כשהכל נראה טוב כל כך, חפשו את הצרות - הנה 2 דוגמאות
הנתונים והתחזיות המופיעים בסקירה זו לקוחים מהתחזית העולמית החדשה של קרן המטבע הבינ"ל. מועדון השווקים המתעוררים והמתפתחים נוטל את ההובלה בליגה הכלכלית, אך היום יותר מתמיד חשוב לדעת מי מאייש את ההרכב.
חשיבותם של השווקים המתעוררים והמתפתחים (EM, Emerging Markets) בכלכלה העולמית גדלה במהירות. אם בתחילת שנות התשעים היו השווקים הללו פחות משליש מהתוצר העולמי (בשקלול כוח הקנייה המקומי), הרי בעוד 5 שנים יגדל משקלם ל-54%. המדינות המפותחות (DM, Developed Markets) יהיו במיעוט. מבט קצר על השינויים בהרכב הנציגויות של המדינות החברות בגופים וארגונים בינ"ל כבר משקף זאת: G7, לדוגמא, כמעט מתבטלת בפני G20.
המשבר שפקד את הכלכלה העולמית בשנים האחרונות הוכיח ש-EM לא רק צומחים מהר יותר מ-GM, הם גם רגישים פחות לזעזועים חיצוניים. לראיה, בחמש השנים האחרונות גדל סך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-GM בשיעור ממוצע של 1.1% בלבד וגם בחמש השנים הבאות הוא יתקשה להתאושש ויצמח בשיעור שנתי של 2.5% בלבד. במונחים לנפש - זו צמיחה חיוורת מאוד.
מנגד, אצל EM נראה כאילו המשבר הגדול היה לא יותר מחבטה קלה בכנף: קצב הצמיחה הממוצע בתמ"ג שלהם היה 6.6% בחמש השנים האחרונות ויהיה דומה גם בחמש השנים הבאות. זהו ממצא חשוב, כי היה מקובל לחשוב שאחד החסרונות של EM הוא רגישותם הגבוהה למשברים גלובאליים. מסתבר שהם התבגרו מאוד ושוב אין לחשוש כי יקרסו בכל פעם שארצות הברית משתעלת, לדוגמא.
החוב החיצוני שלהם ירד לפי התחזיות מ-28.7% ל-22.7% מהתמ"ג בחמש השנים הבאות - הוכחה מצוינת לכך. לא זו בלבד שיתרונם של EM כה בולט, הם מתנהלים בחוכמה ונראה כי יגדילו אותו בשנים הבאות. אחד הסימנים לכך הן ההשקעות הנרחבות שלהם, שמשקלן בתמ"ג יגדל מ-27.6% ל-32.5% בשנים 2006-2015. מצד שני, ההשקעות של DM תצטמצמנה והן תהווינה 20.5% מהתמ"ג בלבד. ההשקעות באות אמנם על חשבון הצריכה הפרטית ושימושים אחרים בתוצר היום, אך בזכותן התוצר יגדל ויהיה ניתן בעתיד לחלק עוגה גדולה יותר בין הצרכנים.
השקעות יש לממן וגם כאן יש ל-EM בשורה. הם יגדילו את משקל החיסכון בתוצר מ-32% ל-35.2% בחמש השנים הבאות ולכן יהיו פחות ממונפים מבעבר. כך תקטן עוד יותר רגישותם לזעזועים חיצוניים. ממול, DM חוסכים פחות ואף שגם אצלם החיסכון יגדל, הוא יהווה רק 19.7% מהתוצר בתום התקופה.
המשבר האחרון חייב מדינות רבות להגדיל הוצאות וגירעונות, ומי שנקלע אליו עם חוב גבוה - שילם ביוקר. מדינות שחובותיהן תפחו יצטרכו עכשיו להנהיג צנע חריף ולקוות שהסקטורים העסקיים שלהן יחזיקו מעמד. גם במישור זה EM נמצאים במצב מצוין. החוב הציבורי שלהם יקטן בחמש השנים הבאות מ-35.9% ל-28% מהתמ"ג ואילו אצל DM החוב גבוה מאוד ובשנת 2015 יסתכם ב-106.6% מהתמ"ג. כתוצאה, אם יתחולל משבר עולמי נוסף, EM יוכלו בקלות להגדיל גירעונות והמחיר שישלמו יהיה נמוך יחסית.
כל היתרונות הללו מחייבים לתת לשווקים המתעוררים והמתפתחים משקל נכבד בתיקי ההשקעות. למעשה, מבחינות רבות הם כבר הקיצו ולא נכון עוד לכנותם כך. הם אינם זקוקים לשעון מעורר. אולם, דווקא בגלל היתרונות הללו, המחקר והאנליזות על השווקים השונים חייבים להתרחב, להשתפר ולהתמקצע כל הזמן. יש מקום לקפיצת מדרגה מחקרית, שהרי דווקא כשהכל נראה טוב כל כך, צריך לחפש מאין תבוא הצרה.
כמצופה, יש גם תמרורי אזהרה לא מעטים. אציין שניים מהם:
ראשית, יש לזכור שמדובר בקבוצה מגוונת מאוד וההבדלים הכלכליים והפיננסיים בין המדינות השונות עצומים. ב-EM יש צרכני סחורות ויצרנים, יש כאלה עם גירעונות גדולים בתקציבי הממשלות ובמאזני התשלומים ולאחרים עודפים גדולים וכו'. לא בכדי חמש המדינות המובילות בקבוצה, ברזיל, רוסיה, הודו, סין ולאחרונה דרום אפריקה זכו לשם נפרד (BRICS) וגם בתוכן ההבדלים עצומים. אם ניקח לדוגמא את אזור אסיה המתפתחת, הצמיחה שם בחמש השנים הבאות תסתכם ב-8.5%, האינפלציה ב-3.6% והחוב הציבורי ב-27.4% מהתמ"ג.
מנגד, באזור אמריקה הלטינית כל הנתונים יהיו פחות טובים - הצמיחה תסתכם ב-4.1%, האינפלציה ב-5.7% והחוב ב-48.1% מהתמ"ג. מובן שגם בתוך תת הקבוצות הללו ההבדלים עצומים. במונחי פיזור יכול להיות למצב כזה יתרון, אך הדבר מצריך ייעוץ מקצועי ומכשירים כגון קרנות נאמנות מתמחות, שיחזיקו מספר נכסים גבוה דיו ופיזורן הגיאוגרפי יהיה רחב מספיק.
שנית, קצב האינפלציה ב-EM גבוה יותר ובחמש השנים הקרובות הוא יסתכם ב-4.6% בממוצע שנתי - פי 2.6 מהאינפלציה הממוצעת ב-DM. זה מספר גבוה, שעלול להוליך להתערערות יציבות המחירים והיציבות הפיננסית ולחייב מדיניות מוניטארית מרסנת. בתווך עלולים המטבעות המקומיים להיחלש במידה ניכרת ולשחוק את רווחי המשקיעים.
עם זאת, חשוב לציין שלפי התחזיות קצב האינפלציה ב-EM יואט במהלך התקופה ויגיע ל-3.8% ב-2016, כך שלא צפויה התפרצות אינפלציונית. בנוסף, אם ייבוא ההון האגרסיבי ל-EM יימשך, הדבר יחזק את המטבעות שלהם ויהווה משקל נגד לאינפלציה הגבוהה. וכך, השווקים המתעוררים והמתפתחים ראויים לכבוד ו...חשד.
בזמן האחרון, הכבוד גדל והחשד הצטמצם, אך שניהם עדיין כאן. המסקנה שהיא אולי החשובה ביותר - לא להסתכל עליהם כמקשה אחת. ההבדלים בתוכם יותר גדולים מההבדלים בינם לבין השווקים המפותחים. לכן חשוב מאוד להכיר אותם היטב ולהתמקצע בהם. לאורך זמן, לא יגעת ומצאת - אל תאמין.
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.יוסי מזרחי 26/04/2011 08:39הגב לתגובה זונקודה נוספת, שיותר רלוונטית אולי לסוחרים ולמשקיעים ופחות לאנליסטים - השקיפות. השווקים המתעוררים אינם ידועים בשקיפותם, הרגולציות בחלק מהמדינות אינן אפקטיביות כמו אלו שבעולם המפותח ובנוסף - חלק משווקי המסחר בשווקים המתעוררים רחוקים מלהיות יעילים (שזאת אולי נקודה חיובית למשקיע או הסוחר שיידע איך לפעול...).
- רונן מנחם 26/04/2011 10:58הגב לתגובה זושלום ותודה. אכן העלית סוגיה חשובה, אך יפאן, לדוגמא, הנחשבת מדינה מפותחת, לא ידועה בדייקנות נתוני התמ" ג (שמתוקנים תדירות לאחור ולעיתים בשיעורים חדים) והיא אינה היחידה בתחום זה... בברכה, רונן.
- יוסי מזרחי 26/04/2011 11:38לחוסר השקיפות שיכול להיות - השווקים המתעוררים ללא ספק יכולים להיות יעד אטרקטיבי למדי, בבוודאי לטווח הארוך
- 5.קם 19/04/2011 06:16הגב לתגובה זוא שום דבר לא נראה טוב כל כך ב לא צריך לחפש את הצרות הם באות בצרורות ג כתבה אולי קצת שונה ואולי מעניינת אבל מתאימה לאקדמיה או לשיחות משועממים
- 4.הבורר 17/04/2011 18:19הגב לתגובה זוולראות את התמונה הכוללת! זה תמיד מה שרונן מנתח בכתבות שלו. נותן לנו להסתכל על דברים שלא קשורים ישירות לבורסה ,אבל משפיעים בצורה ישירה על שוק ההון.תענוג מחכה לכתבה הבאה שלו....חג שמח לכל בית ישראל!!!!
- הבורר, 4, תודה (ל"ת)רונן מנחם 26/04/2011 10:58הגב לתגובה זו
- 3.תענוג לקרוא כל מאמר שלך (ל"ת)י 17/04/2011 16:06הגב לתגובה זו
- י. 3, תודה! (ל"ת)רונן מנחם 26/04/2011 10:59הגב לתגובה זו
- 2.מייק 17/04/2011 11:36הגב לתגובה זוהבנקים שם חשופים לאשראים של 2 טריליון דולר שרובם כנגד ביטחונות נדלן,שתבין ש 50 מילון דירות ב -4 הערים הגדולות לא מאוישות וסך שווי הנדלן הגיע ל כמעט פי 4 מסך התוצר,כדי לקבל פרופרציה אז במשבר הנדלן היפני ערב פיצוץ הבועה בשנות ה-90 סך שווי הנדלן במדינה הגיע ל 3,5 פעמים התמג..אז מפה אפשר להבין לאן סין צועדת כאשר הריבית במגמת עליה
- 1.z 17/04/2011 11:03הגב לתגובה זונתח מדינות ספציפיות עם הסיכויים שהבורסה בהם תעלה.למשל ברזיל איך משפיעים הארועים הצפויים על חברות ספציפיות.
- רונן מנחם 26/04/2011 11:00הגב לתגובה זושלום מדובר בעיקר בניתוח המתאים להשקעות ארוכות טווח עם פיזור - תעודות סל, קרנות וכו' . בברכה, רונן.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
על העלמות מס, חשבוניות פיקטיביות והכנסות המס של המדינה ביחס לתקציב
לפני שעות אחדות פרסם החשב הכללי את התקציב לחודש אוקטובר ומתחילת השנה. הבשורה הגדולה שם היא גביית מס גבוה משמעותית מהתחזית המוקדמת. זה מה שעוזר לנו לעמוד בגירעון בהחלט סביר - 4.9%. התחזית היא לגירעון שנתי של 5.2%, כנראה שנסגור בפחות מכך - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי.
חלק גדול מגביית המס הגדולה נובע מאיתור העלמות מס גם ובעיקר דרך חשבוניות פיקטיביות. רשות המסים מדווחת כי היא חוקרת קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל.
רשות המסים, באמצעות יחידת החקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז ברשות המסים, מנהלת חקירה סמויה כנגד מספר חשודים מאזור הדרום המנהלים רשת של חברות שבבעלות מספר אנשי קש הרשומים כבעלי המניות של אותן חברות. היקף העבירות שנחקר עומד על כ-154 מיליון שקל.
מבקשת המעצר עולה כי החשודים, שבמרכזם עומד החשוד רן שושן וחברה בבעלותו, "ע. הירוק עבודות עפר", פעלו בשיתוף פעולה להפצה וקיזוז של חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות על שמות אותן חברות, במטרה לאפשר להן להתחמק מתשלום מס.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהחקירה, כי החברות הגישו דו"חות כוזבים לרשויות המס ואף ביצעו עבירות הלבנת הון, תוך הצגת מצג שווא לרשויות המס לגבי זהות בעלי החברות בפועל והפעילות הפיקטיבית שנעשית בהן. אחת מהחשודות, חן (שמחה) פרגי, נעצרה ביום שלישי (4.11) וביום למחרת (5.11), עמדה בפני בית המשפט השלום בראשון לציון בחשד כי שלטה והוציאה חשבוניות פיקטיביות לחברות השונות בתוך רשת החברות. בית המשפט החליט לשחרר את החשודה למעצר בית. החקירה נמשכת.
