עדיין לא - אסור לנו לנוח על זרי הדפנה של תחזיות ה-OECD
בשבוע שעבר זכינו לתחזית חיובית מאוד של ארגון OECD. בד בבד הפליגו גם סוכנויות דירוג האשראי Fitch ו-Moody's בשבחנו. למעט חשש מסוים לגבי שוק הדיור והמתיחות באזור, הוצג המשק הישראלי כגן עדן של ממש.
המשק וקברניטיו אכן ראויים למחמאות, במיוחד אם נתבונן במצבן עגום של מספר מדינות ביבשת אירופה. מהמשבר העולמי יצאנו מחוזקים. אולם, במבט קדימה, כדאי מאוד לא להתבשם יתר על המידה ולא לנוח על זרי הדפנה. המשמעת והזהירות הפיסיקאלית תצטרכנה להימשך והן תהווינה אבני יסוד בהתמודדות המשק עם האתגרים שנכונו לו.
על מנת להדגים זאת, די אם נשוב חודש ימים לאחור ונתבונן בתחזית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) למשק. תחזית זו פושרת בהרבה בהשוואה לתחזית ה-OECD. הקרן צופה שהתוצר יגדל 3.8% השנה ו-3.4% בשנה הבאה ואילו אירגון ה-OECD צופה שהתוצר יגדל 5.4% השנה ו-4.7% בשנה הבאה. התחזית של בנק ישראל, אגב, נמצאת במקום טוב באמצע.
בשנה שעברה הסתכם התוצר ב-812.7 מיליארד שקלים ולכן מדובר בהבדל עצום: לפי תחזיות התוצר והאינפלציה של OECD, השינוי המצטבר בתוצר הנומינאלי יהיה גבוה ב-41 מיליארד ש' בהשוואה לתחזיות IMF השנה ובשנה הבאה.
לשם השוואה, הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה (הגירעון ב-12 החודשים האחרונים) מסתכם ב-24 מיליארד שקלים. דוגמא נוספת: החוב הממשלתי הנומינאלי בסוף השנה שעברה הסתכם ב-608 מיליארד שקלים. אם התחזית של OECD תתאמת, מדובר בתוספת תוצר השקולה ל-7% מהחוב.
אין להקל בכך ראש, כש-Fitch נימקה מדוע לא העלתה את דירוג החוב של ישראל, למרות נתוניו המצוינים, הסבירה כי לנוכח הסביבה המדינית והביטחונית הבעייתית, עליו לחתור לרמת חוב נמוכה יותר במונחי תוצר בהשוואה למדינות דומות לו. מדובר לפיכך ברמת חוב נמוכה מ-60% תוצר - שזו הרמה המחייבת את מדינות גוש האירו. בסוף השנה שעברה הסתכם חובה של מדינת ישראל ב-75% תוצר ואם תחזית OECD תתאמת, נוכל לקזז רק בשל כך חלק נכבד מהפער בתוך שנתיים.
אולם, כמובן, אין הכרח שתחזית OECD דווקא תצא וידה על העליונה. תיתכנה הפתעות לרעה, כפי שחווינו באמצע שנת 2008, לדוגמא. לאחר התאוששות מרשימה בשנים 2009 ו-2010, לא מן הנמנע כי המשק ייקח אתנחתא.
הכלכלה העולמית עלולה להוריד הילוך (מדד מנהלי הרכש העולמי, לדוגמא, מזהיר מכך) והריבית המקומית במגמת עלייה. המשק קרוב מאוד לתעסוקה מלאה ואין לשכוח את המצב הגיאו פוליטי באזורנו.
בשורה התחתונה, עלינו לקחת בחשבון שהתחזיות לגבי האופק הכלכלי שלנו בשנים הקרובות אינן אחידות. אין למהר להגדיל את ההוצאות וכדאי לעשות שימוש בחלק מההכנסות המוגדלות הנוכחיות כדי להקטין את מרכיב החוב בתוצר.
כפי שראינו, בדרך זו נוכל לקרב את העלאת הדירוג המיוחלת וכשהדבר יקרה - התועלת לטווח ארוך שהמשק יפיק מכך, במונחי שיפור במעמד והוזלת גיוס ההון, תהייה רבה.
- 2.יוסי מזרחי 01/06/2011 08:12הגב לתגובה זוהאם התחזית של הOECD הביאה בחשבון תרחיש שבו הכלכלה העולמית נכנסת למשבר נוסף? שהרי בסופו של דבר איננו חיים בעולם משל עצמנו בו רק אנחנו קיימים - ולבטח המשק הישראלי יושפע, ברמה כזאת או אחרת ממשבר בכלכלה העולמית.
- רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זובוקר טוב. אכן OECD מצרפת לתחזית האופטימית שלה שורת סייגים, כולל האבטלה הגבוהה, עליית הריבית והעלייה באינפלציה. היא גם קובעת שקצב הצמיחה אינו אחיד בין המדינות (במיוחד שווקים מתפתחים מול מפותחים). בברכה, רונן.
- 1.המומחה הסולידי 31/05/2011 11:39הגב לתגובה זולאחר קריאת המאמר קראתי את דבריו של הנגיד פרופ' פישר . רונן כיוונת לדעת גדולים ! דרך אגב דעתי אינה שונה
- המומחה הסולידי 1, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
