אבנים, אש וגז מדמיע ביוון: ההפגנות הפכו לאלימות - אלפים ברחובות
ההפגנות ביוון הפכו להיות אלימות, כאשר המפגינים מיידים אבנים על שוטרים, שורפים פחי אשפה ומתעמתמים עם שוטרים.
האיגודים ביוון משביתים את שירותי הממשלה, כולל עצירת התחבורה הציבורית, ומפעילים עיצומים בנמל התעופה הבינלאומי של אתונה, במטרה לטרפד את ניסיונותיו של ראש המשלה ג'ורג' פאפאנדראו להעביר בפרלמנט את תוכנית ההבראה הכוללת צעדי צנע, העלאות מיסים ומכירת נכסי מדינה.
אמש בחצות פתחו האיגודים בשביתה הכללית הרביעית השנה, כמחאה נגד תוכנית הקיצוצים החמש שנתית ומכירת הנכסים. להשבתה יתלוו היום אסיפות, והפגנה המונית שתצעד אל הפרלמנט באתונה.
צפו במפגינים האלימים
נכון לעכשיו, כל המוסדות הציבוריים במדינה שובתים. עובדי מונופול חברת החשמל שובתים במשך 48 שעות תוך שהם יוזמים הפסקות חשמל בכל המדינה. פקחי תעופה הפסיקו לעבוד למשך שמונה שעות היום, וכך יהיה גם מחר. כתוצאה מכך בוטלו כל הטיסות הנכנסות והיוצאות מנמל התעופה הבינלאומי של אתונה. בתי החולים עובדים במתכונת מצומצמת, הדואר בשביתה כללית וכך גם בתי הספר והאוניברסיטות, חברות ממשלתיות, הבנקים וכו'.
"המשמעות של התוכנית לטווח הבינוני היא סגירת פרק אי הוודאות עבור העם היווני", אמר פאפאנדראו למחוקקים בפתיחת הדיונים שצפויים להמשך שלושה ימים. מחר יתייצב פאפאנדראו בפני מבחן ההשרדות השני שלו בתוך שבעה ימים, בעת שהמחוקקים היוונים יצביעו על תוכנית ההבראה שתאפשר למדינה לקבל את התשלום החמישי בחבילת הסיוע. אם יכשל בניסיונותיו להעביר את תוכנית הצנע, יביא הדבר לחדלות הפרעון הראשונה בגוש האירו.
"אנחנו מודעים לסיכונים שהתוכנית טומנת לאזרח היווני הממוצע", אמר שר האוצר של יוון אוונגלוס וניזלוס במהלך הדיונים. "ברור שעלינו לייצב את המצב, אבל כדי לשפר את המצב, אחנו חייבים, לפני הכול, לשרוד על בסיס פיסקאלי".
נציין כי על ראש ממשלת יוון להעביר שתי הצבעות על קיצוץ בתקציב ומכירת נכסים. הוא זקוק ל-155 קולות מתוך 300 המושבים בפרלמנט.
- 4.אלדד 29/06/2011 08:15הגב לתגובה זובסדר הם לא חרוצים כמו הגרמנים או היפנים. עדיין החוב הלאומי,חלק גדול ממנו,הוא של בנקים שתומכים בהם אחרת השיטה הכלכלית תקרוס - זאת אומרת לא חוב של האזרחים! המדינה שם כמו רוב מדינות העולם מוציאה כסף כחוב ומן הסתם " לא מתאפקת" אז לאורך זמן החוב של המדינה גדל וגדל. מה שקורה שם יכול לקרות בכל מדינה (וגם אצלנו)אם השיטה הכלכלית לא תוחלף - להם זה קרה קודם כי חשוב להם הסבבה ולא רק לעבוד כמו חמורים. מה שצריך לעשות זה פשיטת רגל-כל מחזיקי האג" ח מפסידים כי אחרת צריך למכור נכסים של המדינה מה שאומר הפרטה לגורמים בינלאומיים מה שאומר איבוד עצמאות מדינית חלקית שתלך ותגבר(כי עכשיו יש פחות נכסים),וכדי שזה לא יקרה עוד פעם להדפיס כמות קבועה של כסף בצורה חד פעמית וללא חוב ולא לתת לבנקים להלוות כסף שאין להם - זה מגדיל את אי היציבות.
- 3.גוני 29/06/2011 01:09הגב לתגובה זוהתרגלו להתבטל , לרקוד וגם לשיר ...אז שיתאימו את רמת חייהם לרמת הכנסותיהם .
- 2.א 28/06/2011 20:08הגב לתגובה זוטוב שלא אצלנו
- 1.עורו אזרחים. עורו. מתי אצלנו ? (ל"ת)חושו אחים חושו. 28/06/2011 15:31הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
