עדיין לא - אסור לנו לנוח על זרי הדפנה של תחזיות ה-OECD
בשבוע שעבר זכינו לתחזית חיובית מאוד של ארגון OECD. בד בבד הפליגו גם סוכנויות דירוג האשראי Fitch ו-Moody's בשבחנו. למעט חשש מסוים לגבי שוק הדיור והמתיחות באזור, הוצג המשק הישראלי כגן עדן של ממש. המשק וקברניטיו אכן ראויים למחמאות, במיוחד אם נתבונן במצבן עגום של מספר מדינות ביבשת אירופה. מהמשבר העולמי יצאנו מחוזקים. אולם, במבט קדימה, כדאי מאוד לא להתבשם יתר על המידה ולא לנוח על זרי הדפנה. המשמעת והזהירות הפיסיקאלית תצטרכנה להימשך והן תהווינה אבני יסוד בהתמודדות המשק עם האתגרים שנכונו לו. על מנת להדגים זאת, די אם נשוב חודש ימים לאחור ונתבונן בתחזית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) למשק. תחזית זו פושרת בהרבה בהשוואה לתחזית ה-OECD. הקרן צופה שהתוצר יגדל 3.8% השנה ו-3.4% בשנה הבאה ואילו אירגון ה-OECD צופה שהתוצר יגדל 5.4% השנה ו-4.7% בשנה הבאה. התחזית של בנק ישראל, אגב, נמצאת במקום טוב באמצע. בשנה שעברה הסתכם התוצר ב-812.7 מיליארד שקלים ולכן מדובר בהבדל עצום: לפי תחזיות התוצר והאינפלציה של OECD, השינוי המצטבר בתוצר הנומינאלי יהיה גבוה ב-41 מיליארד ש' בהשוואה לתחזיות IMF השנה ובשנה הבאה. לשם השוואה, הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה (הגירעון ב-12 החודשים האחרונים) מסתכם ב-24 מיליארד שקלים. דוגמא נוספת: החוב הממשלתי הנומינאלי בסוף השנה שעברה הסתכם ב-608 מיליארד שקלים. אם התחזית של OECD תתאמת, מדובר בתוספת תוצר השקולה ל-7% מהחוב. אין להקל בכך ראש, כש-Fitch נימקה מדוע לא העלתה את דירוג החוב של ישראל, למרות נתוניו המצוינים, הסבירה כי לנוכח הסביבה המדינית והביטחונית הבעייתית, עליו לחתור לרמת חוב נמוכה יותר במונחי תוצר בהשוואה למדינות דומות לו. מדובר לפיכך ברמת חוב נמוכה מ-60% תוצר - שזו הרמה המחייבת את מדינות גוש האירו. בסוף השנה שעברה הסתכם חובה של מדינת ישראל ב-75% תוצר ואם תחזית OECD תתאמת, נוכל לקזז רק בשל כך חלק נכבד מהפער בתוך שנתיים. אולם, כמובן, אין הכרח שתחזית OECD דווקא תצא וידה על העליונה. תיתכנה הפתעות לרעה, כפי שחווינו באמצע שנת 2008, לדוגמא. לאחר התאוששות מרשימה בשנים 2009 ו-2010, לא מן הנמנע כי המשק ייקח אתנחתא. הכלכלה העולמית עלולה להוריד הילוך (מדד מנהלי הרכש העולמי, לדוגמא, מזהיר מכך) והריבית המקומית במגמת עלייה. המשק קרוב מאוד לתעסוקה מלאה ואין לשכוח את המצב הגיאו פוליטי באזורנו. בשורה התחתונה, עלינו לקחת בחשבון שהתחזיות לגבי האופק הכלכלי שלנו בשנים הקרובות אינן אחידות. אין למהר להגדיל את ההוצאות וכדאי לעשות שימוש בחלק מההכנסות המוגדלות הנוכחיות כדי להקטין את מרכיב החוב בתוצר. כפי שראינו, בדרך זו נוכל לקרב את העלאת הדירוג המיוחלת וכשהדבר יקרה - התועלת לטווח ארוך שהמשק יפיק מכך, במונחי שיפור במעמד והוזלת גיוס ההון, תהייה רבה. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.יוסי מזרחי 01/06/2011 08:12הגב לתגובה זוהאם התחזית של הOECD הביאה בחשבון תרחיש שבו הכלכלה העולמית נכנסת למשבר נוסף? שהרי בסופו של דבר איננו חיים בעולם משל עצמנו בו רק אנחנו קיימים - ולבטח המשק הישראלי יושפע, ברמה כזאת או אחרת ממשבר בכלכלה העולמית.
- רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זובוקר טוב. אכן OECD מצרפת לתחזית האופטימית שלה שורת סייגים, כולל האבטלה הגבוהה, עליית הריבית והעלייה באינפלציה. היא גם קובעת שקצב הצמיחה אינו אחיד בין המדינות (במיוחד שווקים מתפתחים מול מפותחים). בברכה, רונן.
- 1.המומחה הסולידי 31/05/2011 11:39הגב לתגובה זולאחר קריאת המאמר קראתי את דבריו של הנגיד פרופ' פישר . רונן כיוונת לדעת גדולים ! דרך אגב דעתי אינה שונה
- המומחה הסולידי 1, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זו
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטבמ"ים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטבמים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
