נכון, האינפלציה עודנה כאן והיא ככל הנראה לא הולכת להיעלם בקרוב. גם הקוטג' וגם שכר הדירה ממשיכים להתייקר. עם זאת, מבחינה של מספר פרמטרים ניכר כי הנהירה אל האפיק הצמוד יצרה אקלים השקעה מעניין במקום שלכאורה אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה - אגרות החוב השקליות.

הפתעה במדד המחירים

בתחילת השבוע הנוכחי הפתיע מדד אפריל ועלה "רק" ב-0.6%, לעומת ציפיות לעליית מחירים של עד 1%. כמובן שלא די בנתון אחד בלבד בכדי לקבוע שינוי מגמה, אך צירוף של נתונים המגיעים מחו"ל והתפתחויות מקומיות, עשוי להעיד על דעיכה קרובה במדורת האינפלציה. אם נפרק את האינפלציה לגורמים מקומיים וחיצוניים נראה כי בשוק המקומי מחירי הדיור הם אלו שמובילים את עליות המחירים. לפי שעה המחירים ממשיכים לעלות, אך לפי הנתונים וההערכות בשוק, קצב העליה צפוי להתמתן או אף להתאפס.

הגורמים החיצוניים, כלומר מחירי הסחורות, קיבלו תפנית חדה מטה בשבועיים האחרונים, עקב סגירת פוזיציות ספקולטיביות והערכות לצמיחה כלכלית גלובאלית איטית יותר מההערכות המוקדמות.

ירידה של 8%-10% שהתרחשה בסל הסחורות העולמי תחלחל גם לנתוני המדד בחודשים הקרובים, כאשר ראשונים להגיב יהיו מחירי האנרגיה ומאוחר יותר מחירי המזון. נכון להיום, השווקים עדיין מתמחרים רמת אינפלציה גבוהה בשנים הקרובות, כפי שמשתקף בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. רמז להזדמנויות שנוצרו באג"ח השקליות קיבלנו השבוע. מאז פרסום המדד התחזקו אגרות החוב השקליות בזמן שהצמודות לטווח הקצר - בינוני דווקא איבדו גובה.

איפה נמצא הכסף ולאן הוא זורם?

מבט בעיתונות הכלכלית יכול ללמד לאן הולכים כספי הציבור המושקעים בשוק ההון. בתי ההשקעות בחרו לפרסם את קרנות הנאמנות המשקיעות באגרות חוב קונצרניות צמודות במח"מ של עד 3 שנים. לאור נתוני האינפלציה של הרבעון הראשון והתשואה האפסית באפיק הממשלתי, זו נראתה כבחירה הגיונית בזמנו.

עם זאת, המשך הטיית כספים לאפיק הצמוד הקצר עשויה להתגלות כטעות בטווח הזמן הבינוני. כניסה מאסיבית של הציבור לאפיק זה הביא לעליית מחירים וירידת תשואות, כך שמעט "בשר" נשאר עבור השקעות חדשות. בנוסף, התמתנות נוספת בציפיות האינפלציה הגלומות עשויה לגרום לעליית תשואות ואף הפסדי הון בצמודים הקצרים, כפי שראינו בשבוע החולף.

מנגד, עלייה של 1.5%-2% בתשואה הגלומה באגרות חוב השקליות יצרה הזדמנות לא רעה כלל למשקיעים הסולידיים. כך למשל תיק המורכב מאג"ח קונצרניות באיכות גבוהה ובמח"מ של 4-5 שנים יגלם תשואה שנתית של כ-6%. זאת גם בהנחה שהריבית המוניטארית תמשיך לעלות, מאחר והתשואות הגבוהות יחסית מגלמות ציפייה לריבית גבוהה יותר בעתיד. בהמשך לכך ביחד עם הריבית המוניטארית שכבר עלתה מ-0.5% ל-3% (למרות שהיא צפויה להמשיך לעלות) אנו מעריכים כי השפעתה על התשואות לטווחים הארוכים תלך ותפחת באופן ניכר.

מה ניתן לקנות בתיק האג"ח?

עבור מי שהשתכנע כי יש מקום להשקעה באגרות חוב שקליות לטווחים בינוניים, ניתן לספק שורה של המלצות. על המשקיע הסולידי יותר להיצמד לאגרות החוב הממשלתיות כמו ממשל שקלי 115 או שחר 2683. הנועזים יותר יכולים לרכוש אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה יחסית, כמו שיכון ובינוי 3 או דיסקונט השקעות ט. בעלי אורך נשימה גבוה יותר יכולים להיחשף למח"מ ארוך יותר, כמו למשל באמצעות דלק קבוצה טו או דיסקונט ה. מדובר באיגרות חוב שהנפיקו החברות מהחזקות במשק, בדירוגי השקעה ובטווח השקעה סביר של 4-5 שנים, אשר חשופות בעיקר למשק המקומי הצומח. כמו תמיד, אלו רק דוגמאות ויש לבחון אותן מתוך בניית תיק השקעות אשר מותאמת לאופיו האישי של כל אחד ואחד.

מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות