דוחות

רבעון טוב לבנק מרכנתיל: רשם גידול של 43.3% ברווח הנקי שהסתכם ב-43 מיליון שקל

בנק מרכנתיל מסכם את הרבעון הראשון של השנה עם תשואה על ההון בשיעור של 10.6%, לעומת 7.3% אשתקד
לירן סהר |

בנק מרכנתיל, מקבוצת דיסקונט, מסכם את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של כ-43 מיליון שקל, זאת לעומת 30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ברווח הנקי נובעת, בעיקר, מגידול בהכנסות הבנק, מחד, ומירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, מאידך.

הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 176 מיליון שקל, לעומת 156 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 12.8%. הגידול ברווח מפעילות מימון נובע מעליה בשיעור של 0.36 נקודות האחוז במרווח הפיננסי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מגידול בשיעור של 4% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, ומעליה בתרומת ה"הון הפעיל" של הבנק, הנובעת משיפור בתנאי השוק.

תשואת הרווח הנקי על ההון ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכמה בשיעור של 10.6%, לעומת 7.3% ברבעון המקביל אשתקד.

תשואת הרווח הנקי על ההון, הנגזרת מיחס הון ליבה תיאורטי בשיעור של 7.5% (הנדרש על ידי בנק ישראל), הסתכמה בתקופת הדו"ח בשיעור של 14.3%, לעומת 10.3% בתקופה המקבילה אשתקד.

האשראי לציבור ליום 31.3.2011 הסתכם ב- 15.1 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של כ-0.4% לעומת 31.12.2010 - הנובעת, בעיקר, מהשלכות היישום לראשונה, בתקופת הדו"ח, של ההוראות החדשות בנושא "חובות בעייתיים".

ההכנסה בגין הפסדי אשראי הסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2011 בסך של 2 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך 36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה בשיעור של 108%. הקיטון בהוצאות נובע מירידה בהיקף החובות הבעייתיים ומגביית הפרשות שנרשמו בשנים קודמות.

ההון העצמי ליום 31.3.2011 הסתכם ב- 1.7 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של 9.1% לעומת 31.12.2010. הירידה בהון העצמי נובעת מהשפעת היישום לראשונה של ההוראות החדשות של בנק ישראל בנושא: "חובות בעייתיים" ביום 1.1.2011, ונזקפה להון העצמי באותו מועד.

אולם, ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 203 מיליון שקל לעומת 175 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 16%. הגידול בהוצאות התפעוליות נובע, בעיקר, מעלייה בשיעור של 11.5% בהוצאות השכר הנגזר מעדכון שוטף של הפרשות לזכויות עובדים, ומירידה בסך של כ- 4 מיליון שקל ברווחי היעודה לפיצויי פרישה. בנוסף, נרשמה עליה בשיעור של 19.4% בהוצאות אחזקה ופחת בניינים וציוד - המוסברת, בין היתר, בהוצאות אחזקה חד פעמיות שנגרמו כפועל יוצא מהעתקת יחידות המטה של הבנק למבנה הנהלה מרכזי חדש בתקופת הדו"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל