דוחות

שיפור באלעד קנדה: רשמה גידול של 5% ב-NOI שהסתכם ב-12.3 מיליון דולר קנדי

חברת הנדל"ן אלעד קנדה מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם גידול ברווח הנקי שהסתכם בכ-1.1 מיליון דולר קנדי. לאחר תאריך הדוחות השלימה החברה בהצלחה הנפקת אג"ח ראשון וגייסה במסגרתו כ- 177 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת אלעד קנדה, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות בהיקף של 24.4 מיליון דולר קנדי, לעומת 23.8 מיליון דולר קנדי אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-1.1 מיליון דולר קנדי, זאת לעומת 181 אלף דולר קנדי אשתקד.

ה- NOI גדל בכ- 5% והסתכם בכ- 12.3 מיליון דולר לעומת כ- 11.7 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהמגזר המסחרי והדיור המוגן. במגזר המגורים להשכרה נרשמה יציבות על אף הריסת שני בניינים ב- Parkway Forest, אשר הוחלפו בשני בניינים חדשים שנבנו, כחלק מתכנית הייזום של פרויקט Emerald City ואשר תהליך ההשכרה שלהם מתקדם כמתוכנן. יש לציין כי דמי השכירות הממוצעים ליחידת מגורים בשני הבנינים החדשים גבוהים משמעותית בהשוואה לשני הבניינים אשר נהרסו בשנת 2010.

מיקי נפתלי, יו"ר החברה, מסר: "אנו ממשיכים במלוא התנופה בהקמה ושיווק של פרויקטי הייזום שלנו ושמחים לראות כי מאמצינו נושאים פרי ובאים לידי ביטוי בקצב המכירות הגבוה כאשר יש להדגיש שמכירות אלה, סך הכל כ- 1,000 יח"ד, טרם באות לידי ביטוי בתוצאות הכספיות. אנו רואים בחוסן הפיננסי, ההון העצמי הגבוה והצמיחה בפעילות החברה עדות לפוטנציאל הגדול הטמון בה ונפעל ללא הרף להמשיך במגמה החיובית בה החברה מצויה."

שי ברוורמן, מנכ"ל החברה, מסר: "אנו שמחים לראות בתוצאות הרבעון את הגידול בכל הפרמטרים התפעוליים יחד עם הרווח הנקי שהושג הודות לצמיחה בפרמטרים אלה. אנו מאמינים ביכולתנו להמשיך במגמה זו כאשר בכוונתנו לפעול להמשך הצמיחה בפעילות הליבה לצד איתור הזדמנויות עסקיות שהשוק טומן בחובו. הכלכלה הקנדית ממשיכה להפגין עוצמה ויציבות ואנו מאמינים כי עובדה זו תסייע לנו להמשיך במלוא המרץ בפיתוח והשבחת עסקינו. ברצוננו להודות לציבור על האימון שנתן בחברה והזרים בקושים בסך של 220 מליון שקל ואפשר לנו להשלים לאחרונה גיוס מוצלח של אג"ח בסך של כ- 177 מליון שקל אשר יסייעו לחברה להרחיב את פעילותה בתחומי הליבה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניק 31/05/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
    של בן הטייקון הולכת לזנק בגדול עד סוף חודש יוני שער 300
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.