מנכ"ל דניה סיבוס: "מי שהמציא את התמ"א 38 צריך לזכות בפרס ישראל"

כך אמר היום ל-Bizportal רונן גינזבורג לאחר שהחברה הכריזה היום על כניסה לתחום חיזוק בניינים נגד רעידות אדמה. "נחזק כ-20 מבנים כל שנה, מדובר באתגר גדול"
לירן סהר | (17)

דניה סיבוס, זרוע הבניה והתשתיות של קבוצת אפריקה ישראל, הודיעה היום (ד') על הקמת דניה 38, שתעסוק בייזום והקמת פרויקטים במסגרת תכנית המתאר הארצית תמ"א 38 לחיזוקם של מבנים קיימים במטרה לשפר את עמידותם בפני רעידת אדמה, או לחילופין במסגרת תמ"א 38/2, להריסה ובנייה מחדש של בנייני מגורים שלא נבנו בהתאם לתקן הישראלי לרעידות אדמה.

במסגרת פעילות זו, תפעל החברה לאיתור בנייני מגורים הטעונים חיזוק, התקשרות עם דיירי הבניינים לביצוע עבודות החיזוק וזאת, תמורת קבלת וניצול זכויות בניה נוספות, וכן לקבלת מימון וההיתרים הנדרשים לביצוע עבודות החיזוק. דניה 38 תבצע את עבודות החיזוק, את הקמת יחידות הדיור הנוספות, וכן שיווק ומכירה של יחידות הדיור הנוספות שיוקצו לחברה במסגרת ההתקשרויות עם דיירי בניינים.

החברה תנוהל על ידי אילן ניב אשר במהלך השנתיים האחרונות כיהן ניב כמנכ"ל חברת דניה סיבוס רוסיה והיה אחראי בין היתר על הקמת קניון אפי מול. טרם לכן היה אחראי על פרויקט הקמת קניון קוטרוצ'ן ברומניה. בנוסף, גייסה החברה לשורותיה כ"א מיומן ובעל ידע וניסיון רחב היקף, בתחום יזמות נדל"ן בישראל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, אמר ל-Bizportal כי היתרונות הגדולים של החברה בתחום הם יכולות הייזום וגיוס הכסף. "חברות רבות נכנסו לתחום ללא יכולות מימון, ייזום וביצוע. לנו יש את הידע לבצע יזמות ולנהל פרויקטים. לדעתי מי שהמציא את התמ"א 38 צריך לזכות בפרס ישראל, אין פתרון אחר לחיזוק ושדרוג בניינים. לפי התכנית שלנו אנחנו מתכננים לחזק כ-20 מבנים כל שנה, מדובר באתגר גדול".

.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רפי 20/07/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    לבייב בטוח הולך ליקנות את כולה ולהוציא אותה מהמיסחר בשווי של 400 מיליון שח!!!! הוא מוציא אותה מהמיסחר בעלות 0 מוחק אותה בקרוב
  • 12.
    מישהו 01/07/2011 01:40
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח לגבי היכולת הטכנית של דניה.קיבלנו בניין עם הרבה תקלות ובעיות מרפסות שקורסות זו רק דוגמא.... הבעיה של דניה שהיא בעצמה מוציאה החוצה עבודות לקבלני מישנה ולא מפקחת עליהם כראוי.הם מתחברים עם קבלן חשמל לא טוב, קבלני אינסטלציה לא מיקצועיים ובסוף זורקים הכל על הדיירים. כסף משינויי הדיירים הם בטוח יודעים לקחת....
  • 11.
    אם כלכך טוב למה רק בישראל? (ל"ת)
    VIP 30/06/2011 23:19
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אלעד 30/06/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
    אם היה רוכש דירה היה מדבר אחרת!!!!!!!!
  • אליוף 30/06/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
    תתקשרו עימה ואל תדאגו אתם תהנו מהפשלות שהיא תעשה קחו עו" ד מצויין ואתם תרוויחו הרבה כסף דניה סיבוס זה כמו השקעה לטווח ארוך אתם תרוויחו הרבה כסף מהפיצויים שהם ישלמו בעיקר בגלל אי עמידה בזמנים ובהתחייבותיות אז פשוט הם ישלמו דרך בתי משפט ויפצו את הדיירים וכך תוכלו להתעשר ולקבל פרוייקט צולע ומתפשר -אז מי שאוהב הימורים שיתקשר אליהם אולי יהיה אולי נקבל פיצוי -הם משלמים לכולם תיבדקו אותי!!!
  • 9.
    ביבי עושק ישראל 30/06/2011 05:06
    הגב לתגובה זו
    ומחזקים אותו רק מהצדדים. זה יקרוס כמגדל קלפים.
  • 8.
    קובי צדיק 30/06/2011 00:26
    הגב לתגובה זו
    מחזק את ידי כל העוסקים במלאכת הקודש,חבל רק על הזמן הארוך לקבלת כל ההיתרים, (במקרה הטוב חצי שנה) יש לקצר התהליכים,ולקצר מועדי סיום עבודות הבניה (כשנתיים) רק כך ההצטרפות לפרויקטים בערים השונות יהיו בקנה מידה גדול ביותר.
  • בורוקרטיה 30/06/2011 10:42
    הגב לתגובה זו
    חצי שנה!!! הבניין שלנו מתעסק בנושא 4 שנים!!!!
  • איך תוספת של 100 טון " מחזקת" . (ל"ת)
    VIP 30/06/2011 23:21
  • 7.
    נתי מורד 29/06/2011 23:46
    הגב לתגובה זו
    נו באמת !? היש משהו מאיתנו שקונה את הסיפור שתמ" א נועדה להגן על הדיירים. אוי לנו מתמ" א שכזאת. צודק חולדאי שמתנגד לתוכנית, מהסיבה הפשוטה שבמקום לרווח את מרכזי הערים התוכנית מגדילה את הצפיפות בכ -30 אחוז, וזה אומר יותר רעש, יותר מזגנים, פחות (הרבה פחות) חניה, פחות שירותים עירוניים ולסיכום: מי שגר בעיר יודע מה זה צפיפות.
  • 6.
    מ" ב 29/06/2011 19:24
    הגב לתגובה זו
    לא חיזוק ולא נעליים אלא הרבה יותר עומס על היסודות של בניינים רעועים גם כך.הפרויקט הראשון שיקרוס יסיים את הבדיחה הזאת ויש כבר כמה פרויקטים שנוטים על צידם.
  • 5.
    המון רמאויות ומי שמפסיד זה רק הדיירים !!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 29/06/2011 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לב 29/06/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    מנכ" ל משרד התשתיות
  • 3.
    צ' ה 29/06/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    א' בכפר סבא??? אנחנו חצי שנה אחרי איכלוס ועדיין מסתובבים פה סינים שעושים יותר נזק מתועלת.
  • 2.
    בכייה לדורות 29/06/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    רק תאוות בצע יש בה. חיזוק מבנים לא ממש
  • VIP 30/06/2011 23:20
    הגב לתגובה זו
    גם היום כולם בת--- של כולם
  • 1.
    20 מבנים בשנה ? יש מליון מיבנים שצריכים חיזוק (ל"ת)
    פרס ישראל לטמטום 29/06/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי