הסוחרים יוצאים מהמחילות: עליות שערים באירופה בעקבות הדוחות, מדד הדאקס עולה 0.5%
המשקיעים באירופה מתאוששים היום מהנפילות החדות שנרשמו אמש בבורסות העולם וזאת בגלל הורדת תחזית הדירוג לארה"ב מצד S&P. כעת המדדים המובילים באירופה נסחרים בעלייה של כ-0.6%, כאשר הדוחות שהתפרסמו היום ביבשת מפיחים אופטימיות בקרב המשקיעים.
עוד ברקע למסחר, נתוני המאקרו בדמות מדד מנהלי במגזר היצרני, אשר הצביע על האטה מסוימת בצמיחה אך מנגד הראה על עלייה בקצב הייצור לצד עלייה במחירי התוצרת.
אתמול, הבורסות באירופה סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות וזאת לאחר הורדת התחזית לדירוג האשראי של ארה"ב. זאת בנוסף לידיעות על הורדות דירוג ובעיות נזילות של יוון ואירלנד. את הירידות מובילות מניות הבנקים אשר להם החשש הגדול ביותר להפגע מהמצב הנוכחי.
עם סגירת המסחר בבורסות אירופה, בפרנקפורט, מדד הדאקס ירד 2.11%, בלונדון מדד הפוטסי איבד 2.1% ובפאריז מדד הקאק נפל 2.35%.
המסחר בעולם
אמש, המדדים המובילים בוול סטריט ספגו חבטה קשה היום במהלך המסחר, לאחר הורדת תחזית הדירוג לארה"ב מצד סוכנות הדירוג S&P. עם סגירת המסחר בוול סטריט, מדד הדאו ג'ונס ירד 1.14%, מדד ה-S&P500 השיל 1.1% ומדד הנאסד"ק איבד 1.06% מערכו.
הירידות בשוקי אסיה נמשכו גם היום בבוקר וכעת המדד האזורי רשם רצף ירידות של 5 שבועות. מדד הניקיי היפני ירד ב-1.2%, בורסת שנחאי נפלה ב-1.8%, מדד האנג סאנג בהונג קונג ירד ב-1.42%, באוסטרליה ירדה הבורסה ב-1.4%.
המדדים המובילים
בבדיקה אחרונה באירופה, מדד הדאקס הגרמני עולה 0.5%, מדד הקאק הצרפתי מטפס 0.73% ואילו הפוטסי האנגלי עולה 0.6%. בבדיקה בוול סטריט החוזים העתידיים על המדדים המובילים מחקו את הירידות של כ-0.5% ונסחרים כעת כמעט ללא שינוי.
המדווחות הבולטות
תחילה נאמר ונציין כי הדוחות החיוביים שהתפרסמו היום ביבשת הם הסיבה העיקרית לעליות השערים ברחבי אירופה.
ראשית נציין את דוחותיה של יצרנית מוצרי היוקרה הגדולה בעולם והיא LVMH Moet Hennessy Louis Vuitton, בעלת המותג לואי ויטון, מואה שנדון והאנסי, אשר פירסמה היום את תוצאותיה הכספיים לרבעון החולף ועקפה בגדול את התחזיות המוקדמות בקרב האנליסטים. בתגובה לדוחות זינקו מניותיה של החברה למעלה מ-4%.
בנוסף, מניותיה של יצרנית המיסבים הגדולה בעולם SKF AB מזנקות בכ-6% על רקע פרסום דוחות.
עוד נציין את הדוחות של ענקית הפרמצבטיקה, אשר דיווחה על עלייה של 16% בהכנסות לצד ירידה של 4% בשורת הרווח.
- 2.mike1 19/04/2011 14:14הגב לתגובה זוThe markets shall go up again and wipeout yesterdays declines, which proved as false alarm. In Israel the OIL
- 1.לא מבין את התחזקות היורו מול הדולר? (ל"ת)חיים 19/04/2011 13:55הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
