יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה אמר הערב (ב') בכנס התחדשות עירונית של המכון לרפורמות מבניות בתל אביב, כי בשנת 2009, עקב חולשת שוק המניות והריבית הנמוכה, ההשקעה בדירות הפכה להיות אפיק בטוח ומחירי הדירות זינקו ב-34%. "אנשים החלו לחשוב שמחירי הדירות לא יוכלו לרדת, זה דיי מוזר שקבלנים לא משכירים דירות אלא מוכרים אותן וכל רוכש הופך להיות מומחה לנדל"ן כאשר הוא משכיר דירה, בחו"ל חברות נדל"ן עוסקות בהשכרת דירות, יתכן ונוצרה סוג של אופוריה".

קודם לכן, במהלך נאומו של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, הפריעו דיירים משיכון כפר שלם לדבריו בטענה של "יהודי לא מגרש יהודי, עובדים עליכם בעיניים, תקשיבו לאנשים שחיים שנים בשיכונים שלא נותנים להם פיצוי, תבואו לראות בעיניים, הוא (השר אטיאס) ייקח לנו את הבית".

לנוכח המהומות, אטיאס הגיב ואמר כי "חלק נכבד מהאנשים שכואבים את כאבם בנושא של כפר שלם, איתם נפגשנו, הנה דוגמה קלאסית שפינוי בינוי היא לא החלטה שקובעים וגומרים. לא כל אחד יקבל את כל מה שהוא רוצה. ככל שיהיו תכניות יותר גמישות כך יהיה יותר יכולת לעזור לאנשים ולרומם אותם".

קודם לכן אמר אטיאס כי נתחום הפינוי בינוי הוא נושא חברתי ממדרגה ראשונה שיכול לשנות את חייהן של משפחות, אך לצערו מאוד קשה להשגה- "אנחנו נתקלים בקשיים בירוקרטיים רבים בעשור האחרון. לאשר תכנית לוקח למשרד הבינוי והשיכון בממוצע 6 שנים לממש תכנית מרגע ההכרזה עד רגע אישור התב"ע. כל כך הרבה קשיים וייאוש יש בתחום זה".

אטיאס הוסיף כי הקושי השני הקושי השני הוא בקבלת הסכמת הדיירים וטען כי זה לא מובן מאליו שדייר שיש לו דירת 70 מ"ר יסכים מייד לדירת 120 מ"ר. "אנשים מפחדים משינויים, הקושי הזה מייצר מחסום. בנוסף, תמיד יש את הקבוצה האחרונה שרואה את הלחץ מצד היזמים לסגור את העסקה, אז רואים את ההתנגשות. הקושי השלישי הוא היתכנות כלכלית, לפעמים היא נפגמת בגלל שיקולים תכנוניים, לדוגמה הוועדות מאשרות תכנית ואז העירייה מורה "לגלח" קומות וכל התמונה משתנה".

"הצענו להקים ועדה אחת שתאחד את הוועדה המקומית והמחוזית שתעסוק אך ורק בתכניות פינוי בינוי, אולם דעתנו לא התקבלה", ציין אטיאס. "חייבים להוריד את משך התכניות דרסטית, זה פשוט מייאש. תכנית הוד"לים גורמת לנתיב תחבורה מיוחד לתכניות המדינה, נכניס גם תכניות של פינוי בינוי שתקצר הליכים של פינוי בינוי. בשנתיים האחרונות המספרים מאוד גדלו, כ-80 מתחמים אושרו עד כה, יש לנו חתימת חוזים ב-30 מתחמים. במסלול של הטבות דרך המיסוי יש 85 תכניות שקיבלו אישור".

אטיאס הוסיף כי הצליח להוריד את ההסכמה ל-80% מכלל המקבץ ובתמ"א 38 ל-66%. "במקרים מסויימים, כשהמבנה מסוכן צריך להוריד עוד יותר את הרוב. הרשות המבצעת צריכה להתערב. לפעמים הדיירים חושבים שהם מקופחים או שיש פחות היתכנות כלכלית".

ירון ביבי, מנהל מנהל מקרקעי ישראל, אמר כי "הבעיה האמיתית היא שלרשויות המקומיות אין כל כך עניין בהתחדשות עירונית, מלבד רשויות מסוימות דוגמת קריית אונו שמקדמת את הנושא ויוצרת ודאות. הראייה העירונית שונה מראיית המנהל, לא מעוניינת בתושבים נוספים ובעומס על התשתיות. הקריאה של משרד הבינוי והשיכון לבצע את הדברים בוועדה אחת תוכל לייעל את הנושא. ברגע שאחד מצליח אחרים מצטרפים".

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר כי הצעת חוק ההתחדשות העירונית תוכל להשפיע על מחירי הדירות בישראל. "בעשור האחרון קרו שני תהליכים מקבילים- שיפור משמעותי בתשתיות שקירב את הפריפריה למרכז, וכשל תכנוני של יצירת היצע דירות באזורי הביקוש, רק פינוי בינוי הוא הפתרון לכך. הממשלה עשתה הרבה באישור חוק הדייר הסרבן, משרד המשפטים זיהה את הקושי שבפעולה מול הדיירים האחרונים. צריך לפעול מול חברות מנהלות שיתנו את הפתרונות השמאיים והניהוליים".