הדילמה של אורכית: המוסדיים דורשים תשלום הצמדה בשיעור 16% לאג"ח
אסיפת מחזיקי איגרות החוב של אורכית שכונסה במהלך חול המועד הציבה את החברה בדילמה משמעותית בין בעלי המניות לבין מחזיקי איגרות החוב. למעלה מ-20 משתתפים נכחו באסיפה אשר נמשכה כשלוש שעות. כתב Bizportal נכח באסיפה ומציג בפניכם את הדילמה מולה עומדת החברה אשר עשויה בתנאים מסוימים לייצר הזדמנות השקעה.
רקע
איגרות החוב של אורכית הונפקו במארס 2007 לתקופה של עשר שנים בהיקף כספי של 107 מיליון שקל. במסגרת ההנפקה ניתנה למשקיעים אופציה לבקש פידיון מוקדם של איגרות החוב לאחר חמש שנים - דהיינו במארס 2012. במהלך המשבר רכשה חברת הבת של אורכית חלק מאיגרות החוב ויתרת החוב למשקיעים נאמדת בכ-81 מיליון שקל.
כשהונפקו אגרות החוב, אורכית בנתה את ההנפקה באופן שבו אם המשקיעים דורשים פידיון מוקדם לאחר חמש שנים- אורכית תשלם את סכום הקרן הנומינלי למשקיעים (100 אגורות) מבלי לשלם הצמדה למדד המחירים לצרכן. למעשה מדובר בסוג של 'קנס' אותם המשקיעים אמורים לשלם במידה ואינם מעוניינים חמש שנים נוספות עד לפידיון. קנס נוסף אותם המשקיעים נדרשים לשלם במידה וידרשו פדיון מוקדם הוא אי תשלום ריבית בשיעור של 3%.
במלים אחרות, אורכית החליטה כי משקיע אשר יבקש במארס 2012 לקבל את כספו לא יהיה זכאי להצמדת איגרת החוב למדד המחירים לצרכן לאורך התקופה בת ה-5 שנים הנאמדת בכ-16%. במונחים של איגרות החוב - אורכית תכננה לשלם למשקיעים 100 אגורות בלבד (תשלום קרן) עבור כל ערך נקוב במקום 116 אגורות. ההפרש היה אמור להיות התמריץ עבור מחזיקי האג"ח שלא לדרוש פידיון מוקדם.
"אם תהיה חוסר ודאות, אנו נשלם את ההצמדה"
באסיפת המחזיקים נכח גם בוריס שניידמן, אנליסט האשראי של מגדל שוקי הון אשר מחזיקה באיגרות החוב של אורכית. שניידמן ניסה להוכיח כי בעת פידיון מוקדם - על החברה לשלם את ההצמדה למדד המחירים לצרכן אשר נאמדת בכ-4 מיליון דולר.
במהלך האסיפה הודתה אורכית כי ישנה חוסר בהירות סביב הנושא כפי שהדבר מופיע בשטר הנאמנות. מייסד נשיא ויו"ר החברה איציק תמיר אמר שהנושא - יועבר לבדיקת היועצים המשפטיים וציין: "אם יהיה מצב של חוסר בהירות, החברה תשלם למחזיקי האג"ח את ההצמדה". בין הצדדים סוכם כי עד פרסום הדו"חות הכספיים של החברה לרבעון הראשון ב-23 למאי תסיים החברה את הבדיקה ותודיע את עמדתה בנושא.
הדילמה של אורכית
אם כן, אורכית נמצאת כעת בין הפטיש לסדן, או במלים אחרות בין מחזיקי האג"ח לבין בעלי המניות שלהם אינטרסים הפוכים. מצד אחד, אם אורכית תחליט לשלם את אותם ארבעה מיליון דולר למחזיקי האג"ח - החברה עשויה להיתבע על ידי בעלי המניות. מצד שני, אם אורכית תחליט שלא לשלם את ההצמדה - מחזיקי האג"ח עלולים לפנות אף הן לערכאות משפטיות.
על פניו ניכר כי שטר הנאמנות קובע במפורש כי החברה אינה צריכה לשלם את ההצמדה. סעיף 3.5.12 בתשקיף קובע במפורש: "במועד הפדיון המוקדם (...) תפדה החברה את איגרות החוב (...) באופן שהמחזיק באיגרות החוב האמורות זכאי לקבל מהחברה סך של 1 ש"ח בגין כל 1 ש"ח איגרות חוב שייפדו על ידי החברה".
עם זאת, לא מצוין במפורש בשטר הנאמנות כי ההצמדה אמורה להתבטל. על מנת להוכיח את הטענה שלו הציג שניידמן את דף ההנפקה שהופץ לגופים המוסדיים בו לטענתו אורכית הציגה לכאורה מצג על פיו בעת הפדיון המוקדם ההצמדה תשולם. כמו כן, לדעת גורמים בשוק ההון ייתכן ומחזיקי האג"ח מחזיקים קלפים נוספים לחיזוק טענותיהם.
חשוב להדגיש כי המחלוקת היא אך ורק על ההצמדה של הקרן - נתח הארי של התשלום האמור. לגבי תשלום הריבית - ישנה הסכמה כי במקרה של פידיון מוקדם של האג"ח - לא תשולם הריבית בשיעור של 3%.
נקודה נוספת שחשוב להדגיש הוא כי גם אם החברה תחליט להצמיד את האג"ח למדד המחירים לצרכן בעת פידיון מוקדם היא לא צפויה לרשום הפסד הון. הסיבה לכך נובעת מן העובדה כי בתוצאותיה הכספיות התחייבויותיה של אורכית משוערות בהתאם למדד המחירים לצרכן.
הזדמנות לרווח מהיר?
איגרות החוב של אורכית נסחרות היום במחיר של 102.6 אגורות. אם אורכית תשלם בסופו של יום את ההצמדה האמורה - החברה תשלם כ-117 אגורות עבור כל אג"ח - במקום 100 בלבד שאותה תכננה החברה לשלם. חשוב להדגיש כי מחזיקי האג"ח זכאים גם לתשלומי ריבית בחודש ספטמבר בשיעור של 3 אגורות נוספות.
על פניו, אם אורכית תשלם את האג"ח עשויה להיווצר הזדמנות פז באיגרות החוב מאחר ומרבית המשקיעים סבורים כי במקרה של פידיון מוקדם נדרשת החברה לשלם 100 אגורות בלבד. מנגד, במידה וההצמדה לא תשולם משקיע לטווח קצר (שנה) ירשום תשואה של 0.04% בלבד וגם יספוג הפסד בשל האינפלציה הצפויה (מעל 3%).
המקורות הכספיים לאג"ח
באסיפת מחזיקי האג"ח הציג תמיר דו"ח תזרים מזומנים לתשלום איגרות החוב אשר. תמיר הדגיש לא פעם ולא פעמיים כי מדובר בתחזית שמרנית במיוחד. התחזית התבססה על תחזיות שלושה אנליסטים המכסים את החברה הצופים כי אורכית תציג הכנסות של 25 מיליון דולר ב-2011. תחזית זו תואמת אף את תחזיות החברה לשנה הקרובה שסופקו לפני כחודשיים ומבוססת על הכנסות מלקוחות קיימים בלבד.
התחזית שסיפק תמיר כוללת ניצול של קו אשראי מחברת יורקוויל בהיקף של 10 מיליון דולר בשנת 2011. עם זאת, תמיר הדגיש כי "אנחנו נחשוב הרבה פעמים לפני שננצל את האשראי יורקוויל". כמו כן, למרות הגידול בהכנסות בחברה לא צופים מעבר לרווחיות ב-2011 וההפסדים צפויים להימשך גם בשנה הקרובה.
לאן עכשיו?
לפני חג הפסח אורכית פרסמה טיוטת תשקיף שבמסגרתו היא מבקשת לגייס מהציבור כ-80 מיליון שקל באיגרות חוב להמרה. ככל הנראה לאחר החג תחל החברה ברוד שואו בקרב הגופים המוסדיים. תמיר הדגיש כי התשלום למחזיקי האג"ח במארס 2012 אינו תלוי כלל וכלל בהצלחת הנפקת האג"ח.
- 14.איש מקצוע בכיר 29/04/2011 12:48הגב לתגובה זולשם מה קיימת רשות ניירות ערך.ההתנהלות לאורך השנים אינה מקצועית בלשון המעטה.במקרה הטוב מדברים על מכירות של 25 מיליון דולר.נראה די מצחיק !
- 13.חראם על המשקיעים (ל"ת)דילול כל הזמן... 26/04/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 12.חברה מקוללת.. (ל"ת)דלק נדל" ן מס. 2 26/04/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 11.אלון 26/04/2011 15:09הגב לתגובה זוכמה פעמים אמרתם עכשיו נעשה את המכה??? תסתכלו בדוחות - החברה מפסידה כסף נקודה בלי סנטימנטים כולם היו מוכרים!
- 10.אלון 26/04/2011 15:05הגב לתגובה זוטכנולוגיה טובה לא תכסה על הנהלה גרועה- ולא ישרה תמיר המיסטיקן שטאב את כל הכסף לכת הפגנית שלו - בדוק!
- 9.עו" ד אברהם 26/04/2011 13:37הגב לתגובה זוניתן לשקול פניה לביהמ" ש בהליך שנקרא טען ביניים. כאשר שני צדדים דורשים כסף ואתה לא יודע למי לשלם, פונים לביהמ" ש בטען ביניים והוא זה שמחליט.
- גבי 26/04/2011 15:03הגב לתגובה זומקור פרנסה לעו" ד - גם זה משהוא. מגדיל את התל" ג של המדינה.
- 8.עוקב ומחזיק 26/04/2011 13:31הגב לתגובה זו2 שורטיסטים שמפזרי הודעות שליליות החברה בשינוי מגמה חיובי. והצפי הוא לחיובי בגדול. מי שיכנס לשורט יחטוף על הראש. לפי ההתנהלות מול בעלי האגח נראה שה מתנהגים בהוגנות . בל נישכח חברות אחרות שניצלו את המשבר הגדול כדי להכניס למחזיק האגח שלהן. מבחינתי כמחזיק מניות הם יקבלו תביעה אם ידללו אותנו כדי לשלם לבעלי האגח שלא כפי שהוסכם.
- 7.יוסי 26/04/2011 12:04הגב לתגובה זוהגיע הזמן שרשות ניירות ערך תיכנס לבדוק מה קורה בחברה, זה מריח לא טוב....
- 6.מוטי 26/04/2011 09:39הגב לתגובה זואפשר כבר להתייאש מהמנייה הזו
- פרדי 26/04/2011 10:48הגב לתגובה זובכל במפגשים איתו,באסיפות,התרשמתי שהאיש בעל פני נוכל שכל מטרתו לרושש את מחזיקי המניות עד כדי הרמת ידיים.
- 5.דן 26/04/2011 09:21הגב לתגובה זולחברה הולך ונגמר הכסף, תוסיפו לזה 10 מיליון דולר בגיוס ליורקוויל, שהם במקום ילכו וימכרו בשורט את המניות, ככה הם פועלים, שזה 3 מיליון מניות שימכרו ועוד 80 מיליון שח, באגחים להמרה, שרוב המוסדיים שיקנו את האגח ימכרו מול כל אגח מניה כדי להתכסות, אז אנחנו לקראת תקופה שבה כל מני מוסדיים הולכים למכור כ9 מיליון מניות, מה יהיה מחיר המניה אחרי מכירות של 9 מיליון מניות ?
- אסנת 26/04/2011 09:40הגב לתגובה זולא בטוחה אבל אם מישהו יודע שיגיד האם זה לא אותו אחד שבשנת 2000 בערך המניות שלו נמחקו מהבורסה לא בטוחה אבל נדמה לי שהיו שם הרצות מניות... אשמח אם מישהו יתקן אותי
- 4.סוחר וותיק 26/04/2011 09:05הגב לתגובה זוונמכור ב1000-1100 וחוזר חלילה.מה הבעיה זה קל מידי מנייה קלה למסחר ואין טעם להשקיע בחברה שהייתה 21$,12$ והיום נראת כמו נייר מת ראו ערך אלווריון
- 3.מבין עניין 26/04/2011 08:53הגב לתגובה זולא ברור לי איך החברה הזו מתנהלת. מדווחים על לקוחות חדשים והזמנות, אבל לא אומרים בכמה כסף מדובר, וזמן קצר אחרי שלוש או ארבע הודעות על לקוחות חדשים דורשים לגייס כספים. ושוב עכשיו אני קורה שהמנכל איציק אומר שגם השנה לא תרוויח החברה. איך הענינים האלה מתנהלים ממש לא ברור לי. ואם נעקוב אחרי ההתנהגו של המניה בנסדק-עוד יותר נתבלבל
- 2.הסטוריה של דילול בלי הפסקה. (ל"ת)רונן 26/04/2011 08:47הגב לתגובה זו
- 1.מיואש 26/04/2011 07:52הגב לתגובה זואני מקווה שההנהלה לא תישן בלילה כפי שאנחנו לא ישנים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
