בריטיש: ההכנסות זינקו 29%, הרווח נחתך 44% בשל עליית המדד
חברת בריטיש ישראל מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי לבעלי המניות של החברה בסך של כ-50 מיליון שקל, בהשוואה לכ-88.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מעלייה בהוצאות המימון נטו שהסתכמו בכ - 117 מיליון שקל בהשוואה להוצאות מימון נטו בהיקף של כ- 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה הושפעה מגידול בהיקף החוב (עקב השקעות בפיתוח של נכסים ועקב רכישה של נכסים) ומשינוי בשיעור המדד, שעלה בתקופת הדו"ח בכ- 0.9%, לעומת ירידה של 1% בתקופה המקבילה אשתקד.
מנגד, הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה צמחו בכ- 29% לכ- 258.8 מיליון שקל בהשוואה לכ- 201.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נבע מעלייה של כ- 6% לכ- 192.3 מיליון שקל בהכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, כאשר עלייה זו נבעה בעיקרה משיפור בהכנסות מרכזים מסחריים קיימים ובמיעוטה כתוצאה מרכישת נכסים חדשים. בנוסף, כלל סעיף סך ההכנסות של החברה גם עלייה בסעיף שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ- 65.5 מיליון שקל, לעומת כ- 18 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יצוין כי אתמול העלתה חברת הדירוג מעלות את דירוג אג"ח החברה שהונפקו על ידה מ (A) לדירוג (A+) וכן אישרה לחברה מסגרת להנפקת אג"ח בהיקף של כ 600 מיליון שקל ערך נקוב.
ה - NOI מנכסים זהים, המעיד על השיפור בנכסי החברה בנטרול הנכסים שנרכשו במהלך התקופה, צמח ברבעון הראשון של השנה בכ- 6% לכ- 137 מיליון שקל בהשוואה לכ- 129 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2010. הגידול נובע, בין היתר, מעלייה ריאלית בדמי השכירות, עליית מדד המחירים לצרכן, אליו צמודים חוזי השכירות, שינוי סיווג של איקאה ראשל"צ לנכסים קיימים וכן כתוצאה מהשלמת עבודות שיפוצים והרחבה בקניונים אבנת בפ"ת, אשדוד, קניון השרון בנתניה וקניון מעלה אדומים.
ה-EBITDA של החברה ברבעון הראשון של השנה עלה בכ- 4% לכ- 128 מיליון שקל בהשוואה לכ- 123 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2010. העלייה נובעת בעיקרה מגידול בהיקפי הפעילות של החברה, כפי שפורט לעיל, וכן משיפור בביצועים התפעוליים. יצוין כי ה EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2011 הושפע לשלילה מעלייה בהוצאות שירותים מקצועיים, שלהערכת הנהלת החברה ירדו ברבעונים הקרובים, מעלייה חד פעמית בהפרשה לחובות מסופקים, עלייה בהוצאות המטה עקב גידול בהיקפי הפעילות של החברה וכן מעלייה בהיקף התרומות שבוצעו.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ- 21 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה) לבעלי המניות של החברה. יום האקס נקבע ל - 31.5.2011 ויום החלוקה בפועל נקבע ל-14 ביוני 2011.
טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של החברה אמר היום: "אנו שמחים לדווח היום על המשך מגמת הצמיחה בהיקפי הפעילות של החברה, וזאת על רקע העברת השליטה בחברה. במהלך הרבעון הראשון המשכנו להציג שיפור בפעילות הליבה של החברה השכרה ניהול ואחזקה של נכסים - לצד תזרים מזומנים חזק. אנו בטוחים כי הנזילות הגבוהה של החברה, לצד המשך הפיתוח של הנכסים הקיימים והיכולת שלנו לנצל הזדמנויות בשווקים, יסייעו לחברה להמשיך ולשמור על מגמת צמיחה גם בעתיד ולהמשיך ולחזק את מעמדה המוביל בשוק המרכזים המסחריים בישראל."
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי בסך הכל מדובר בתוצאות טובות. "על התוצאות העיבו כמובן הוצאות מימון גבוהות בשל עליית המדד, אלו צפויות גם ברבעון השני, אבל יש לשים לב כי בתקופה האחרונה החליפה בריטיש חלק גדול מהחוב הישן שלה בריביות נמוכות משמעותית מאלו שהיו עד היום. מגמה זו לצד העלאת הדירוג של מעלות לחוב של החברה ל A+ ומשינוי הבעלות לידיים עם גב פיננסי חזק יותר יקטינו בעתיד את הוצאות המימון של החברה. להערכתנו בתקופה הקרובה ימשיך מגזר הקניונים לתפקד טוב יותר ממגזר המשרדים".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
