סין, שהינה הכלכלה הגדולה בעולם אחרי ארה"ב, נאבקת כיום עם סוגיות של אינפלציה גוברת. נראה שהעובדה שסין נחשבת לאחד השווקים בעלי שיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם, לא פותרת את הבעיה שצפויה להמשך על פני זמן.

"האינפלציה בסין הגיעה השנה לשיא של שלוש שנים", אמר פרופ' לי דאוקוי (Li Daokui) מאוניברסיטת צ'ינגוואה, המייעץ לבנק המרכזי של סין, בכנס שהתקיים בביג'ינג. "האינפלציה הופכת לבעיה כרונית ותשאר כזו בעשור הקרוב".

לדבריו, אף שהבנק המרכזי העלה את הריבית ארבע פעמים מאז אוקטובר, הוא חייב להעלות אותה שוב, כדי להיאבק בעליות המחירים. דאוקוי הוסיף, כי עליות המחירים נובעות מהגידול בעלויות המזון, הדלק והעבודה.

בשבוע שעבר אמר ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו (Wen Jiabao), כי יתכן שהממשלה לא תצליח להגיע השנה ליעד האינפלציה שלה, שעומד על 4%, גם אם רמת המחירים הכללית תרד באופן קבוע.

צ'אנג ג'יאן, (Chang Jian ), כלכלן מברקליס קאפיטל בהונג קונג, שבתפקידיו הקודמים עבד ככלכלן בבנק העולמי וברשות המוניטרית של סין אמר, כי "לחצים אינפלציוניים משמעותיים יהוו בעיה מבנית ארוכת טווח עבור סין. לחצים אלה נובעים בעיקר מעליית עלויות חומרי הגלם, בהם עליות שכר, ומחירי האנרגיה וחומרי גלם אחרים. בעשור הקרוב תצטרך סין להתמודד עם אינפלציה שתנוע סביב ה-4%-5% בשנה, בעוד שהכלכלה תצמח בשיעורים של 7%-8%".

להערכת בנקים מובילים במדינה, בהם צ'יינה אינטרנשיונל קאפיטל ומיזוהו סקיוריטיס אסיה (Mizuho Securities Asia), בחודש שעבר הואצה האינפלציה בסין והגיעה ל-5.5%. עוד מעריכים בנקים אלה, כי ביוני תגיע האינפלציה לששה אחוזים. שיעור הריבית הממוצע להלוואות עומד על כ-6.31% ושיעור הריבית הממוצע על פיקדונות עומד על 3.25%.

צ'אנג הוסיף, כי סין חייבת לתקן את שיעורי הריבית השליליים בנדל"ן. לשם כך יש צורך בשלוש-ארבע העלאות ריבית עד 2012. לדבריו, כבר יותר משנה נגררת הריבית בפיקדונות לשנה מאחורי מחירי מוצרי הצריכה.

הבנק המרכזי של סין הפסיק להעלות ריבית במשך 12 שבועות. זוהי ההפסקה הארוכה ביותר מאז החלו העלאות הריבית באוקטובר.

לדברי לי, האינפלציה תהיה בעיה ארוכת טווח עבור סין בגלל השינויים במבנה הכלכלה. שכר הפועלים המשיך לעלות, תוך שהוא דוחף מעלה את עלויות הייצור, ומחירי התוצרת החקלאית מטפסים, משום שחקלאים רבים עוברים להתגורר בערים.

הוא הוסיף, כי ערכן של רפורמות השוק ירד בעיני סינים רבים, כשאחד הגורמים לכך הוא אי השיוויון בהכנסות. על פני השטח מורגש בבירור הלחץ להאיץ את הרפורמות הפוליטיות ולהלחם בשחיתות.