מולטימטריקס טיפסה ב-4%: השלימה רכישת פעילות אנרגית הרוח ברמת הגולן
שנה וחודשיים לאחר שהפתיעה את המשקיעים על כוונתה להיכנס לתחום אנרגיית הרוח - הודיעה היום מולטימטריקס שחתמה על עסקה מחייבת לרכישת 50% פעילות אנרגיית הרוח מחברת מי גולן מידי ד"ר צהל הראל ואת אחזקות בחברות אנרגית רוח ירוקה (אר"י) ואר"ה שבבעלות אייל ואברהם מלמד. סכום העסקה עומד על 38 מיליון שקל.
משמעות העסקה עבור מולטימטריקס המנוהלת על ידי אורי אומיד היא גדולה. באמצעות החברות שנרכשו תקים החברה לא פחות מחמישה פרוייקטים ברמת הגולן ובגליל ובהיקף כולל של 500 מגה וואט. מדובר בפרוייקטים המהווים כ-4.5% מסך האנרגיה המיוצרת במדינה. בכך, הופכת מולטימטריקס להיות החברה בעלת צבר פרוייקטי האנרגיה הירוקה הגדול בארץ.
במסגרת העסקה מקבלת החברה את הזכויות בחוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט. בחודשים הקרובים עתידה התחנה לעבור שדרוג להיקף של 14 מגה וואט.
מבחינת מולטימטריקס - החלום הרטוב הוא דווקא הזכויות העתידיות להרחיב את פעילות האנרגיית רוח - זאת באמצעות הקמה של חוות רוח של 400 מגה וואט נוספים ברמת הגולן ושל 75 מגה וואט בגליל.
השלב הראשון בחוות הרוח בגולן, בהיקף של 175 מגוואט כבר הוכרז על ידי ראש הממשלה כפרויקט לאומי וכעת נמצאת החברה בתהליך אישור של הועדה לתכנון לאומי שתאיץ את קבלת כל האישורים הרגולטוריים הנחוצים לפרוייקט.
סכום העסקה הכולל כאמור עומד על 38 מיליון שקל. מולטימטריקס באמצעות חברת הבת מולטיגרין עתידה להעמיד סכום נוסף של 42 מיליון שקל לפיתוח אנרגיית הרוח על פני תקופה של 12 שנים. החברה שילמה עד כה 10.5 מיליון שקל.
כחלק מתהליך למימון העסקה מנסה אורי אומיד להכניס שותפים לעסקה. מולטימטריקס חתמה על מזכר הבנות עם קבוצת משקיעים יהודים מקנדה, המשקיעים בתחום האנרגיה והנדל"ן בקנדה והמעוניינים לסייע ולפתח את משק האנרגיה בישראל, להשקעה של 10 מיליון דולר בחברת הבת מולטיגרין, כנגד הקצאת מניות של מולטיגרין בשיעור של 50%.
אורי אומיד, מנכ"ל מולטימטריקס ציין "חתימת העסקה הינה אבן דרך חשובה לתעשיית האנרגיה המתחדשת בכלל ולמולטימטריקס בפרט. לפני כשנה החלה החברה בתהליך הרכישה לאחר זיהוי הפוטנציאל העצום הגלום באנרגית הרוח".
לדבריו, "מדינת ישראל התחייבה להגדיל את כמויות ייצור האנרגיה המתחדשת כחלק מההסכם להצטרפות לארגון ה-OECD. שני משאבי האנרגיה העיקריים הקיימים בישראל הינם אנרגית רוח ואנרגית שמש. היתרון הבולט של הרוח על השמש הוא שאנרגית הרוח אינה דורשת מימון בעוד המימון והעלויות הגבוהות של הפקת אנרגיה מהשמש, מתורגמות בסופו של דבר על חשבון החשמל של האזרחים במדינה".
- 4.מחר שער 100 (ל"ת)muki 18/05/2011 00:37הגב לתגובה זו
- 3.מנור 17/05/2011 14:58הגב לתגובה זורק אנרגיה חלופית, זה העתיד.
- 2.מישהו יכול להסביר לי למה מג' יק יורדת? (ל"ת)הקוסם 17/05/2011 13:51הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 17/05/2011 12:47הגב לתגובה זולמשקיעים צפויה עדנה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
