה מדי). אם וכאשר יימצא פתרון למשבר החובות האירופי, יופיעו סימני התאוששות והציפיות לעליית ריבית תחזורנה, יספגו המשקיעים הפסדי הון כבדים באג"ח הנתפסות כבטוחות ביותר.
לסיכום, השקעה באגרות חוב לטווח ארוך אשר נסחרות בתשואות כה נמוכות טומנת בחובה סיכון רב העולה על הסיכוי ולכן מומלץ להתרחק מהן.
המצב בישראל
אגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים נסחרות כיום בתשואה שנתית לפדיון בגובה 5.2% . בראיה היסטורית, זוהי אמנם תשואה נמוכה יחסית (אם כי לא הרמה הנמוכה ביותר). הריבית במשק עומדת על 3.25% וצפויה לעלות במתינות בשנה הקרובה לרמה של 4%. מרווח התשואה בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקני עומד על 2.3% (2.9% -5.2%) ונחשב לגבוה יחסית לרמה ההיסטורית הממוצעת.
מבחינת נתוני המאקרו, מצבה של ישראל טוב יחסית לכלכלות האירופאיות כאשר הצמיחה בישראל איפשרה לממשלה להקטין את החוב ביחס לתוצר ולשמור על רמת גרעון נמוכה.
לסיכום, השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בימים אלה עשויה להניב תשואה עודפת על השקעה באלו הקצרות, במיוחד אם הארועים בעולם ובלימה אפשרית בעליית מחירי הדיור יגרמו לנגיד להשהות את העלאות הריבית הצפויות. מאידך, אם התשואות בחו"ל תעלנה הן יגררו אחריהן עליית תשואות גם כאן (אם כי במידה מתונה יותר) ולכן השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בעת הנוכחית הינה סבירה אך לא יותר מכך.
הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר ב
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.יענקלה קוזלובסקי 17/07/2011 21:34הגב לתגובה זואביב ניקר, אני מאד מעריך מקצוען כמוך אבל חולק עליך בעניין האגח הממשלתיות הארוכות. 1026 ירד כ-8% עד שהתחיל לטפס, יש לו עוד לפיות 6% מהיום. גם 0536 נפגע בשבעת חודשי הירידות אבל הקונים היגיעו. לא רק מוסדיים כי אם גם משקיעים ממולחים, סבלניים, שלא נרתעים מהטחלתסחכונים מדודים. יש לממשלתיות מקום לעלות עוד כ-4% עד סוף 2011 ובשנת 2012 הן עשויות להניב עוד 7%. יישר כוח.
- 3.פוטים לפנים 17/07/2011 12:25הגב לתגובה זותפסיק לחרטט אותנו כל אגח ממשלתית תביא אחלה תשואה לשנים הקרובות
- ל-3 הטיפש 17/07/2011 12:39הגב לתגובה זובאבדון רק דולר,יא טיפש.הארוכות ייתרסקו ב-40-50 אחוז באבדון. לכל טיפש יש שופר במדינה הזו.
- למה אתה כזה בוטה? לכל אלימות יש גם שופר כאן!! (ל"ת)..ועל מה אתה מדבר? 17/07/2011 14:19
- 2.אני ראשון 17/07/2011 11:17הגב לתגובה זולה לה לה
- 1.אחלה כתבה רביב! יישר כוח! (ל"ת)הלוחש לתשואות 17/07/2011 10:51הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
