אחרי הנפילות, האם לקנות את האג"חים של אלביט הדמיה?
לעיתים ניתן למצוא כמה קווי דמיון בין דרך פעולתן של חברות הדירוג לבין המשקיעים הפרטים בשוק ההון. חברות הדירוג כמו המשקיעים, התייחסו לנתונים הפיננסיים שמשתקפים בדוחות הכספיים של פלזה סנטר ואלביט הדמיה, על מנת לפענח את כדאיות ההשקעה באותן חברות. עם זאת, בכל הניתוחים שנערכו, לא נלקח בחשבון פרמטר רלוואנטי והוא החוב של זיסר בחברות הפרטיות שברשותו לבנק הפועלים.
כעת עם היודע דבר החוב ובתוך כך חוסר ודאות שנוצר לגבי עמידת זיסר בתנאי החזר החוב, המשקיעים החליטו להדיר רגליהם באופן גורף מההשקעה האמורה. על פניו, דבר לא השתנה בתנאים הפיננסיים של החברה ובכל זאת ההשקעה שינתה פניה. האם הייתה דרך מסוימת למשקיעים להבחין או לקחת בחשבון את החוב של זיסר מלכתחילה?
לא, לא ניצבת בפני המשקיעים אפשרות שכזו. חובו של זיסר הוא חלק מהפרמטרים שלעד לא יהיה ניתן לחזותם כאשר אנו מנתחים יכולת השבת חוב של חברה (או מחיר מניה לצורך העניין). עדיף שאנו כמשקיעים לא נסתמך על יכולות החיזוי שלנו, הוכח כבר בעבר שהסטטיסטיקה של קבלת החלטות על בסיס נבואה, נוטה בבירור לרעת המשקיעים. כלומר, רוב התחזיות פשוט אינן פוגעות.
אפריקה ואלביט
המשבר הפיננסי האחרון, היה ספק דוגמאות מצוין לטענה שהוזכרה בפסקה הקודמת, אך דוגמת קיצון אחת, יכולה למצות את העניין כולו. מצבה הפיננסי של חברת אפריקה ישראל בשנת 2008 נושא קווי דמיון ברורים למצבה של אלביט הדמיה כיום. באמצע 2007 המשקיעים הסכימו לשלם עבור האג"ח של חברת אפריקה מחיר השווה ואף גבוה ממחיר הפארי, כאשר החברה הייתה ממונפת עד מאוד. הוסיפו לכך את העובדה שאפריקה היא חברה יזמית שנדרשת להזרמה מוקדמת של הון ע"מ לקדם את מיזמיה ולהשביחם והנה לכם מצב שטומן בחובו סיכון רב.
הסוף ידוע, בסוף 2008, אותם המשקיעים בחרו לזנוח את האגרות שנסחרו אז במחיר של כ- 80%-30% (תלוי בסדרות) משווי ההון העצמי של החברה ולמכור אותן בהפסדים כבדים. כל זאת נעשה כאשר החברה נותרה בידי אותו בעל שליטה, עם אותם הנכסים ואותן ההתחייבויות.
אז מה כן ניתן לעשות?
התמודדות עם חוסר הודאות - נעשית על ידי קבלת מרווח ביטחון ממשי בגין הסיכונים שחווה בתוכו העתיד. את אותו מרווח ביטחון ניתן לקבל כאשר משקיעים אחרים חוששים מהשקעה וכתוצאה לכך גורמים למחיר הניירות לרדת. ע"מ למדוד בצורה ראויה פרמטרים של חסר ודאות ואת ההסתברות לכך שהמשקיע יוכל לקבל את כספו בחזרה, על המשקיע לבחון תמונה כוללת יותר. כלומר, את היסטוריית התשלומים של החברה ואת יכולת העבר שלה להביא ערך למשקיעים על פני הזמן. בשני פרמטרים אלו עמדו ועומדים הן לב לבייב הן מוטי זיסר.
לתסבוכות עסקיות לוקח זמן עד אשר הן נפתרות. אנו מעריכים שעוד נשמע בימים הקרובים על עניין ההלוואה של זיסר אל מול בנק הפועלים. איננו טוענים שאין נכון בשמועה על החוב ואין כאן סיכון, אך במצב הקיים בו ניתן לספק תנאים ראויים של פריסת חוב לאלביט, הסבירות להשבת החוב תגבר עם הימים שחולפים. שוק ההון פועל מהר, וכך גם יפעלו הבנקים והנושים בהחלטה העתידית שלהם מעתה לגבי אותם סיכויים לקבל את כספם. צפוי שבאותה המהירות התהליך ישפיע על ערך האגרות של החברה באותה התקופה.
לסיכום, היום, במחיר הנוכחי של אגרות אלביט הדמיה אנו מרגישים כי אנו מקבלים פרמיה הולמת לנוכח הסיכונים שגלומים בהשקעה.
הכותב הוא מייסד ומנהל סיכונים ראשי בבית ההשקעות KZI.
- 8.ישי 30/05/2011 19:00הגב לתגובה זוהצלילה ברורה ומיידית ואין מנוס מבריחה.
- 7.המום 29/05/2011 23:41הגב לתגובה זולא קראתי פה שום ניתוח. אין מספרים, אין רציונל לוגי, יש רק ניחוש ותאוריה שאין מאחוריה שום סימוכין. באותה מידה היה יכול לכתוב את זה פילוסוף, לא רואה חשבון.
- 6.משקיע מזועזע 29/05/2011 22:41הגב לתגובה זואדוני הנכבד! לפני שאתה ממליץ על אגחים אולי תסבירו לקוראים התמימים איך זה שהקרנות שלך נמצאות במקום האחרון בכל הקטגוריות!!!
- 5.תגידו למען ההגינות שאתם יושבים שם בגדול (ל"ת)KZI 29/05/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 4.קניין אג" ח 29/05/2011 12:10הגב לתגובה זושנה לאחר המפולת ...כמה עולות האג" ח של אפריקה..?? ובעוד שנה כמה יעלו האג" ח של אלביט..?? חומר למחשבה..!!!
- 3.אהרון 29/05/2011 11:44הגב לתגובה זוגם אז המלצת לקנות?
- קניין אג" ח 29/05/2011 12:12הגב לתגובה זולפני שבוע מחיר האג" ח היה שונה בתכלית..אזי היה צורך גדול לשקול קנייה..
- 2.מסוכן מדי 29/05/2011 10:53הגב לתגובה זואבל סחטיין על האומץ ללכת נגד כולם.
- 1.אלביט מאוד משתלמת לנוכח התשואות מתחת לפארי (ל"ת)משקיע 29/05/2011 10:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
