IBI: "החששות ממשבר נדל"ן מוגזמים"; צפו בכמה יגדל תשלום המשכנתא
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נקט בתקופה האחרונה בצעדים חריפים להגבלת תנאי המשכנתאות. לפי הצעד האחרון, יאסר מתן משכנתאות בעלות רכיב ריבית משתנה העולה על 33.3%. מדובר בצעד השלישי שבנק ישראל נוקט בשנה האחרונה לצינון שוק הדיור. במאי הוגבלו משכנתאות הפריים ל-60% ממחיר הדירות, במקום 70% ובאוקטובר הוכרז כי הבנקים יידרשו לשמור כביטחון כמות גדולה יותר של הון בעת מתן משכנתאות גדולות.
עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI, אומר כי למרות מבול ההנחיות לא מדובר בדרמה אלא בצעדי מנע. "בנק ישראל חושש מירידת מחירי נדל"ן מהירה בעתיד ולכן מנסה היום למתן את העליות בעזרת כלים שברשותו. למרות כוחו הרב של פישר, הוא יתקשה לעצור לבדו את עליית מחירי הדירות למגורים. הארסנל של בנק ישראל כולל גם הגבלה על שיעור המימון במשכנתאות. להערכתנו הצעד הבא יהיה הגבלת שיעור המימון בהלוואת דיור ל 50%-60 מערך הדירה. מהלך כזה יהיה כואב במיוחד לזוגות צעירים, אולם בינתיים הבנקים ימשיכו להרוויח".
לדברי סקופ, העלייה בריבית הפריים מרמה של 2% ל- 4.5% כיום מגדילה את ההחזר החודשי בהלוואה של 600 אלף שקל ב-761 שקל. אמנם מדובר בסכום לא מבוטל למשפחה ממוצעת אך לא כזאת אשר צפויה לגרום לתסריט שלילי בנדל"ן להתפתח מהסיבות הבאות:
1. בישראל יש מחסור אמיתי בדירות מגורים, הממשלה שולטת ב-93% מהקרקעות ואין לה אינטרס בירידת מחירים מהירה. העלייה במחירי הנדלן בשלוש שנים האחרונות מגיעה אחרי ירידה ריאלית במחירים משנת 2003 עד 2008.
2. לבנקים יש ביטחונות נאותים - LTV ממוצע של 60% ודרומה, עם לפחות שני ערבים, ומושג ה"נונ-ריקורס" אינו קיים בישראל. מצב שונה בתכלית מהנעשה באירלנד וארצות הברית שחוו משבר נדל"ן.
3. מי שלקח משכנתה ממוצעת של 600 אלף שקל עם 60% מימון לפני כשנתיים, מורווח היום על הנייר בממוצע 300,000 שקל (30% על מליון שקל) ולכן להערכתנו החזר חודשי נוסף של כ- 760 שקל לא יגרום למשבר נדל"ני בארץ.
ב- IBI לא מאמינים שהצעדים האחרונים של בנק ישראל יפגעו ברווחיות הבנקים בטווח הקרוב, אלא ייפגעו ביכולת חלוקת הדיבידנד רק ברבעון הראשון. "ברמת ריבית נמוכה במגמת עלייה הבנקים האלה יודעים לספק הגנה אינפלציונית ואלטרנטיבה לאג"חים שנסחרים בתשואות נמוכות. בנק פועלים ובנק לאומי הינם הבנקים הגדולים והאיכותיים בישראל שיודעים לייצר תשואה דו ספרתית על ההון העצמי. מזרחי אמנם חשוף יותר מכולם למשכנתאות אך צפוי להמשיך להרוויח תשואות גבוהות על ההון. למרות ההנחיות האחרונות של בנק ישראל מדובר בבנק סולידי ויציב".
לסיכום, ב-IBI מסבירים כי בנק בעל עודפי הון שמסוגל לחלק תשואת דיבידנד נאה, כ-5% בשנת 2011 , הנסחר קרוב להון העצמי הוא כיום מצרך נדיר בעולם. "אנו נשארים בהמלצת קנייה לשלושת הבנקים עם מחיר יעד של- 20.5 שקל לפועלים ולאומי ו- 42 שקל לבנק מזרחי.
- 7.רון 19/05/2011 11:22הגב לתגובה זומי שלקח 800000 בריבית פריים 2% יחזיר 2000 ש" ח יותר כאשר הריבית תעלה ל6.5% הויא אכן תעלה, מה קרה השתגעתם?????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 6.דני 17/05/2011 18:02הגב לתגובה זומה זהו תוספת של 700 ש" ח בחודש? כולה 3 פעמיים בשבוע שעות נוספות העיקר שיהיה לי דירה. לא צריך לראות את הילדים ולא את האשה ......עבד מודרני.
- 5.וכמה יחזירו כאשר הריבית תעמוד על 8.5%?? (ל"ת)רוניY 17/05/2011 17:03הגב לתגובה זו
- 4.אמיר 17/05/2011 15:33הגב לתגובה זותוספת של 761 שקלים באמת לא תפריע, אבל אם אתה כבר משלם 5000 אז עוד 761 ש" ח לחודש (ל 20 או 30 שנה) זה קשה ביותר אם לא בלתי אפשרי. ונראה לי שהוא יודע את זה.
- 3.מדוכא מהמצב 17/05/2011 15:12הגב לתגובה זואין שום סיכוי בעולם לקנות פה דירה!! נחנק לי הצורה מהשכירות (4000 בחודש ברחובות!!). שיזדיינו כולם בכנסת, שתזדיין המדינה, שיזדיינו הבנקים, כל רוכשי דירות הרפאים, וכל המטומטמים שרצים מהר מהר לקנות דירה, כי מחר כבר לא ישאר להם. הלוואי שיהיה משבר במדינה, שיפיל הכל לריצפה. אפילו הערבים הצליחו להתאגד בפייסבוק, אצלנו זה לעולם לא יקרה. אולי כשישארו פה רק חרדים וערבים ואולי אז המטומטמים למעלה יבינו שאחרי 2000 שנות גלות לקח להם 63 שנים להרוס את מדינת היהודים, כי אין לנו ארץ אחרת.
- לך מכאן, מיסכן (ל"ת)ישראלי 18/05/2011 11:23הגב לתגובה זו
- 2.חללים 17/05/2011 14:56הגב לתגובה זואיזה כתבה בדיחה,לא פלא שפישר בלחץ אטומי
- 1.גלעד 17/05/2011 14:50הגב לתגובה זוהמון מהמכירים שלי לקחו בשנה האחרונה מליון שח ומעלה משכנתאות בשיא המחירים ורובם היו יושבי גדר שחיכו וחיכו ולבסוף נשברו.זוג אחד שלקח 1.2 מליון לפני 9 חודשים בהחזר התחלתי של 5200 שח משלם כבר 5900 לחודש.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
