דוחות

ממשיכה לשרוף מזומנים: ביוליין רשמה הפסד כולל בסך של 11.6 מיליון שקל ברבעון החולף

חלק ניכר מההפסד מיוחס להוצאות מו"פ - הוצאות מחקר ופיתוח ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכמו בסך של כ- 6.4 מיליון שקל, לעומת כ- 10.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד
סתיו שירייב | (14)

חברת ביוליין, המפתחת מוצרים רפואיים למגוון מחלות, החל משלבי הפיתוח המוקדמים ועד לשלב ניסויים קליניים מתקדמים, פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2011. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של כולל של 11.64 מיליון שקל לעומת הפסד כולל של כ- 15.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. חלק ניכר מההפסד מיוחס להוצאות מו"פ. הוצאות מחקר ופיתוח ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכמו בסך של כ- 6.4 מיליון שקל, לעומת כ- 10.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המו"פ ירדו עקב סגירת מספר פרויקטים במהלך 2010 וקליטת מספר פרויקטים חדשים במהלך המחצית השנייה של שנת 2010 ובמהלך הרבעון. החברה צופה כי עלויות הפיתוח יגדלו בהדרגה בהמשך שנת 2011. יתרות המזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר נכון ל- 31 במרץ 2011 הסתכמו בסך של כ- 128 מיליון ש"ח, לעומת כ- 139.8 מיליון שקל נכון ל- 31 בדצמבר 2010. הקיטון ביתרת המזומנים, שווי המזומנים, ופיקדונות לטווח קצר נבע בעיקר משימוש בכספים לצורך הפעילות השוטפת של הקבוצה. ד"ר כנרת סויצקי, מנכ"לית ביוליין, מסרה: "במהלך הרבעון הראשון ולאחריו חלו לא מעט התפתחויות מהותיות בפורטפוליו של ביוליין. המהותית שבהן הייתה כמובן רכישה חזרה של מלוא זכויות הפיתוח והמסחור של מוצר ה- BL-1020, מולקולה המיועדת לטיפול בחולי סכיזופרניה. אנו רואים במהלך זה צעד בעל יתרונות חשובים עבורנו. עם השלמת הרכישה, מצויות בידינו מלוא הזכויות הגלובליות במוצר, ויותר מכל, הניסוי הקליני, הנקרא CLARITY, יחל במועדו ללא עיכובים. בהקשר זה, לאחרונה הודענו על קבלת אישור רגולטורי לתחילת הניסוי ברומניה, וגיוס החולה הראשון צפוי להתרחש ביוני, כמתוכנן. פיתוח מוצר ה- BL-1040 ממשיך כסדרו ואנו שבעי רצון מהתקדמותו ומשיתוף הפעולה עם איקריה, אשר נערכת לניסוי הקליני הפיבוטלי הראשון, הצפוי להתחיל במהלך המחצית השנייה של שנת 2011."

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יצחק אריכא 07/06/2011 10:29
    הגב לתגובה זו
    בינואר 2011 עמדה המניה על 280 כיום היא עומדת על 136 מה זה אומר שהמניה מתרסקת רק משום שהיה לה הוצאות על מו" פ של 6 מליון והאם היא תגיעה למחיקה?
  • 9.
    ירמיהו 31/05/2011 23:41
    הגב לתגובה זו
    מחזיק במניה ואין לי אמון בהנהלה. ראשית המנכל הקודם התפטר ומכר את המניות שלו בשיא. מאז המניה רק יורדת. כנראה ידע מדוע מכר. שנית, הסכם המסחור עם סייפרס נראה תמוה מלכתחילה תוך כדי זה שביוליין זורה חול בעיני הציבור לאורך התקופה. רוצים אמינות!
  • 8.
    ייאי 31/05/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    א.ציצצמה הפסדים.ב.מספר מוצרים בשלבי פיתוח מתקדמים וניסויים מאושרים.ג.מו" פ זה לא הפסד אלא השקעה מחושבת של סיכוי מול סיכון.ד.מחיר המניה בריצפה.ה.קניתי ואקנה עוד.
  • 7.
    חשוב ביותר 31/05/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    הכותרת מציגה את הדו" ח כשלילי ומכאן משליכה על ביוליין. הדו" ח הינו שגרתי וצפוי לחברה מסוג זה ולכן לא ניתן להציג את האירוע כשלילי
  • 6.
    איזו כותרת טיפשית!איך אפשר להתקדם ללא הוצאות? (ל"ת)
    שי 31/05/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ים המלח 31/05/2011 10:30
    הגב לתגובה זו
    דיבורים וסיפורים לא יעזרו לך.
  • 4.
    ביוביו דיו 31/05/2011 10:29
    הגב לתגובה זו
    עשו בשכל שרכשו בחזרה את זכויות המסחור. נראה לי שזו הבשורה הטובה. אינשללה שתמריא ונכסה את ההפסדים.
  • 3.
    מושקע 31/05/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    החברה יכולה להמשיך להתנהל עוד מספר שנים בקצב שריפת המזומנים הזה ללא צורך בגיוס. עד אז סביר שתהיה פריצת דרך או מכירת זכויות נוספת ושוב יהיו מזומנים. להערכתי אין ממה לחשוש חוץ מהמובן מאליו שזה כשלון בפיתוח או בניסויים של התרופות
  • 2.
    השקעה לטווח ארוך - מחיר בדיחה ! (ל"ת)
    ביוליין 31/05/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנייה רעה, פוטנציאל עצום (ל"ת)
    ביוליין 31/05/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
  • לדגור, לדגור ולדגור- בסוף תצא ביצת זהב (ל"ת)
    ביוליין אטרקטיבית 31/05/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
  • לדגור ולדגור בסוף יצא פיצעי לחץ וטחורים (ל"ת)
    תרנגולת 31/05/2011 11:03
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטבמ"ים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטבמים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".